הישיבה השלוש-מאות-ועשרים ושמונה של הכנסת השביעית – יום רביעי, א׳ אב תשל״ב (12 יולי 1972)חוק התפזרות הכנסת השביעית, תשל״ב-1972

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת. לפני שלושה שבועות, בהשיבה להצעת חוק של חברה לממשלה, אמרה גברת ראש הממשלה: האם יש בכלל אפשרות לקיים ממשל תקין בארץ כל זמן שיש בה ממשלות קואליציוניות? זה הנושא. עם כל הכבוד, השאלה היא לא בכלל, אלא דווקה בפרט. ואני חצה לשאול את הגברת מאיר, האם היום היא יכולה לומר מעל במת הכנסת, לאחר כל מה שהתרחש בשבועות האחרונים, כי הגיעה למסקנה כי הממשל שהיא עומדת בראשה הוא ממשל תקין ? ואני אספק לה קצת חומר מחשבה, לפני שהיא תואיל להשיב.

ראש-הממשלה ג. מאיר:

איזו התנדבות פרלמנטרית...

מנחם בגין (גח״ל):

כן, אני חושב שזוהי התנדבות פרלמנטרית בהחלט לגיטימית.

שר הבטחון הודיע, בקשר עם הצעת החוק של מר האוזנר, שאילו היה חופש הצבעה במערך הוא היה מצביע בעדה. לאו מילתא זוטרתא, רבותי חברי הכנסת. אדם הממלא תפקיד של שר בטחון אומר בפרהסיה שהוא יצביע נגד הכרתו. כי אלמלא האינוס — הוא היה מצביע בעד ההצעה. אם אשתמש בלשונו של מר דיין, הרי זוהי שערוריה ציבורית ממדרגה ראשונה.

ארי אנקוריון (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):

גם למשמעת שלכם אתה קורא ״אינוס״ ?

שלמה רוזן (המערך, עבודה-מפ״ם):

ראינו איך הצבעתם...

מנחם בגין (גח״ל):

ראית ועוד תראה. תראה עוד מעט בקשר להצעת חוק של חבר כנסת אחר, על נושא דומה, כיצד סיעת גח״ל מצביעה. אינכם יודעים שסיעת גח״ל בעניין זה נתנה חופש הצבעה ? לא ראיתם זאת ? בשני המקרים ? אתם עוד תפסיקו בקריאות-ביניים הודעת-אמת שכזאת?

בעניין מצפוני, עמוק, חשוב, שר בטחון בישראל יצביע לא רק נגד הצהרותיו הפומביות, אלא גם נגד הכרתו הפנימית. זה ממשל תקין, גברתי ראש הממשלה, או שבור לרסיסים?

מהצד השני - המפד״ל. סיעת המפד״ל החליטה להימנע מהצבעה על הצעת החוק הקובעת שאין גיור אלא על-פי ההלכה. הכל יודעים, אני חושב שגם הרב נריה, היחידי מסיעתו שנשאר באולם, יודע שכל סיעת המפד״ל תומכת בגיור כהלכה. לי יש ראיה: בינואר אשתקד חברי מפד״ל יחד אתו הגישו בקונגרס הציוני הצעה האומרת: אין גיור אלא על-פי ההלכה.

משה צבי נריה (מפד״ל):

אין צורך בראיה. המפורסמות אינן צריכות ראיה.

מנחם בגץ (גח״ל):

אני מודה מאוד, הרב נריה, אבל בכל זאת, איך אמר פעם — -

שמואל תמיר (המרכז החפשי):

הרב נריה, את זה נראה אחר כך.

מנחם בגין (גח״ל):

--איך אמר פעם טאלראן ? אמרו לו: הרי זה בחר, למה לכתוב ? הוא אמר: כשיהיה כתוב — יהיה עוד יותר ברור. הראיות אינן מורידות.

