הישיבה השלוש-מאות-ושישים של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ט כסלו תשל׳׳ז 21 דצמבר 1976 – הודעת ראש הממשלה על התפטרותו – הודעת הממשלה על התפטרות שרים לפי סעיף 11(ז)(2) ו-(3) לחוק המעבר, תשי"ט-1949 – דיון

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, ראש הממשלה ללא אמון הכנסת ערך אמש ביקור לילי אצל נשיא המדינה והגיש לו התפטרות.

מנחם הכהן (המערך):

ביקור חנוכה.

מנחם בגין (הליכוד):

לא היתה לו שום ברירה אלא לעשות כן. עוד אמש התרוצצו שליחיו בין הסיעות השונות לבקש אולי הימנעות או הצבעה נגד הצעת אי-אמון שהגישה סיעת הליכוד. לא נסתייע הדבר. לממשלה הכושלת-המתפוררת הזאת לא קמו מושיעים גם משמאל. זו הסיבה שבגללה אולץ ראש הממשלה להתפטר מרצונו החפשי.

בעקבות התפטרות זאת אני מבקש לפתוח בהמלצה לראש הממשלה: תפסיק את התיכנון של ביקורך הממלכתי בארצות-הברית לפני הבחירות בישראל. אם תערוך ביקור כזה לפני שעמנו יאמר דברו, לא יימצא איש, אם בישראל ואם באמריקה, שלא יבין כי ביקור כזה נעשה למען השפעה על הבחירות פה. אין מנוס ממסקנה כזאת. הנשיא קארטר יהיה בעל סמכות מלאה לקבל הכרעות החל מ-20 בינואר 1977. הוא נבחר על-ידי רוב העם האמריקני והוא מייצג אותו. אתה לא. אתה מייצג היום מיעוט בכנסת, לא יותר מאשר 50 חברי הכנסת. פירוש הדבר - - -

חייקה גרוסמן (המערך):

גישה ממלכתית שלך, אדוני ראש האופוזיציה.

מנחם בגין (הליכוד):

לא יעזור לכם. אני אכלה את דברי בשקט. לא אמרתי שום מלה לא פארלאנטארית, אדוני היושב-ראש. אם אתם מתרגזים אני רוצה לומר לכם שזה לא משפיע עלי.

אליעזר רונן (המערך):

אתה כבר מפחד מתוצאות הבחירות. ריבונו-של- עולם, הן עוד רחוקות.

מנחם בגין (הליכוד):

אתה לא תייצג אלא 50 חברי הכנסת ומול ממשלת הקיטוע שלך יעמדו 70 חברי הכנסת. במלים אחרות, היום אין אתה מייצג אלא מיעוט בעם על-פי רצונו, כפי שמצא את ביטויו בבחירות בישראל. נחכה להחלטת העם. אתה פה הבעת בטחון שהמפלגה שלך שוב תרכיב ממשלה ואתם תוליכו את העם בלי משברים — אתם, בלי משברים; ובלי זעזועים — אתם, בלי זעזועים.

(קריאות:)

לא יכולים לשמוע. עצבנות כזאת.

חיים לנדאו (הליכוד):

תוכלו להתעצבן — המתינו קצת. לא הכל בבת- אחת.

מנחם בגין (הליכוד):

תחכה עד מאי, ראשית יוני, אם העם יתן בממשלה הזאת את האמון, אתה תהיה שוב ראש ממשלה — תיסע לוושינגטון. הרי לפי כל כללי הדמוקראטיה יש גם אפשרות אחרת. אולי בכל זאת שמעון פרס ייבחר כמועמד לראשות הממשלה, אולי אבא אבן?

מאיר פעיל (מוקד):

חבר-הכנסת בגין, אם אתה רוצה זאת אל תגיד זאת בקול רם.

מנחם בגין (הליכוד):

אגיד לך להיפך — אנחנו דווקה רוצים שרבין יעמוד בראש המערך.

ראש-הממשלה י. רבין:

תודה רבה.

מאיר פעיל (מוקד):

אני מוותר על שניהם וגם עליך.

מנחם בגין (הליכוד):

אבל זה לא תלוי בנו. תאר לעצמך שאבא אבן, אשר בדק את מגילת-העצמאות ולא מצא בה מלה אחת האומרת שרק רבין ופרס יכולים להיות מועמדים לרשות הממשלה, הוא ייבחר. אחד מהם יסע לאמריקה. בכל זאת הרי יש דמוקראטיה, יש מפלגות שונות, אולי מפלגה אחרת תקבל הסמכות להרכיב ממשלה ונציגה יהיה ראש הממשלה. הוא יסע לאמריקה. אין שום סיבה לאומית שלא לדחות את הביקור הזה בארצות-הברית עד מאי— יוני. המתן. תן לעם להחליט, בייחוד כשאתה טענת במשך הבחירות בארצות-הברית שאתה לא התערבת בהן. אל תעשה צעד שאיננו יכול אלא להתפרש בהזמנת התערבות האמריקאים בבחירות בישראל. המתן.

