הישיבה המאתים-שלושים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ה סיוון תשל"ט 20 יוני 1979 – הצעות לסדר היום – שליחתם לים של עשרות אלפי פלטים ויאטנמיים על-ידי מאלזיה

ראש-הממשלה מ. בגין:  

גברתי היושבת-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, לכבוד הוא לבית הנבחרים של מדינת היהודים שהוא הראשון בעולם הדן בסוגיה האנושית הקשורה בפליטים הווייטנאמים הנמצאים במאלזיה. המדינה הזאת החליטה, כפי שהיא פירסמה, לגרש אותם ללב ים, ובים הפתוח הם עלולים או לטבוע או לגווע.  

בעיני הדבר הוא טבעי, אבל נשמעו הערות מסויימות שיהיה עלי להשיב עליהן, אלה הערות שאינן מוצדקות. ברגע הראשון שבו שמענו על הטראגדיה האנושית הזאת נקטנו יזמה. מעל במת הוועד הפועל הציוני השמעתי את הקריאה לכל אומות העולם להודיע ללא דיחוי שכל אחת מהן מוכנה לקבל מספר מסויים של הפליטים האלה, המתאים לגודל הארץ או האוכלוסיה. האמת היא שזו הדרך היחידה לפתור את הבעיה הזאת.  

אתמול העברתי ל-49 ראשי ממשלה תוכן המכתב המיוחד ששיגרתי לנשיא ארצות-הברית, ואיגרת לממונה על בעיית הפליטים בז׳נבה. בין השאר במכתבי אני כותב: ״הועלו הצעות לזמן ועידה בין-לאומית שתדון בנושא זה, הריני מבקש, עם כל הכבוד, לציין כי ועידה מעין זו תהיה לשווא. כיהודי אינני יכול לשכוח את הוועידות באוויאן ובברמודה, שתוצאתן האחת היתה אי הצלת ילד אחד מתוך מיליון-וחצי ילדים יהודים שנסחבו אלי מיתה משונה. בין הפליטים הווייטנאמים יש ילדים רבים שאף הם עלולים לאבד חייהם עד שתזומן הוועידה הבין-לאומית, תקיים את ויכוחיה ותקבל את החלטותיה."  

עם כל הכבוד, חברי-הכנסת אבנרי והאוזנר, לא צריך שאנחנו, על-פי איזה הרגל מוזר, בכל עניין הקשור במעשה אמיתי ורציני של מדינת ישראל, נטיל אשם בנו. ונניח שאנחנו מקבלים עכשיו את ההצעה להביא מספר מסויים, אפילו ניכר מאוד, של פליטים וייטנאמים אלינו. האם בכך תיפתר הבעיה? מדובר ב-70,000 נפש. איך אפשר לפתור אותה? ובכן, הבוקר שמעתי שייתכן שהאו״ם יכנס את הוועדה הבין-לאומית בחודש הבא. זה פיקוח-נפש. מה אני הצעתי, איפוא? מה תועיל הוועדה הבין-לאומית ? אחת משתיים אלה: היא יכולה להחליט לקבל את ההצעה שכל מדינה תקלוט מספר מסויים של פליטים אלה, להודיע על כך לממשלת מאלזיה ולבקש שתפסק את הגירוש שלהם, ואז הצעתנו נתקבלה; או הוועדה יכולה להסתפק בדיבורים בעלמא ולקבל החלטות תיאורטיות- לשם מה צריך לזמן אותה? מה הצעתי, איפוא, אני? מה אני מוסיף להציע במכתבי אל ראשי ממשלות ואל נשיא ארצות-הברית?  

יש ממונה בין-לאומי על בעיית הפליטים. רבותי, אדרבה, יודיעו כל הממשלות שהן מוכנות לקבל — מובן מאליו ישראל ביניהן — מספר מסויים של פליטים וייטנאמים, ואז כל ה-70,000, חייהם יובטחו. זה לא ענייו של כמה מאות או אפילו כמה אלפים. זה עניין של 70,000 איש שמאלזיה החליטה לגרש. כדי למנוע זאת דרוש מאמץ של כל המדינות, אבל אין צורך לחכות לוועידה בין-לאומית. היא עלולה להיות לשווא. אם היא באמת תקבל את ההחלטה הרצויה, שכל מדינה מקבלת מספר מסויים של פליטים, אותה הודעה עצמה אפשר למסור מחר. אפשר לבצע אותה במשך שבועות מספר, לכל היותר במשך חודשים מספר שבהם מאלזיה לא תמשיך ולא תוסיף עוד לגרש אותם.  

הרי למעשה זו ההצעה הממשית היחידה אם העמים מעוניינים לפתור את הבעיה. הבאנו שתי קבוצות של פליטים וייטנאמים. אני יודע איך הם, ברוך-השם, הסתדרו בארץ, הילדים שלהם מדברים עברית, הם אנשים טובים. אבל, רבותי חברי הכנסת, אנחנו צריכים לדעת שהתרומה שלנו בשום פנים ואופן לא יכולה לפתור את הבעיה של עשרות אלפים. רק הדרך שבה הצענו ללכת, רק בה אפשר באמת להביא לפתרון אנושי של הבעיה הזאת.  