בשם ברית חירות-הצה״ר בקונגרס הציוני, ובהתאם להכרתי, הגשתי הצעה כזאת: אין גיור אלא על-פי ההלכה, משום שמעל בימת הכנסת — והגברת מאיר זוכרת את דברי בוודאי יפה, היא שיבחה אותם בשעתם - אמרתי: האמונה של בני ישראל לא הוטלה על-ידי כוח חיצוני ; הם עוזבים עמים, נוטשים ארצות כדי לקיים את אמונתם בישראל, בארץ המכורה, בארץ מקורה שניתנה להם לרשתה. וכאשר אומרים כי מאחר שלגבי יהודי אין הפרדה בין לאום לדת - הרי מבחינת הדת והלאום גם יחד התשובה לגבי השאלה מיהו יהודי נקבעה ותיקבע על-ידי ההלכה. יש אנשים הדורשים מאלה המשתמשים במלה ״הלכה״ שיפלו אפיים ארצה ויכו ״על חטא״. מה כי נטפלתם להלכה זו ? מה כי תלינו עליה ? מה כי תבזוה ? זאת ההלכה שקיימה אותנו במשך דורות במבחני אש, בגירושים, בנדודים, שעל-ידה ניטעו חיי עולם בתוכנו.

ובעקבות דברים אלה הגשתי את ההצעה, כפי שכבר הזכרתי: גיור ברור לפי ההלכה. חברי מפד״ל הצביעו בעד הצעה זו בהתלהבות חסידית. מה קרה במשך שנה אחת בלבד ? כל ההבדל הוא המרחק בין בנייני-האומה לבין בניין הכנסת ?

אין צורך להשיב לחברי כנסת אלה, גברתי ראש הממשלה. התשובה ידועה: זה ממשל תקין, או זה ממשל שאין לו תקנה ?

הליברלים העצמאיים הגישו הצעה. הם אומרים שזוהי הצעה מצפונית, דחופה ביותר, פיקוח נפש. מסכימים לדחיית ההצבעה. זאת לא הבינונו. כשהיינו תינוקות דבית-רבן לימדו אותנו שפיקוח נפש דוחה שבת. מעולם לא שמענו שפיקוח נפש דוחה הצבעה. אבל המציע הסכים לדחות. עכשיו הוא מבקש להצביע. מה אומר תקנון הכנסת ? ׳׳בגמר הדיון — תחליט הכנסת אם להעביר את הצעת החוק לוועדה או להסירה מסדר-היום׳׳. היושב-ראש אז שאל את המציע ; אתה מסכים לדחות ? אמר: הן. אותו מציע אינו מסכים עוד לדחות. בתקנון כתוב: בגמר הדיון תחליט הכנסת. איך דחיתם את ההצבעה עד לאחר הפגרה? ללא כל אסמכתא בחוק, מתוך שימוש ברוב שיש לכם בנשיאות הכנסת, מתוך שרירות-לב מוחלטת. אין כל אסמכתא לכך בתקנון.

ממשל כזה הוא תקין, או הוא מעורער עד היסוד? בתחבולות שאין להן כל יסוד בחוק, בתקנון, במשפט, כשאתם מערערים על-ידי כך את יסודות הפרלמנט- ריסם, אתם מקיימים את הקואליציה הזאת. זה ממשל תקין?

דוברי הממשלה הזאת זורעים דמורליזציה ביחס לעניין הקדוש ביותר בחיי האדם: מולדת. ודוברי הממשלה הזאת זורעים דמורליזציה בקרב הדור הצעיר לגבי הישות המקודשת ביותר בתולדות ישראל סבא: ארץ- ישראל. בראיונות ובשיחות הם אומרים: אנחנו נמסור את יהודה ואת שומרון בידי שלטון נכרי, כובש, פולש; שטחי מולדת משוחררים שאבות אבותינו מדור לדור התפללו על שיבה אליהם. הפסוק ״ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים׳׳ איננו חל על ירושלים בלבד. ציון היא ארץ-ישראל. ודוברי הממשלה הזאת מתכחשים לאמת ההיסטורית הזאת, חוזרים ואומרים: כן, יש למסור ונמסור את יהודה ושומרון בידי אויב, בידי שלטון זר.

דמורליזציה זו אוכלת כל חלקה טובה בעם. צביעות — סוציאליסם, אינטרנציונל, ״קום התנערה עם חלבה, עם עבדים ומזי רעב״.

אנחנו מתבוננים באסיפות של אחת המפלגות בישראל, ואנחנו שואלים: איך, מה אתם עושים עם עצמכם, עם הדור הצעיר, עם כנות, עם יושר ציבורי ? לאילו עבדים אתם קוראים להתקומם, לאילו מזי רעב ?