הערה שנייה, אדוני היושב-ראש, תהיה קונסטיטוציונית. אני מבקש להגיב פה גם על דבריו של ראש הממשלה ששמענום רק עכשיו. הוא קרא לא לנקוט תמרוני השהיה ולא תרגילים פארלאמנטאריים. רק אתמול שמעתי שאתה עשית תרגיל מזהיר — ואתה מזהיר נגד תרגילים פארלאמנטאריים? אני מבקש לומר — צריך ללכת לעם לקיים בחירות מוקדמות. ההודעה המרעישה שלך היא הראשונה? — הרי מונחת חודשיים הצעת חוק של הליכוד להתפזרות הכנסת ולקיום בחירות ב-3 במאי.

מנחם הכהן (המערך):

רק לאחר שהמערך יניח אותה אפשר לדון בה.

מנחם בגין (הליכוד):

תנו לדבר בשקט, הרי העניינים הם רציניים. קצת הומור לא מזיק. מה אומר שר הבריאות?

שר-הבריאות ו. שם-טוב:

אסור לקרוא קריאות-ביניים?

מנחמ בגין (הליכוד):

אדרבה. אני בעד קריאות-ביניים, אבל עם שכל.

אני מבקש להבין: אתה התפטרת אמש, הממשלה במצב של התפטרות. קרא את החוק: סעיף 25 לחוק- יסוד: הממשלה, מטיל על הנשיא חובה לפתוח ללא דיחוי בהליכים להרכיב ממשלה חדשה. אני מקווה שהנשיא יזמין מחר את נציגי הסיעות כדי להתייעץ אתם. מה אנחנו עומדים לעשות במשך ימים ספורים? לטרוק את הדלת בפני נשיא המדינה? חובתו הקונסטיטוציונית היא למצות את הסיכוי להרכיב ממשלה חדשה. אין שום חוק אצלנו המחייב את העם ללכת לבחירות מוקדמות תחת ממשלת מיעוט. אפשר לנסות להקים ממשלה שתקבל אמון של רוב הכנסת ולקיים את הבחירות במאי. מבחינה מעשית אין שום הבדל.

אני יכול לומר, אדוני היושב-ראש, שבמגעים הבלתי- רשמיים בין הסיעות מסתמנת הסכמה לקיים את הבחירות באחד מימי מאי. אפילו אם נקבל את הצעת חוק התפזרות הכנסת על כל ארבע קריאותיה, נניח בראשית ינואר, עוד יעמדו לרשותנו יותר מארבעה חודשים. שום מניעה לא תהיה מלקיים את הבחירות במועד הזה, כפי שאנחנו כולנו רוצים להסכים ולקבל. אבל, לדעתי, יהיה זה נסיון להערים על החוק הקונסטיטוציוני. אני חושב שזה לא היה לכבוד הנשיא אם הכנסת תחוש, אחת שתיים, במשך ימים מספר לקבל את חוק התפזרות הכנסת, ומה יש עוד לנשיא לעשות? נניח שהוא יקיים את ההתייעצויות והוא ירצה להטיל על חבר הכנסת את התפקיד להרכיב ממשלה כחוק, כחובתו.

שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):

מה היה עושה הנשיא אילו לא היתה התפטרות?

מנחם בגין (הליכוד):

חברת-הכנסת אלוני, את משפטנית — אני תמה עליך. קראת את החוק על כל סעיפיו, אם כן תקשיבי, בבקשה. יש שני מהלכים: הכנסת יכולה ורק היא יכולה לקבל חוק התפזרות הכנסת ולקבוע תאריך לבחירות מוקדמות. באותו זמן, במקביל, הנשיא יכול וחייב לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להרכיב ממשלה שתישען על אמון של רוב הכנסת. מדוע אנחנו צריכים למנוע ממנו את הנסיון הזה?