לכן הודעתי לראשי הממשלות והריני מציע ללכת בדרך אחרת — כל אחת מן המדינות תבוא בקשר ישיר עם הממונה העליון על עניין הפליטים בז'נבה, ותודיע לו על נכונותה לקבל מספר מסויים של פליטים וייטנאמים, מספר המתאים באופן יחסי לגדלה ולאוכלוסייתה, ואם הממונה על ענייני הפליטים יקבל מהממשלות הודעות אלה הוא יוכל למסור מייד את תכנן לממשלת מאלזיה ולבקשת להפסיק את הגירוש, -אז אין ספק שממשלת מאלזיה תהיה מוכנה להתחשב בפנייה זו, כי היא תדע שיש טיפול ממשי בבעיה ויימצא לה פתרון בתוך שבועות, לכל היותר חודשים מספר.  

זו הדרך ואין אחרת. אני יכול להבטיח לכל חברי הכנסת שבהחלט נשקול, אפילו באופן מיידי, הבאת מספר מסויים של פליטים. אנחנו נהיה בהחלט מוכנים להודיע זאת. אבל לא כך עומדת הבעיה, למען השם. תבינו, רבותי, נטלנו יזמה אנושית כדי להביא לפתרון מעשי של בעיה כאובה זו ונקיים זאת.  

אני מבקש מאת הכנסת לחזק את ההחלטה של הממשלה, שאני חוזר עליה בפנייתי לכל ראשי הממשלה שעם מדינותיהם אנחנו מקיימים יחסים דיפלומאטיים. פניתי במיוחד לנשיא ארצות- הברית. אדרבה, תחזק הכנסת את ההחלטה הזאת. אני חושב שיש סיכוי שההצעה תתקבל. מדוע מלכתחילה לומר נואש? אלא אם כן מדינות מסויימות תרצינה להתחמק. אז תהיה החלטה על ועידה בין-לאומית. מה היא תעשה? אם תחליט בחיוב — הרי זה רק מה שאנחנו הצענו. אם תחליט בשלילה — למה לזמן אותה?  

גברתי היושבת-ראש, אני מבקש איפוא שכל ההצעות תועברנה לוועדת החוץ והבטחון, ואבקש מאת יושב-ראש הוועדה לדאוג לכך שישיבתה תזומן אולי אפילו במשך היום, ורצוי שבשם הכנסת — כפי שקרה פעמים מספר בעבר — תקבל הוועדה החלטה הפונה לכל הפארלאמנטים בעולם שיקראו לממשלות שלהם, כפי שהכנסת קוראת לממשלה שלנו        

עקיבא נוף (התנועה הדמוקרטית);  

מדוע לא לעשות זאת עכשיו ?  

ראש-הממשלה מ. בגין:  

יש תקנון שמחייב-  

היו״ר ש. ארבלי-אלמוזלינו:  

יש פרוצדורה מסויימת.  

עקיבא נוף (התנועה הדמוקרטית):  

אפשר לראות      

ראש-הממשלה מ. בגין:  

זה תלוי ביושבת-ראש. אין לנו ברגע זה הצעת החלטה.  

רבותי, ביקשתי שעוד היום תזומן הישיבה. זו אותה כוונה. אם תהיה הצעה אחרת, ואפשר להפעיל אותה על-לפי התקנון, לא אתנגד לה. מה שאני מבקש הוא שבדרך זו או זו עוד היום תפנה הכנסת לפארלאמנטים בכל העולם ותבקש מהם שהם יפנו לממשלות שלהם, כפי שאתם פניתם לממשלה שלכם, לאמור: כולנו נתגייס למאמץ משותף כדי; א) להפסיק את הגירוש ההמוני של הפליטים האומללים; ב) לפתור את הבעיה פתרון אנושי אמיתי ומעשי. כל ארץ תקלוט מספר מסויים של פליטים והבעיה תבוא על פתרונה.  

...הצעת סיכום   

ראש-הממשלה מ. בגין:  

גברתי היושבת-ראש, על דעת כל המציעים אני מבקש שהכנסת תקבל את הסיכום הבא:  

הכנסת דנה בבעיית 70,000 הפליטים הווייטנאמים אשר ממשלת מאלזיה החליטה לגרשם ללב ים. זו טראגדיה אנושית שיש למנעה ללא דיחוי. בשם אומה שהתנסתה בדור הזה בנוראה שבשואות פונה הכנסת בקריאה לכל הפארלאמנטים שיפעלו למען קבלתם וקליטתם של הפליטים הווייטנאמים. אם כל אחת ממדינותינו תעשה את המאמץ הדרוש תיפתר בעיה אנושית זו פתרון מהיר וחיובי. מובן מאליו שמדינת ישראל תוסיף לתת תרומתה, אל נעמוד מנגד מול פני הסכנה הנשקפת לרבבות אנשים, נשים וילדים.