ויש עוני בישראל. תחת איזה שלטון הוא נוצר? יש צפיפות, אצל רבבות משפחות, של ארבע עד שבע נפשות בחדר; זוועה חברתית בלתי-נסבלת. מי יצר את העוני הזה ? בידי מי היו המשאבים הכלכליים של כל העם היהודי?

בצביעות הזאת אתם גורמים, לעתים בעקיפין, לאחת התופעות המכוערות ביותר בישראל: לאלימות גוברת והולכת בין איש לרעהו, בין אזרחים לבין שלטון, אלימות מכוערת מאוד שצריך לעקור, לא להשאיר ממנה זכר. אבל יש מעברה ליד חיפה, אדוני היושב- ראש. 14 שנה היא היתה קיימת. הממשלה לא ראתה אותה? רק כשהם יצאו לשביתת-רעב ואמרו ׳׳לא נזוז מכאן״, והיו מוכנים לדברים חמורים - או אז ניתנה להם ההבטחה לתת להם שיכון. הרי על-ידי כך אתם מחנכים את הציבור שבלי שערוריה אי-אפשר שום דבר להשיג במדינה שלנו. הרי זה אחד הדברים המסוכנים ביותר בשביל עתידנו הלאומי.

ואיך עוד מוצאת את ביטויה הצביעות הזאת? המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים מגיש לנו תכנית ל"כלכלת מלחמה׳׳, והוא מונה את סימני ההיכר בה...

מרדכי בן-פורת (המערך, עבודה-מפ״ם):

לא ״כלכלת מלחמה׳׳, אלא "כלכלה של עם לוחם״.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

לא, אדוני. תשאל את חברי הממשלה, עמיתל לשעבר, אם אי-אפשר לסמוך על זכרוני. הוא אמר ״כלכלת מלחמה׳׳, ואחר כך הוסיף את המלים שאתה עכשיו ציטטת אותן. הוא אמר ״כלכלת מלחמה׳׳.

אבל השם גם לא חשוב. סימני ההיכר חשובים, ואלה הם: מדיניות הכנסות שוויונית, תיכנון מדוקדק של כל השימושים בכוח-האדם ובכוחות הייצור, הכוונה ממלכתית, התערבות של הממשלה בחיי הפרט ובחיי הכלל, תכנית לפרק זמן מוגדר. וברמיזה אמר לו שר האוצר שתכנית זו מזכירה לנו את המשטר בצ׳ילי דהיום או ביוגוסלביה דהיום. אני מבקש לדעת, חברי הכנסת הנכבדים, איזה משטר יש לנו ביוגוסלביה. התשובה היא אחת...

(שר-השיכון ז. שרף קורא קריאת- ביניים)

אדוני, אני עוד פעם אבקש אותר לסמוך על זכרוני. אמרתי: ברמיזה. משום שבתשובה לדברים אלה אמר: אצלנו לא יקום משטר כמו ביוגוסלביה או בצ׳ילי. ועוד מעט אצטט שר אחר. איזה משטר יש לנו ביוגוסלביה ?

היו׳׳ר י. ישעיהו:

חבר-הכנסת בגין...

מנחם בגין (גח״ל):

אדוני, עוד דקות מספר. אמנם שמי איננו האוזנר, אבל אני רשאי לבקש עוד דקות מספר להצעת חוק בעניין חשוב מאוד. זה נוגע לכנסת כולה.

אסתר רזיאל-נאור (גח״ל):

חוץ מזה - המפד״ל עדיין לא גמרה להתייעץ-. בלאו הכי נצטרך לחכות.

מנחם בגין (גח״ל):

ביוגוסלביה יש משטר חד-מפלגתי קומוניסטי, ובצ׳ילי יש משטר רב-מפלגתי קדם-קומוניסטי. האם זה המשטר שמציע לנו המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים ?

אבל שר העבודה, אדוני שר השיכון, גילה לנו דבר חשוב מאוד. הוא הודיע באותו דיון שכבר לפני חודשים מספר הוא אמר למר בן-אהרן שכוונתו למשטר בצ׳ילי של איינדה, אבל הוא לא הספיק לומר את זה בעוד מועד.

המזכיר הכללי, שאתם בחרתם בו, רגז על ראש הממשלה והתפטר. אתם כולכם התחננתם לפניו שישוב, שייצג אתכם לפני העובדים ואת העובדים לפניכם. יומם ולילה ביקשתם ממנו את זאת. ואתם יודעים את השקפותיו. בידיו עוצמה רבה, הוא המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים. והוא, לפי מר אלמוגי, שואף להקים בארץ-ישראל משטר a la משטר איינדה. עדות של שר.