לכן אני מציע — ראש הממשלה, הקשב לי היטב — שהסיעות תתאחדנה מתוך דאגה לחוק, גם לכבודו של הנשיא, סביב מתן זמן סביר לנשיא למצות את המהלך החוקתי הזה. אני לא רוצה להפריז. לא מדובר, חלילה, בחודשים. זמן סביר. אבל לא בחפזון כזה, כפי שאתם רוצים. אני מניח שעל כך תהיה הסכמה. אם הנשיא לא יצליח על-ידי הנסיון שהוא חייב לעשותו להביא להרכבת ממשלה מתוך אמון של רוב הכנסת — נכון, אז אתם תישארו על כנכם ונלך לבחירות במאי. אבל את הנסיון צריך לעשות. את הסיכוי צריך למצות.

שר-החוץ י. אלון:

אין איש המונע הפעלת סמכותו זו של הנשיא.

ידידיה בארי (הליכוד):

מדוע אתם צריכים להיות ממשלת-מעבר?

(חבר-הכנסת י. קרגמן קורא קרי- את- ביניים)

מנחם בגין (הליכוד):

חבר-הכנסת קרגמן, אני מבקש להודיע לך שאנחנו לא ניתן יד לחופזה זו שלכם. אם אתם רוצים בהסכמה — בבקשה, מתוך כיבוד החוק ויחס כבוד לנשיא המדינה.

ישראל קרגמן (המערך):

פירוש לא נכון נתת לחוק.

מנחם בגין (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, שמענו שמר רבין עשה השבוע תמרון-תרגיל מבריק. אולי הוא מבריק, מבריק כחרב, כחרב החדה שהונחה על צווארם של השר פרס וחבר- הכנסת אבן. אני מבקש להודיע לכנסת - - -

(קריאות)

לא יעזור לכם, ידידים יקרים. היום תשמעו דברים עוד יותר קשים. האמינו לי. בעד זה שאתם שומעים דברים קשים כל אחד מאתנו מקבל משכורת.

ממקור מהימן קיבלתי מידע ששר הבטחון הוכנס לכל התרגיל הזה לא מוקדם מאשר במוצאי-שבת. אינני יכול לומר יותר. אולי האינפורמאציה שנמסרה לי אינה מדויקת. אבל אני אומר שמקור מהימן מסר לי זאת. אני רוצה לשאול, שר הבטחון, לכל הדעות שר בכיר בממשלה - - -

(קריאות)

אתה לא יכול לשמוע את האמת. כדאי שתדעו את האמת מאחרים.

מאיר פעיל (מוקד):

חבר-הכנסת בגין, מה היית רוצה, שיכניסו אותו לתמונה בשבת?

מנחם בגין (הליכוד):

הצלחת.

אני רוצה לשאול, שר הבטחון, שר בכיר לכל הדעות, עורך ביקור ממלכתי מוצלח בארצות-הברית של אמריקה. הבאתם אותו על כנפי נשרים כדי שיציל את הממשלה שלכם. אחר כך אתם מתכנסים במשך ימים בכל מיני מטבחים חדשים ומחליטים להעמיד את המפד״ל לפני עובדה קיימת.

אינכם אומרים להם בעצם מה אתם עומדים לעשות בהם, אינכם מרשים להם להשמיע את דברם כנאשמים בממשלה. קוראים להם ברגע האחרון ואומרים: אתם מפוטרים. נו, מילא, זה עניינם. אבל שר הבטחון, מועמד לראשות הממשלה לכל הדעות, ודאי לדעתו, הוא אינו יודע מאום על כך שעושים תרגיל מבריק שעלול להביא לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות.

אברהם גיבלבר (המערך):

הוא לא ייוושע מעורכי-דין כאלה.

יצחק גולן (המפלגה הליברלית העצמאית):           

 - - - בחישות כאלה - - - 

מנחם בגין (הליכוד):

אינני מתערב בין שני חברי-הכנסת רבין ופרס. אני רוצה לומר שהעניין אינו מפלגתי אישי. הוא ממלכתי מובהק. שמענו את רבין אתמול מדבר על שיקולים ממלכתיים ערכיים. כל זה כדי שהשר פרס לא יוכל להציג את מועמדותו, או שהוא יפול בהצבעה? לא נאה. תרגיל מאוד לא נאה. ואשר להכרעת האומה, עוד נראה איך הוא ייצא.

אדוני היושב-ראש, אבקש עתה להגיב על ביטוי ששמענו גם היום — ״הישגי הממשלה הזאת״. אדרבה, נבחן מה ההישגים. בשטח המדיני — ממשלה זו אמרה שני דברים: האחד, אנחנו מוכנים לנסיגה בכל שלוש הגזרות, אך אנחנו לא ניסוג בשום גיזרה אל קווי 4 ביוני 1967. והיא מוסיפה שבשני עקרונות אלה יש לה סיכוי, אולי אפילו ב-1977, להשיג הסכם על שלום או הסדר על אי- לוחמה עם מדינות ערב.

