הישיבה השלוש-מאות-ושישים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ז (29 דצמבר 1976 – חוק התפזרות הכנסת השמינית תשל״ז-1976
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, אבקש מאת כל חברי הבית על סיעותיו להתבונן במצב החוקתי והמדיני שנקלענו לתוכו בעקבות תרגיל אשר ברקו הועם במשך ימים ספורים ולא נותר ממנו אלא חוסר אחריות ממלכתית.
יש לנו היום ממשלת מיעוט חד-מפלגתית במעבר בין כנסת לכנסת. יש אומרים: ומה בכך? במדינות דמוקראטיות אחרות לעתים מכהנת ממשלת מיעוט. זוהי טעות הנובעת מחוסר ידיעה או הטעיה מכוונת של הבריות. בקאנאדה היו ממשלות מיעוט הן בראשותו של מר דיפנבייקר והן בראשותו של מר טרודו. אבל מה ההבדל? הפארלאמנט באוטאבה על רוב חבריו מצא לנחוץ להביע אמון בממשלת מיעוט כזו או לא להגיש הצעת אי-אמון בה. במלים אחרות, למעשה כיהנה מרצונו של הרוב של הפארלאמנט.
היום יש ממשלת מיעוט באיטליה בראשותו של מר אנדריאוטי. הקומוניסטים מצאו לנחוץ לאפשר לממשלה זו לקבל הבעת אמון על-ידי הימנעותם מן ההצבעה בהתייצב הממשלה בפני הפארלאמנט. אצלנו המצב הוא שונה לחלוטין — זוהי ממשלת מיעוט אשר רוב הכנסת למעשה אילץ את ראשה להגיש את התפטרותו לפני נשיא המדינה. זה לא המצב במדינה דמוקראטית אחרת. והמצב השורר אצלנו הוא חסר תקדים; עדיין לא היה כמוהו בתולדות הכנסת.
כמה זמן יימשר מצב כזה? יש אומרים גם בבריטניה קיימת ממשלה הנקראת בלע"ז ״caretaking goverment״,אבל בבריטניה המעבר הוא של שבועות מספר בלבד, לכל היותר של שלושה—ארבעה שבועות. לאחר הכרזת ההתפזרות יוצאים האזרחים בבריטניה אל הקלפיות ובוחרים על-ידי הפארלאמנט את הממשלה החדשה. כמה זמן יימשר אותו מצב חירום אצלנו?
אביא לפני חברי הכנסת את לוח הזמנים: אם נלד לבחירות במחצית מאי, אדוני היושב-ראש, לא תתכנס הכנסת התשיעית לפני השבוע הראשון של יוני משום שוועדת הבחירות המרכזית צריכה תוך 14 יום להכריז על תוצאות הבחירות. אפילו ישתמשו בסעיף 12 לחוק- יסוד: הממשלה, המאפשר לנשיא המדינה. להתחיל בהתייעצויות עם הסיעות לפני שמתכנסת הכנסת החדשה, הרי ההתייעצויות הללו דורשות לפחות שבוע. נעמוד כבר בשבוע השני של יוני. לאחר שהנשיא יטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת יתחילו ההתייעצויות הבין-סיעתיות. על-פי הנסיון אפשר לומר: הן יימשכו, אם מבחינת ההרכב ואם למען קביעת קווי היסוד, לפחות שבועיים, אם לא יותר מזה. לכן נראה שעל-פי לוח זמנים מינימאלי לא תיכון ממשלה חדשה שתישען על אמונם של רוב חברי הכנסת לפני חודש יולי. במלים אחרות: לפחות מחצית שנה, אדוני היושב- ראש, תהיה לנו ממשלת מיעוט בלא אמון של הכנסת, חד-מפלגתית.
ואני שמעתי את שר החוץ שלשום אומר שהממשלה הזאת צריכה לנהוג כאילו שום דבר לא קרה. האומנם? שישה חודשים בלי אמון של הפארלאמנט תעשה ממשלת מיעוט ככל שיעלה על רוחה?