(סגן ראש הממשלה י. אלון קורא קריאת-ביניים)

סגן ראש הממשלה, אני חושב שיש לך יסוד להניח כי אני איך שהוא מתמצא בהנמקת הצעת חוק. אם תרצה להשיב — תעלה על הבמה ותשיב.

הממשלה יודעת השקפות כאלה של אחד מתומכיה, והיא מבקשת ממנו להוסיף ולהיות מזכיר כללי של הסתדרות העובדים. אם זו השקפתכם - אמרו את זאת; אם השקפתכם אחרת - למה התחננתם לפניו שהוא יחזור בו מהתפטרותו ? איזו כפילות היא זו ? איך אומר חבר-הכנסת חזן: איזו שניות היא זו ?

הנה כי כך, זהו הממשל. אני חושב שהוא ההיפך מממשל תקין. הוא מעורער עד היסוד מבחינה מוסרית; הוא מעורער עד היסוד מבחינה ציבורית. לדעתי אין לו תקנה. מה אנחנו מציעים בסופו של דבר ? בואו נלך אל העם. אני זוכר, גברתי ראש הממשלה, שכאשר חברת-הכנסת רזיאל-נאור אמרה את הדברים האלה לפני שלושה שבועות, קראת אליה ממקומך: חוק, חוק, תגישו חוק. אנחנו מגישים הצעת חוק.

חייקה גרוסמן (המעיר, עבודה-מפ׳׳ם):

אנחנו לא רוצים.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

בסדר, אני יודע שאתם אינכם רוצים. ודאי שהרוב יחליט.

חיים לנדאו (גח״ל):

אתם אינכם רוצים בחירות אפילו בעוד חמש שנים. מ

נחם בגין (גח׳׳ל):

הממשלה נמצאת במשבר מתמיד. פרשה רודפת פרשה. התערערות בעקבות התערערות באה. נלך אל העם. הרי זו דמוקרטיה. שלוש שנים חלפו מאז הבחי- רות. המצב נשתנה מיסודו, בכל המובנים, נלך אל העם, העם יחליט.

אנחנו הצענו, אדוני היושב-ראש, זמן סביר להכנת הבחירות: בט׳׳ז בחשון תשל״ג, 24 באוקטובר 1972. נתייצב כולנו לפני הבוחר, והבוחר יחליט. לדעתנו זה המוצא החיובי ביותר, המכובד ביותר והדמוקרטי ביותר, מן המבוך ומן המשבר שבהם נמצאת הממשלה דהיום.

המשך – תשובה לסגן רה"מ י.אלון

סגן ראש הממשלה השתמש כאן במונח לועזי ״היסטריה״, אני חושב שנתן דוגמה לביטוי למושג הזה מעל הבמה, ונשאיר את האפיתטים האלה, מר אלון. מוטב להתווכח בכבוד. אפילו בחריפות, אבל בכבוד.

(קריאה: הוא חלק לך כבוד.)

התחלת בעניין המדיני. סיפרת לכנסת, ועל-ידי הכנסת לעם, על הפסקת- האש. מדוע לא מצאת לנחוץ לומר שהשרים אשר נמנו עם גח״ל הצביעו בדיוק כמוך בעד הפסקת-האש ? מה אתה מטעה את הציבור ? זאת היתה הבעיה ? הרי ההחלטה בעד הפסקת-האש נתקבלה בממשלה פה-אחד.

אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת: הממשלה כולה הצביעה בעד דחיית יזמתו של רוג׳רס - הגברת מאיר אתה, השר גלילי, מר דיין ומר פרס והשרים מטעם גח"ל, כולם פה-אחד, דחו את יזמת רוג׳רס. מדוע אינך אומר זאת ? מדוע אינכם חושבים שאז טעיתם? הרי כולנו דחינו את היזמה הזאת. אחר כך היו חילוקי-דעות ביחס ליזמה זו, ואנחנו הודענו הודעה פשוטה מאוד: יזמת רוג׳רס, קבלתה פירושה לחלק מחדש את ארץ-ישראל, ואני אמרתי לכם, לעמיתי לשעבר - יעידו כל היושבים בשולחן הזה: אם באחד הימים תקבל הממשלה החלטה שפירושה חלוקתה מחדש של ארץ-ישראל, במשך עשרים וארבע שעות אעזוב את הממשלה. שמעת זאת לא אחת מפי, מר אלון. אילו רציתי ללכת בדרכך והייתי מספר היום לכנסת כיצד ניסית לשכנע אנשים שיקבלו את התכנית הנושאת את שמך, לא היית מרגיש טוב היום, סגן ראש הממשלה, האמן לי. אבל אני לא אעשה זאת.