אדוני היושב-ראש, על-פי האמת והמציאות הידועות לכל איש נבון בישראל אני רוצה לומר שאם מישהו קובע את שני היסודות האלה ואומר שלזה הסיכוי לעשות הסכם או הסדר כזה עם הערביים — הוא מפר את הצו ״מדבר שקר תרחק״. הוא עושה אותו בנפשו ובנפש האומה.

בניתוח הזה ננהג על-פי כלל השיירה בים. ידוע ששיירת אניות בים מתקדמת על-פי התקדמותה של האניה האיטית ביותר, ולא — תישבר. נפתח בדעתו-דרישתו- הצעתו של סאדאת, הנחשב למתון מאסאד, הנחשב למתון מחאלד, הנחשב למתון מקדאפי, וכנגד כולם, עראפאת, קדומי ומוחסיין. מה אומר השליט המצרי, שאפילו יהודים מולכים-שולל מציגים אותו לעתים כמי שרוצה שלום? ישראל חייבת לסגת לקווי 4 ביוני 1967 ולאפשר הקמת מדינה הקרויה פלשתינאית ביהודה, בשומרון ובעזה, מחוברים בפרוזדור אקסטרא-טריטוריאלי, כלומר בריבונות ערבית. האם יש בבית מישהו המוכן על יסוד זה לעשות הסכם עם מצרים, סוריה, ירדן או אש״פ?

תופיק טובי (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

יש.

מנחם בגין (הליכוד):

לתשובה זו ציפיתי. מלבד מפלגתו של חבר-הכנסת טובי, ואולי עוד מישהו, אין בשני צידי הבית - - -מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

יש פה עשרים חברי כנסת, לפחות, המוכנים לשלום על בסיס קווי 4 ביוני 1967.

מנחם בגין (הליכוד):

שיקומו. את המספר הזה ודאי קיבלת באולם ״שביט״ בחיפה.

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

יש לפחות עשרים חברי כנסת המוכנים לשלום חוזי על בסיס קווי 4 ביוני 1967.

מנחם בגין (הליכוד):

נבדוק זאת. יש רוב מכריע, בוודאי יותר ממאה חברי כנסת מכל הסיעות האומרים במפורש: על הצעה כזאת — לעולם לא.

ואם כך, איך אתם נוהגים בהעמדת פנים ואחיזת עיניים כלפי הציבור? הרי אתם דוחים מכל וכל את ההצעה הזאת. אתם אומרים שבשום גיזרה לא ניסוג לקווי 4 ביוני 1967. יוצא איפוא ששום מפת ויתורים שאתם מציגים לא תביא להסכם. כל מפת ויתורים שאתם מציגים, לכן, תביא עליכם לחץ וויתורים אחרים.

(קריאה: מציגים — ״מ״ בפתח.)

תופיק טובי (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

זה הדבר היחיד שאתה רוצה לתקן אותו?

מנחם בגין (הליכוד):

בינינו, אין לנו שפה משותפת בעניינים אלה. הנח לי.

על רקע זה, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להפנות תשומת-לב בפעם נוספת לעוד ויתור שכבר הוצע על-ידי דובר רשמי של הממשלה הזאת. בעתונות  פורסם ששר החוץ הסביר מדוע הוא פירסם בעתון המפורסם Foreign Affairs מאמר שבו, בין השאר, כתוב שישראל תהיה מוכנה לוותר על העיר עזה ועל סביבותיה, שיהיו קשורות ליצור הנקרא בפיו ״מדינה פלשתינאית-ירדנית״. נאמר בעתון כי שר-החוץ מר אלון הודיע שמלכתחילה הוא סבר שרצועת-עזה כולה צריכה להיות חלק בלתי-נפרד של מדינת ישראל, על-פי החלטת הממשלה. אבל הוא הגיע למסקנה שיש לשנות את דעתו בעניין זה בגלל הסיבה הדמוגראפית. אני רוצה לשאול, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת על כל הסיעות, מה קורה אצלנו? יש החלטת ממשלה מפורשת שרצועת- עזה היא חלק בלתי-נפרד של מדינת ישראל. דוברה הרשמי של ממשלה זו, פעמיים מעל במה זו, אישר כי אמנם כן, זו החלטה. יוצא שר החוץ ומגיע למסקנה שבכל זאת צריך לוותר על חלק מרצועת-עזה. הוא חבר ממשלה ותיק מאוד, הוא אינו הולך לראש הממשלה ומבקש ממנו להעמיד על סדר-היום של הממשלה סעיף לרביזיה בהחלטת הממשלה על רצועת עזה. הוא אינו מתייעץ עם חבריו השרים, הוא הולך לעולם הגדול — והוא שר החוץ, לא שר העבודה, לא שר החינוך, לא שר הקליטה, הוא שר החוץ — הוא הולך לעולם הגדול ואומר לו: עוד חלק מארץ-ישראל, אני מוכן לוותר עליו. האם אין זו ממש הפקרות מבחינת החוק בישראל? היכן נשמע כדבר הזה? שר החוץ הגיע למסקנה מסויימת, שהיא עומדת בניגוד להחלטת ממשלה — לך לממשלה!

