הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת השביעית יום רביעי, יא סיון תשלב – 24 מאי 1972 – המצוד על יהודים בברית – המועצות בימי ביקורו של ניקסון

אדוני היושב-ראש, בימים אלה מבקר בברית- המועצות נשיא ארצות-הברית ומקיים עם מנהיגיה שיחות על נושאים בין-לאומיים רבי-חשיבות, ובימים אלה, לארכה ולרחבה של ברית-המועצות - מריגה ועד אודסה, ממוסקבה ועד סברדלובסק, מן הפיצ׳ורה ועד הדון, נשמעת הקריאה ועולה התקווה, התקווה הנושנה, לשוב, לשוב לארץ אבותינו. זה חזיון אדיר, נדיר - לנו, לישראל, לא היה כמוהו מימי המכבים - חזיון של התחדשות לאומית. שלושה דורות של ניכור, של דיכוי, הצמיחו את התנועה הזאת. אמנם שוב נתן עמנו קרבנות אשר אין להם שיעור. על-פי הסטטיסטיקה הרשמית האחרונה, הסובייטית, יש בברית-המועצות למעלה משני מיליון יהודים; אך על פי כל החישובים האתנוגרפיים חיים ברוסיה הסובייטית שלושה וחצי מיליון יהודים. אם אנחנו שומעים על אבדן סטטיסטי של קרוב למיליון נפש מישראל, אנו יודעים את הסיבה. הטמיעה הכפויה נתנה את אותותיה. שוב אנו עומדים לפני העובדה שגוש שלם של עמנו כאילו נעלם. עד מתי, בתולדות ישראל, גושים שלמים שלו ייעלמו, לא רק על-ידי השמדה פיסית, אלא גם על-ידי שמד רוחני ? אמנם כן, החלה עלייה מסוימת מברית -המועצות, יש שיבת ציון, ואנו כמובן מברכים עליה. אנו שמחים לקראת כל יהודי הבא משם אלינו, אבל להווי ידוע שאין זו אלא טיפה בים, בים הגעגועים העולים, בים הציפיות הגואות.
לקראת בואו של הנשיא ניקסון לברית- המועצות עצרו שלטונות הארץ ההיא יהודים, משום שהניחו שהם עלולים לבוא בתביעה לאפשר את עלייתם. איזו קטנוניות של מעצמה גדולה? היא עומדת לפני חזיון היסטורי של עם הרוצה לשוב למולדתו, ולקראת ביקורו של נציג מעצמה אחרת היא עוצרת 50-30-20 יהודים בעיר זו ובעיר אחרת כדי שתביעה זו לא תישמע כביכול. איך היא תעצור, על -ידי קטנוניות זו, גל גואה, מופלא, של התחדשות לאומית? אבל כך היא נוהגת.
ומשם באה אלינו הקריאה, ללא רתיעה, ללא חת, כי אמנם כן, עם אותה תנועת התחדשות זכינו לראות את אומץ הלב היהודי בכל הדרו לנגד עינינו, משם, מארץ הדיכוי, באה הקריאה אלינו ואל טובי האנושות. אני מביא אותה מלה במלה: "מעצר היהודים במוסקבה הוא הפגנה נוספת של יחס שלטונות ברית-המועצות לעליית היהודים, והוא מוכיח כי השיטה העקרונית לפתרון בעיית היהודים בברית-המועצות היא משטרתית".
אדוני היושב-ראש, הודעה כזו מן הדין שתכלים את פניה של כל מדינה, ובוודאי של מעצמה גדולה. הרוסים היו כבר צריכים בדורנו זה להרכין ראשם בבושה על שיטה משטרתית שהייתה נהוגה בארצם מתוך דיכוי, שיעבוד, שפיכות דמים, רצח אנשים חפים מפשע וחיסול מיליונים במשך שלושים שנה. האם הם מוכנים לקבל על עצמם פעם נוספת את הכורח הבלתי- נמנע להתבייש בפני כל העמים בגלל השיטה הנהוגה הפעם כלפי דורשי ציון ? ייבושו וייכלמו על שיטה זו.
יחד עם הקריאה משם הגיעתנו הקריאה מירושלים. ועדת החוץ והביטחון, אדוני היושב-ראש, ביקרה אתמול על-יד הכותל המערבי וקיימה שיחה קצרה עם אחינו העולים מברית-המועצות היושבים זה היום השלישי בשביתת רעב. מעיד אני עלי את כל עמיתי מהוועדה, שאי-אפשר היה שלא להתרגש בראותנו אותם צעירים, כמעט כולם עולי ימים, מקרוב באו, ממרחקים הגיעו, ומיד הם משלבים את עצמם במערכה הגורלית למען עמם, למען ארצם, למען אחיהם הסובלים, ועושים זאת בהתייסרות שחובה להעריכה. זוהי אהבת ישראל, אהבת ארץ-ישראל, שאין למעלה הימנה. אנו גאים בהם, בבנים ובבנות הצעירים האלה, שראינו אותם ליד הכותל המערבי. ראינום במסירותם, באהבתם, בהתלהבותם, באמונתם בגאולת ישראל ובשיבתם של כל דורשי ציון לארץ-ישראל.
נטה אפוא אוזן לקריאות האלה משם ומכאן ומעל במת הכנסת נפנה היום לנשיא ריצ'רד ניקסון: את שליחותך לברית-המועצות הגדרת כשליחות שלום. בבואך למוסקבה הודעת שמגמתך להבטיח כי לא תהיה עוד לעולמים מלחמה בין-מעצמתית וכי גם תכבה אש המלחמות הקרויות מקומיות. בשליחות שלום זו נייחל להצלחתך כולנו יחד עם בני כל העמים. אולם יש בימינו בעיה אנושית מיוחדת שאסור, שאי-אפשר, להתעלם ממנה בשיחות עם השליטים בקרמלין. זוהי בעייתם של היהודים בברית-המועצות הקוראים ממעמקים לעזרתך. אם תפעל למענם, לא תהיה זו פעולה חסרת תקדים מבחינת ארצך. אחד מקודמיו על כס הנשיאות של ארצות-הברית ערך, אמנם בתקופה אחרת, התערבות ישירה בעוצמה מוסרית רבה לטובת אחינו הנרדפים ברוסיה. לך בדרך זו ואמור לאנשי שיחך בקרמלין, על פי האמת ועל פי העובדות: כולנו, במזרח ובמערב, חבים לעם הזה, לעם היהודי, חוב אשר שיעור אין לו. לנגד עינינו הושמד שליש מבניו. אבידות כאלו פירושן היה לעמכם 80 מיליון נכחדים; ולעמי 70 מיליון הרוגים. הן לב כל אדם יחרד בשמעו מספרים כאלה, ואלו הן אבידותיהם של היהודים בדור אחד בלבד. אל נוסיף עוד על סבלו ועינוייו של העם היהודי. היהודים שבו והקימו את מדינתם, את ביתם, בארץ אבותיהם. תנו להם, ליהודים בארצכם, לשוב אליה ולחיות בביתם שלהם. שחררו את העצורים. יהיו כולם בני חורין, על פי רצונם, לצאת למולדתם ההיסטורית. על כל העמים, במזרח ובמערב, לשים קץ לסבלו של העם היהודי, כי רב מדי הוא הסבל שהיה מנת חלקו בכל הדורות ובייחוד בדורנו.