הישיבה השלוש מאות ותשעים ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ז בטבת התשמ"א 24 בדצמבר 1980 – הצעה לסדר היום ניהול עצמי של ערביי השטחים המוחזקים
ראש-הממשלה מ. בגין:
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, כל הצדדים שחתמו על הסכם קמפ-דייוויד חייבים בקיומו. לשם כך גם התנהל משא-ומתן על-פי המכתב המשותף שהופנה לנשיא ארצות-הברית, על-ידי נשיא מצרים ועל ידי. נכון, עדיין המשא-ומתן לא הוליד את ההסכם הדרוש למתן האוטונומיה לתושבים הערבים ביהודה ושומרון וחבל עזה, אבל אין שום סיבה להתייאש מן המשא-ומתן. יש הבטחה מחודשת כי הוא יימשך גם לאחר תקופת המעבר בארצות-הברית מממשל לממשל. עלינו להשתתף בו בפועל ובינתיים לא לעשות ניסויים חד-צדדיים שיש בהם סכנות מרובות. על-פי הסכמי קמפ-דייוויד הפעלת האוטונומיה לתושבי יהודה ושומרון וחבל עזה מותנית במפורש בבחירת רשות המינהל העצמי, כלומר, ככתוב, "מועצה מינהלית." אם לא נבחרה המועצה המינהלית שומרים על המצב הקיים. אין שום פירוש אחר למה שנאמר ונחתם בהסכמי קמפ-דייוויד. מובן מאליו שלו אנחנו היינו עושים את אשר מציע, עם כל הכבוד, ידידי חבר-הכנסת משה דיין, היינו בעצמנו יוצרים תקדים של סטייה ממה שאנחנו הסכמנו, ממה שאנחנו חתמנו. זה בוודאי תקדים שלילי מאוד, מפני שאתה לא יכול להפריד בהסכם בין סעיפים, להשאיר את האחרים בתקפם ולשנות את האחרים. ההסכם הוא שלמות, צריך את כל כולו לקיים: אי-אפשר להוציא סעיפים מסויימים מתוך ההקשר.
מובן מאליו, יש פה גם בעיה בטחונית. שמתי לב לכך שחבר-הכנסת דיין לוקח בהצעה שלו בחשבון אפשרות של חזרה למצב הקיים בחלקים מסויימים של יהודה ושומרון וחבל עזה. כלומר, הוא עצמו מבין שייתכן שאותו מעשה חד-צדדי, מחוץ למסגרת של הסכמי קמפ-דייוויד׳ כפי שאנחנו מנהלים עליה משא-ומתן, עלול ליצור אותה בעיה בטחונית שתדרוש חידוש המצב כפי שהוא קיים, השבת כל הכוחות וגם המינהל האזרחי.
ישנה, כפי שכבר הסברתי, בעיה מדינית יסודית. אנחנו רצינו להבטיח — ואני חושב שהבטחנו בהסכמי קמפ-דייוויד — אם יושג הסכם, כפי שנאמר שם, לביצועו של ההסכם, את העקרון שלא תקום ביהודה ושומרון ועזה מדינה עראפיסטית וגם לא יקום פרוזדור העלול להוליך להקמתה. אסור לנו לזוז מהעמדה הזאת כמלוא הנימה. כל אחד מבין את הסכנה לעם ישראל ולמדינת ישראל הכרוכה באפשרות כזאת. משום כך, אין לנו להתייאש מהמשך המשא-ומתן. נכון, יש קשיים. זה לא המקרה היחידי שבו מתנהל משא-ומתן תוך קשיים ביחסים בין העמים. יש להודות על כך, יש פירושים שונים. אבל כל זה מתנהל במשא-ומתן.
אל נעשה איפוא שום אקטים חד-צדדיים. מבחינה בטחונית ומבחינה מדינית יש בהם סכנה רבה. לכן אני מבקש את הכנסת להסיר את הצעתו של חבר-הכנסת משה דיין מסדר-היום.