כל אחד מכם מוותר על חלק אחר של ארץ-ישראל — זה על יהודה, זה על שומרון. זה על עזה. מה קורה לנו?

אהרן אפרת (המערך):

מה עומד על סדר-היום?

(קריאה: הישגי הממשלה עומדים על סדר- היום ...)

מנחם בגין (הליכוד):

דיון אחרי הודעת ראש הממשלה על התפטרות הממשלה. חבר-הכנסת אפרת, אתה חבר כנסת שלוש שנים, ועדיין זאת לא למדת? כל בר-בי-רב יודע שבדיון כזה מעלים את כל הבעיות המדיניות, החברתיות, הכלכליות. אני מקווה שלמרות הקשיים תיכנס לכנסת התשיעית, ואז תדע יותר טוב. בייחוד אם מפ״ם תלך בנפרד לבחירות יש לך סיכוי מצויין להישאר בבית.

אני מבקש לומר, אדוני היושב-ראש, על רקע התביעה הנודעת להקמת מדינה פלשתינאית ביהודה ובשומרון ובעזה, שאתם, רבותי, מכשירים את הקרקע, תרתי-משמע, להקמת מדינה כזאת. אמנם אתם נשבעים בנקיטת חפץ שאתם שוללים הקמת מדינה בין הירדן והים, אבל אם מודיעים על ויתור על יהודה ושומרון ורצועת-עזה, או חלק ממנה, זה השטח שעומדת לקום עליו המדינה הפלשתינאית. המדברים עם אירגוני המרצחים בפאריס אינם מסוגלים — הם מייצגים מיעוט קטן — אינם מסוגלים להכשיר כך את הקרקע להקמת המדינה הפלשתינאית. זה השטח שדורשים אותו למטרה זאת. אנה אתם באים?

אני מבקש לומר, אדוני היושב-ראש, בכל הכרת האמת: הקמת מדינה פלשתינאית כזאת היא הסכנה החמורה ביותר לעתידה של האומה. גם שר הבטחון אמר זאת בארצות-הברית, ובצדק. האם אין זה מספיק לראות את המפה, את טווח האש           - - -

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

מדוע אתה מתחנף היום כל כך הרבה לשר הבטחון? יש לכם משא-ומתן?

מנחם בגין (הליכוד):

אתה רוצה שאתיידד אתך? ודאי שאני מתיידד עם שר-הבטחון שמעון פרס, אנחנו ידידים ותיקים ויש גם חילוקי-דעות, אז מה?

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

אתה מדבר נגד מדינה פלשתינאית בזמן שאתה יודע שהיא תקום, וכל הדברים שלך לא שווים פרוטה.

מנחם בגין (הליכוד):

היא לא תקום, חבר-הכנסת וילנר. לפני כן אתה תיסע למוסקבה.

אברהם שכטרמן (הליכוד):

מי ייתן לו להיכנס?

מנחם בגין (הליכוד):

מיד אוכיח לך שזאת סכנה גם לך אישית.

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

מדינה פלשתינאית ושלום זאת הצלה בשבילי ובשבילך.

מנחם בגין (הליכוד):

אתה חבר ותיק בכנסת. אתה כמוהו? אתה ותיק, תן לדבר. עוד מעט אוכיח לך איזו סכנה אישית צפויה לך. זאת סכנה חמורה ביותר לעתיד האומה, לכל עיר ואם בישראל, תרתי-משמע. זה לא שלום, זאת שפיכות דמים מתמדת, מלחמת דמים מתמדת עם אבידות בנפש שאפילו אינני רוצה להעלות את מספרן על דל שפתותי, בבחינת ליבא לפומא לא גליא. אבל האמת היא שזו גם סכנה לכל האומות החפשיות. מדינה פלשתינאית כזאת תהיה בסיס סובייטי מרכזי במזרח התיכון. על-פי נסיוני, חבר-הכנסת וילנר, הסובייטים, כשהם באים, מכניסים לבית-הסוהר קודם כל את הקומוניסטים.