אנחנו קיבלנו את הכלל הדמוקראטי היסודי הפשוט והחדרנו אותו בתודעת הציבור; מוצא חן או לא מוצא חן, בעד או נגד — הרוב מחליט, המיעוט מקבל. אתם תעלו על דעתכם שגם בעניינים היסודיים ביותר ייווצר מצב שבו המיעוט יחליט והרוב יקבל?
אילו היה בכם רגש אחריות, ואפילו טאקט, כלפי משטר פארלאמנטארי הייתם צריכים ביזמתכם, רבותי חברי הממשלה, להודיע לכנסת — ולא קובע אם זה כתוב בחוק, כי לחוק יש גם רוח מלבד אות; כל מי שלמד א״ב של משפטים יודע את הכלל הזה: אנחנו ממשלת מיעוט, אנחנו נטיל על עצמנו, מן היזמה שלנו, מגבלות מסויימות. בוודאי, אם החוק מאלץ אותנו ומאפשר לנו לנהל את ענייני המדינה עד שתיכון ממשלה חדשה — אנחנו ננהל אותה. אבל אנחנו בעצמנו נשים לב כי לא נקבל התחייבויות בעניינים יסודיים, משום שהרי זאת ממשלת מיעוט, אנחנו ניזהר שלא נעמיד. את הכנסת בפני עובדות קיימות בעניינים חשובים, כי. הרי אנחנו יודעים שהרוב בכנסת עומד נגדנו ולא מאחורינו. בעצמכם, ממשלה כזאת, בעלת רגש אחריות לאומי וממלכתי, הייתם צריכים למסור הודעה על-פי התוכן הזה.
שר החוץ שלשום אמר בדיוק להיפך. אנא, אני מבקש מכם, התבוננו: הרי לא ייתכן שתחנכו את הציבור לאי-דמוקראטיה, לכלל הפוך: המיעוט יחליט, והרוב הזה בכנסת יצטרך לקבל, משום שאי-אפשר להזיז ממשלה כזאת, משום שאי-אפשר עוד להביע לה אי-אמון, משום שהחוק מחייב אותה לכהן; ואולי, בלי תקדים, כנראה, מאז קמו מדינות בעולם, יהיו לנו שרים על-פי פסק-דין.
אני מודה, אדוני היושב-ראש: ביקשתי תקדימים במדינה כלשהי — עדיין לא מצאתי. אולי שר המשפטים של הממשלה הזאת ימצא תקדים אחד.
(קריאה: הוא יצר אותו.)
בהזדמנות חגיגית זאת אמר שלשום שר החוץ, סגן ראש הממשלה — אני חושב, פעם נוספת — שכאילו אני בהיותי חבר ממשלה אחרי מלחמת ששת-הימים התנגדתי לשאיבת נפט באבו-רודיס. אני תמה עליך, שר החוץ, מדוע תחזור על אגדת כזב שאין לה שחר? הרי אתה יכול להתבונן בפרוטוקול של הממשלה. אני כבר הודעתי מה היה. אילצת אותי — משום שבפארלאמנט אין מונולוגים, תמיד יש תשובות — לשוב ולהסביר את המצב כפי שהיה: התחלנו לשאוב נפט אחרי מלחמת ששת-הימים במפרץ-סואץ, והמכלית היתה עומדת זמן מסויים מול האויב. היו לנו ידיעות מדאיגות על מה שהאויב עלול לעשות בהקשר זה. באחת מישיבות הממשלה הבעתי חרדה פן תותקף המכלית וייגרמו לנו קרבנות-אדם. ביקשתי והצעתי שננקוט אמצעים בטחוניים ומדיניים, על-ידי ידידים, למסור התראה מראש למצרים שלא יפגעו במכלית הזאת. האם יש לי סיבה להתבייש בהבעת חרדה זאת? אני מתגאה במה שאמרתי בישיבת הממשלה ... אם אתה רוצה להפסיק אותי, בבקשה.
סגן ראש הממשלה ושר-החוץ י. אלון:
אינך יכול להתגאות, ואינך מדייק ...