סגן ראש הממשלה י. אלון:

אתה רשאי.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

אם אני רשאי, אומר זאת. רק ברשות אומר זאת: סגן ראש הממשלה פנה בשעתו אלי ואל חבר-הכנסת לנדאו ואמר כך: אינני מתכוון לחלוקת ארץ-ישראל. אני בעד שמירת שלמות ארץ-ישראל. אני רק רוצה לשכנע את ״היונים׳׳ בממשלה שיקבלו את תכנית ההתנחלות שלי, ומשום כך אני מציע את הצעתי.

ובכן, לא הייתי אומר מלה אחת על כך אלמלא נתת לי רשות. אתה עמדת על הבמה הזאת וסיפרת על מה שהת- רחש בממשלה. אני מוכן לבקש רשות מהגברת ראש הממשלה לפתוח את כל הפרוטוקולים של הממשלה. בבקשה, חברי הכנסת יקראו אותם ויידעו את כל ההצ- עות. אדרבה.

מרדכי ביבי (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):

אתה נותן כבוד לסגן ראש הממשלה כשאתה אומר זאת.

מנחם בגץ (גח׳׳ל):

לא שמעתי מה שאמרת.

בשום פנים ואופן לא הייתי מרשה לעצמי לספר מה שסיפרתי קודם על תכנית אלון המפורסמת אלמלא אמרת: בבקשה, ספר.

אחת משתיים אלה: אם צריך לקבל את יזמת רוג׳רס, מדוע הצבעת נגדה ביוני? ביולי הפכת את דעתך. אני לא, כי אמרתי: במקרה שהממשלה תחליט על חלוקת ארץ-ישראל נעזוב את הממשלה, ועזבנו אותה. לא היתה שום סיבה אחרת. לא הפסקת-האש. תמכנו בהפסקת-האש כולנו יחד. בגלל שמירת העקרון עזבנו את הממשלה.

היום, נוכח מה שמתרחש אצלכם, יש בעמדת גח״ל משום זיק של אור, בייחוד לדור הצעיר. אתם מאשימים איש את רעהו בהפרת הסכמים, באי-שמירת עקרונות. זה מצהיר כך ומצביע אחרת, זה מודיע אחרת ומצביע שוב להיפר. אנחנו לא. היינו שלמים עם עצמנו, התחייבתם לחלוקת ארץ-ישראל - הסקנו את המסקנות. אנחנו הערכנו מאוד את ממשלת הליכוד הלאומי, ועזבנו את הממשלה.

(קריאה: לבריאות.)

 אתה, מר אלון, סיפרת פה כל מה שנעשה במשך השנים האחרונות, ותמיד אתה עולה על הבמה ואומר: נו, טוב, עשיתם שלוש שנים בישיבה בממשלה. בכל זאת למה צריך להרחיק לכת בהטעיה? שמונה חודשים היתה הממשלה עם נציגות של שישה חברי גח׳׳ל; שנתיים-וחצי בקירוב עם שני חברי גח׳׳ל בלי תיקים; ממשלת ליכוד לאומי למען עניין אחד. האם באמת יכולים היינו להכריע במדיניות של האוצר או במדיניות של שר אחר? מה העמדת הפנים הזאת? המשאבים הכלכליים רוכזו בידיכם; ההכרעות - בידיכם. אם יש עוני תודו באשמתכם.

עדה פינברג-סרני (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):

מי עשה את הדברים הטובים ?

מנחם בגין (גח׳׳ל):

גברתי, הניחי לדיאלוג להתנהל. אל תתערבי. יש לי בסך הכל דקות ספורות.

היו"ר י. ישעיהו:

חבר-הכנסת בגין, צריך לסיים.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

אני מביא בחשבון את הזמן שדיברתי, אל תהיה קפדן אתי.