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

אני לא רוצה להפריע לך, אני רוצה לשאול: האם תסכים למדינה פלשתינאית שתקום בה ממשלה פרו- אמריקנית? מה כואב לך, הכיוון של המדינה או עצם הזכות של העם הפלשתינאי להקמת מדינה?

מנחם בגין (הליכוד):

אני חושב שמוטב להיות פרו-אמריקאי מאשר עבד סובייטי.

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

הסגנון הזה — אני צוחק עליו. אני רוצה לשאול אם תסכים למדינה פלשתינאית פרו-אמריקנית, לא פרו- סובייטית. אין לך תשובה.

מנחם בגין (הליכוד):

אתה יודע בעצמך את התשובה. אני לא רוצה להתווכח אתך.

מאיר פעיל (מוקד):

מה איכפת לך, חבר-הכנסת בגין? תגיד "כן", וגמרנו.

מנחם בגין (הליכוד):

מאיר, עכשיו לא הצלחת. תגיד אתה "כן", אני לא. אדוני היושב-ראש, זו סכנה לכל האומות החפשיות, זה יהיה בסיס סובייטי מרכזי.

אברהם לבנבראון (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

רק לפגי רגע אמרת שאין סכנה שתקום מדינה פלשתינאית. אם אין סכנה כזאת, למה אתה מדבר כל כך הרבה על מדינה פלשתינאית.

(קריאה: אולי גם אתם תשתכנעו...)

מנחם בגין (הליכוד):

אדם צריך להסביר שקיימת סכנה, ואני אפילו לך רוצה להצביע על הסכנה הצפויה גם לך. תשמע.

אברהם לבנבראון (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

אל תדאג כל כך הרבה לאחרים. קודם דאגת לשר הבטחון, עכשיו אתה דואג לנו. אם אין סכנה, למה אתה כל כך הרבה מדבר על מדינה פלשתינאית? סימן שגם אתה יודע שהיא בכל זאת תהיה.

פסח גרופר (הליכוד):

לא תזכו לזה.

מנחם בגין (הליכוד):

מדוע שלא לדאוג? יש לי לב יהודי.

אברהם לבנבראון (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

סימן שגם אתה יודע כי בכל זאת תהיה.

מנחם בגין (הליכוד):

זאת סכנה לכל האומות החפשיות. נלמד מלבנון. סוריה היתה היסוד למדיניות הסובייטית במזרח התיכון בשנים האחרונות, וכשהגיעה לסיכסוך בינה ובין עראפאת ומרעיו, התייצבה מוסקבה לצד עראפאת. מוסקבה עכשיו מצפה להקמת מדינה כזאת על-מנת ליצור רכבת אווירית כדי לשלוח את כל הנשק שהיתה מסוגלת לשגרו אפילו לאנגולה.

אני מבקש לומר, אדוני היושב-ראש, לאחר ביקור בארצות-הברית, שהיום בארצות-הברית חודרת ההכרה כי אמנם כן הקמת מדינה פלשתינאית היא סכנה לעולם החפשי. אלא כפי שנאמר לי ממקור מהימן, בשם אחד המנהיגים החשובים בארצות-הברית, שהודעות מסויימות מישראל מביאות לכך שהערביסטים במשרד מסויים בכל זאת יאמרו: אם הישראלים מוכנים להכשיר את הקרקע, מה רוצים מן האמריקאים? היזהרו, רבותי, אנחנו מדברים על אחד העניינים החמורים ביותר בהווה, העלול להיות מהחמורים ביותר כלפי העתיד. אם יש נקודה משותפת לישראל ולארצות-הברית ולאומות החפשיות האחרות, הרי היא יחד למנוע את הסכנה הזאת להם ולנו, ורצוי שנבליט אותה, רצוי שנאמר אותה. אני מבקש להודיע שאם הממשלה לא תאמר את זאת בארצות- הברית, ובכל הכוח, תמלא האופוזיציה את חובתה הלאומית ותאמר את זאת. ויש סיכוי טוב, על-פי נסיון והתבוננות, להחדיר את ההכרה באינטרס המשותף הזה לנו ולארצות-הברית ולכל האומות החפשיות.

ראש-הממשלה י. רבין:

האם אין זה הישג של הממשלה שכזאת היא עמדת ארצות-הברית? העמדה האמריקנית היא נגד מדינה פלשתינאית — האם זה הישג של הממשלה או לא?

מנחם בגין (הליכוד):

איזו ממשלה?