מנחם בגין (הליכוד):
אני מציע לך, שר החוץ...
סגן ראש הממשלה ושר-החוץ י. אלון:
אני בכוונה לא אמרתי היכן קבעת את העמדה הזאת.
מנחם בגין (הליכוד):
מה לא אמרת? אמרת דבר שאין לו שחר, בפעם השנייה. אני הכחשתי בפומבי. יכולת לבדוק את הכחשתי על-ידי התבוננות בפרוטוקול. ואני מציע לך: תבקש את אלי מזרחי, הוא יביא לך את הפרוטוקול, ותקרא. מה שאני טוען הוא: מעולם לא אמרתי שאני מתנגד לשאיבת הנפט. הייתי חרד לבטחון של המכלית והעובדים, והבעתי דעה שצריך לנקוט אמצעים מסויימים. אני חושב, שר החוץ, שכאשר אתה חוזר על אגדת-כזב כזאת, אתה צריך להיכלם ולבקש לבדוק. אני זוכר מה שאמרתי, ויש לך נסיון שבקשר עם ישיבות ממשלה לא זכרוני הוא החלש.
מגן ראש הממשלה ושר-החוץ י. אלון:
התיקון שלך כאן הוא כזב; מה שאתה אומר כאן עכשיו זה כזב, ולא מה שאני אמרתי.
מנחם בגין (הליכוד):
ובכן, אתה רוצה להחזיר לי את הכדור. אני אומר לך מה שאמרת לי שלשום בכנסת...
סגן ראש הממשלה ושר-החוץ י. אלון:
אתה קובע את רמת הדו-שיח.
מנחם בגין (הליכוד):
בסדר. אני הרי לא מתנגד לזה. כמה זמן תעשה עם היד שלך ותקרא לי קריאות-ביניים? אחת? שתיים? שלוש?
סגן ראש הממשלה ושר-החוץ י. אלון:
אתה צדיק גדול.
מנחם בגין (הליכוד):
אני לא שום צדיק. אבל אתה תמיד עומד על הבימה הזאת ואומר: תנו לדבר. אתה לא תיתן לדבר? אמרתי שדבריך הם אגדת-כזב שחזרת עליה פעמיים. ואם שר מפיץ אגדת-כזב — עליו להיכלם.
(סגן ראש הממשלה ושר- החוץ י. אלון קורא קריאת-ביניים)
בסדר. שמעתי אותך. עכשיו לי יש רשות הדיבור.
חיים קורפו (הליכוד):
אולי אפשר לבקש להציג את הפרוטוקול, אדוני שר החוץ? תסיר את החסינות מן הפרוטוקול ותציג אותו בכנסת, אדוני שר החוץ.
מנחם בגין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, ייתכן שיהיה על כולנו לשקול תיקון לחוק-היסוד, כדי — אם נוצר מצב ביש כזה במדינה והמשבר איננו עוד ממשלתי אלא הוא משבר מדינתי — שנאפשר לנו, על-אף האמור בסעיף 11 על הפסקת ההליכים להרכבת ממשלה עם התפזרות הכנסת, להפעיל את סעיף 9 הנותן אפשרות לרוב חברי הכנסת להציע לנשיא להטיל על אחד החברים להרכיב ממשלה.
אני מציע לכל הסיעות לשקול את הצורך, אולי, בתיקון חוק-היסוד, אבל עד אז אני חושב שצריך להיות ברור כי ממשלת מיעוט חסרת אמון הכנסת, ולפי טבע הדברים חלות עליה מגבלות בפעולותיה. היא תנהל את העניינים השוטפים כפי שנאמר בהרבה חוקות, אבל היא לא יכולה ולא צריכה להעמיד את הבית או את העם בפני עובדות מוגמרות בעניינים שיש להם משמעות יסודית.
אני מציע, אדוני היושב-ראש, להעביר את חוק התפזרות הכנסת השמינית ולקבוע תאריך חדש לבחירות לבית הנבחרים שלנו לוועדת החוקה, חוק ומשפט.