מה אנחנו מציעים? הרי אני קראתי לפני שבוע שאתם רוצים בבחירות מוקדמות. למה לא הכחשתם ידיעות אלה ? אם בחירות מוקדמות הן אנדרלמוסיה, הטלת המדינה למבוכה, מדוע נתתם לפרסם בשמכם יום אחר יום שאתם מעוניינים בבחירות מוקדמות? שיניתם טעמכם, אינכם רוצים בחירות מוקדמות — זו זכותכם. אבל זכותנו להציע את המהלך הדמוקרטי המקובל.

ראש-הממשלה ג. מאיר:

כאשר העלית את הצעת החוק הזאת בכנסת, האם היה זה למעננו ?

מנחם בגץ (גח׳׳ל):

אגיד לך ברצינות, גברתי, אני חושב שהבאנו את הצעת החוק למען עמנו. בזה אני משוכנע. יש לנו הכרה כזו שאנו משרתים את עמנו בנאמנות. אבל אגיד לך, גברתי: הממשלה הזאת, שאת היום עומדת בראשה, היא ממשלה מעורערת עד היסוד ומתפרקת. החלק האחד מאשים את החלק השני בהפרת הסכמים, דבר חמור מאוד. החלק השני אומר: כפייה מצפונית. האם יכול להיות דבר חמור יותר ? משבר רודף משבר. אתם צריכים לכפות כמעט כל הצבעה וכל עניין חשוב לא לפי הכרת החברים, אלא בניגוד להכרתם. אם ממשלה כזו בונה את העם והעם נותן לה אמון, אז העם נותן לה אמון. אני חושב שזה גם למענכם אם העם יחליט.

ישראל קרגמן (המערך, עבודה-מפ׳׳ם);

בזמן המתאים היא תפנה לעם בבחירות. מדיבורים לא תקבל רוב בעם, אלא לפי מעשים.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

אני מניח, מר קרגמן...

(קריאות באולם )

גברתי ראש הממשלה רואה שמפריעים גם לנואם מטעם גח׳׳ל והוא לא מתרגש.

שלום כהן: אבל אנשי גח׳׳ל הם המפריעים.

מנחם בגץ (גח׳׳ל):

מר קרגמן רצה להזכיר לי שבדיבורים לא עושים שום דבר. תודה רבה; מר קרגמן. אז אני לא עושה שום דבר עם חברי למען ישראל.

ישראל קרגמן (המערך, עבודה-מפ״ם):

זאת לא אמרתי. .

מנחם בגין (גח׳׳ל):

מה אתה עושה בפרלמנט, חבר-הכנסת קרגמן, האם אתה לא מדבר? אתה לפחות יודע את המוצא האטימולוגי של המלה ״פרלמנט׳׳ ? בפרלמנט מדברים, מתווכחים, מציעים הצעות, מצביעים; רוב, מיעוט; מנסים לשכנע איש את רעהו, ואם לא מצליחים, הציבור שומע והוא יסיק את המסקנות.

היו״ר י. ישעיהו:

בבקשה לסיים.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

אי-אפשר היה שלא לכבד את חבר-הכנסת קרגמן בתשובה. לא היה זה מנומס לא להשיב לו.

הנה אני אומר לגברת ראש הממשלה: את אמרת - למעננו. האפשר להכחיש מה שהתרחש בשבועות האחרונים? למשל, מדוע התפטר שר המשפטים? זה סתם כך מאורע קטן חסר ערך ששר משפטים מתפטר ? מדוע, למשל, המפד׳׳ל מתייעצת ואיננה שומעת אפילו לנימוקים ? מה קרה שם ? מדוע ל״ע משמיעה קול זעקה: איך אתם מרשים לעצמכם לדחות את ההצבעה עד לאחר הפגרה ? מדוע מאשימים אתכם בהפרת הסכמים ובכפייה מצפונית באופן הדדי? דברים אלה קלים ?

אז מה אנחנו מציעים ? בואו נלך לעם. אם העם יחליט שממשלה זו מצויינת, כמו שאמר סגן ראש הממשלה, נפתרות כל הבעיות, בונה, אז העם יתן בה את אמונו. אם יסיק מסקנה אחרת, יתן אמון באחרים. אין הצעה טובה יותר אלא להסכים, קואליציה ואופו- זיציה יחד, על תאריך חדש לבחירות.