ראש-הממשלה י. רבין:

הממשלה הזאת.

מנחם בגין (הליכוד):

לא, אדוני. למה אתה זוקף לעצמך זכות שאיננה קיימת כלל?

אדוני היושב-ראש, בשטח החברתי, אדרבה, נתבונן בהישגי הממשלה הזאת. הרי כמעט כל תא חברתי נהרס תחתיכם. ראשית, נתבונן בירידה מהארץ. הוותיקים, אדוני היושב-ראש, זוכרים את שנות ה-50 הראשונות. כמעט שלא היה מזון מספיק לתת לילדינו, באמת משבר כלכלי מן הקשים ביותר. לא היתה אז ירידה מן הארץ כזו שיש תחת הממשלה הזאת. הירידה גוברת והולכת. האם לא תתבוננו? הרי זה קרה רק תחת הממשלה הזאת. אנחנו היינו שלוש שנים בממשלה — לא היתה ירידה כזאת; היו ממשלות בלעדינו ועל-ידי יריבינו — לא היתה ירידה כזאת. מדוע זה קיים תחת השלטון הזה, הכושל ומכשיל? עליכם להשיב. העלייה מצטמקת, מצטמצמת, יורדת. אתם צריכים לשאול את עצמכם מדוע זה קרה תחת שלטונכם. לא היתה עלייה קטנה כזאת לארץ במשך שנים רבות. הירידה עולה, העלייה יורדת — הנה הישג שלכם.

יעקב ז'אק אמיר (המערך):

מי אחראי - - -

מנחם בגין (הליכוד):

אתם אומרים שאתם אחראים לכל, למה לא לזה ? אם אחראים — תשאו באחריות.

מאיר פעיל (מוקד):

הם אחראים לזה שהם מבצעים את המדיניות שלך.

מנחם בגין (הליכוד):

הלוואי. זה לא כך. רק אנחנו מבצעים את המדיניות שלנו.

מאיר פעיל (מוקד):

הם אפילו עושים את זה יותר טוב ממך.

מנחם בגין (הליכוד):

סיכסוכי עבודה: האם יש לכם עוד השפעה על ציבור העובדים? הרי כמעט כל תא נהרס. אין לכם שום פרס- טיז׳ה. כל יום שני וחמישי שביתה והשבתה בשירותים החיוניים ביותר. הרי כל אזרח מתעורר בבוקר ושואל מה קורה.

מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

גם נגדר היתה שביתה של נושים.

מנחם בגין (הליכוד):

איזו חכמה. הרי כל יום השביתות האלה הולכות וגוברות. צאו וראו, עלה איזה רעיון של בוררות מוסכמת על-פי החוק — גם הוא כבר לא קיים. הרי המדינה עלולה, חלילה, להיחלש מבפנים יותר מאשר מכל גורם אחר, אם כל יום מתרחשים מאורעות כאלה בין עובדים לבין — איך אתם אומרים — ״המעסיקים״. מי הם המעסיקים? — הממשלה, ההסתדרות, ההנהגה שלכם. יש לכם איזה מוצא, איזו תכנית, איזו דרך? אנחנו מציעים תכנית.

ודאי שדרושה בוררות מוסכמת שיפוטית. בכנסת התשיעית, לאחר ההכרעה הדמוקראטית של העם, יש תקווה כי הממשלה החדשה תגיש, בגבשה רוב גדול למען ההצעה הזאת, הצעת חוק.

יעקב זיאק אמיר (המערך):

הפועלים יקבלו זאת?

מנחם בגין (הליכוד):

הפועלים מתמרדים נגדך, נגד הסוציאליסטים.

יעקב ז׳אק אמיר (המערך):

הפועלים פוחדים ממך, זה יותר חמור.

מנחם בגין (הליכוד):

אני הולך אתך בפרוזדור ואתה אוהב אותי.

דוד לוי (הליכוד):

יש להם אמון בכם?

מנחם בגין (הליכוד):

אנחנו נגבש רוב למען הקמתה של בוררות. היא ממש תהיה הצלה לחברה ולמשק.

אמנם כן, אמר אחד מחברי הכנסת, לא משורות הליכוד, זו הממשלה הרעה ביותר מאז קמה המדינה. אני מסכים לדעתו ואני משוכנע שצריך להציל את האומה מידי ממשלה כושלת, כמובן באורח דמוקראטי בבחירות הקרובות.

כדי להוכיח את זה אני מבקש לקרוא, אדוני היושב- ראש, באזני חברי הכנסת הערכה של מפלגה קואליציונית עד אתמול בשעה חמש אחר-הצהריים. הנה כתוב: ראש הממשלה ויועציו הוכיחו פעם נוספת כי שלטונם רע למדינה ורע לתושבים, רע ליהדות וליהודים, ויש להילחם בו עד רדתו. את זה אמרו אנשי המפד״ל, והם ישבו אתכם זמן כל כך רב בממשלה. אני חושב שאפשר להסכים לזה. שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):

זה היה משגה, כי הם ישבו שם כסוס טרויאני.

יהודה בן-מאיר (חזית דתית לאומית):

בינתיים בשבילנו הממשלה הזאת לא סוס ולא טרויאני.

שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):

מפני שהכניסו אתכם.

יהודה בן-מאיר (חזית דתית לאומית):

ראינו כמה זמן הם החזיקו מעמד בלעדינו.

שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):

יכלו להחזיק מעמד. הטעות היתה שהחזיקו אתכם בממשלה.

יהודה בן-מאיר (חזית דתית לאומית):

הרי ל״ע, כל עוד נפשה בה, מנסה לברוח מהממשלה, גם על ידי בג״צ.

מנחם בגין (הליכוד):

השלילה אינה מספקת. רבותי, חברי היקרים, השלילה אינה מספקת, צריך להוסיף חיוב. ראש הממשלה, לאחר התפטרותו מעל במת הכנסת, פנה אל העם. אף אני אשתמש בזכות הניתנת לי ואפנה לציבור:

בבחירות הקרובות תבוא ההכרעה ויהיה הסיכוי לציבור הבוחרים להחליף ממשלה בישראל, לשנות משטר בישראל, להפעיל את הכוח הדמוקראטי האדיר הנמצא בלבם של בני-חורין, ואנחנו נקרא להם. אמנם כן, זו מערכה גורלית לעתיד האומה, לילדינו, בשטח המדיני, החברתי, המוסרי, המשקי, הבטחוני. התלכדו סביב הליכוד, שיש לו סיכוי להחליף את הממשלה הזאת ולהקים ממשלה חדשה אשר תיטיב עם האומה, תפעל לקיום זכותנו לארץ-ישראל, שפירושו קיום בטחוננו הלאומי, והבטחת הסיכוי לשלום, לצדק חברתי, לשלום סוציאלי, לחידוש המוסר הציבורי.

אדוני היושב-ראש, אנחנו נביא לפני האומה את שני הנושאים העיקריים לדיון ולהכרעה, שאין להפריד ביניהם, ולשניהם כאחד נקדיש את כל תשומת-הלב — הנושא המדיני והבטחוני והנושא החברתי, המשקי והי מוסרי. והעם יאמר את דברו.

ואינני יכול, אדוני היושב-ראש, לסיים את דברי מבלי לפנות מעל במה זו אל אחינו הגיבורים והקדושים, המוכנים לקידוש השם למען זכות השיבה לציון. אדוני היושב-ראש, אני הייתי שם, אני יכול לומר לחברי הכנסת, מי שלא היה שם אינו יודע מהו גיהנום עלי אדמות במחנות הריכוז. ואחינו מוכנים גם ללכת לבתי-הסוהר ולמחנות הריכוז על לימוד העברית והתנ״ך ועל חידוש הקשר בינם לבין מה שהם בשפתם קוראים ״המולדת ההיסטורית של העם היהודי״.

התבוננו כל בני-החורין בגבורה הנפשית האדירה הזאת. אמנם כן, זו מבחינה נפשית גבורת המכבים בימינו, האהבה הזאת לישראל ולארץ-ישראל, הגעגועים האלה, נכונות ההקרבה הזאת, מסירות הנפש הזאת. הנה לנגד עינינו אחד הדפים המפוארים ביותר בתולדות ישראל. אנחנו שולחים לכם ברכה מקרב לב, חיזקו ואימצו! כל העם היהודי, כל בני-החורין באומות האחרות, מאחוריכם, עמכם בלב ובנפש.

אנחנו עדיין קוראים לשליטי הקרמלין להניח לכם, לאפשר לכם להתבונן בתרבות ישראל האדירה, המתחדשת על אדמת ישראל, לקרוא דרור לאסירי-ציון הנמקים עדיין בבתי-כלא ובמחנות ריכוז. ואם מוסקבה אינה רוצה להרוס לחלוטין את מידת האמון שניתנה לה בהלסינקי, היא חייבת לאפשר לקיים את הדיון על התרבות היהודית, לקרוא דרור לאסירי-ציון ולאפשר לכל דורשי-ציון בב- רית-המועצות לעלות, לשוב לארץ-ישראל.