הישיבה המאתים וששים ושבע של הכנסת החמישית יום רביעי, י"א תמוז תשכ"ג הצעות לסדר היום הגילויים במשפט באזל על פעולתם של המדענים הגרמניים במצרים

היו"ר ב. אידלסון:

הצעת נגד — לא, אבל יש לך רשות להצעה.

מנחם בגין (תנועת החירות):

גברתי היושבת-ראש. אם באמת יחליט הבית לא לקיים דיון בין כתליו על הבעיה הזאת, אציע להעביר את הענין במפורש לדיון בוועדת החוץ והבטחון.

מספר מלים להנמקת הצעתי. הגברת שרת החוץ הביאה קטעים מן העתונות, אחרי התפטרותו של הממונה על שירותי הבטחון, הבאים להוכיח שהפעולה, עליה החליטה הכנסת ב-20 במארס, נמשכה ללא הפוגה- אך משום-מה זכרון קצר לגברת שרת החוץ. היא לא הזכירה במאומה קטעים שנתפרסמו בכל העתונות הבין-לאומית לאחר שובו של ראש הממשלה לשעבר מטבריה, אשר הודיעה כי ניתנת הוראה להפסיק את הפעולה נגד המדענים הגרמניים במצרים. אם הגברת שרת החוץ תרצה לקבל מאתנו פרטים, נוכל לספק לה קטעים מתוך ״ניו-יורק טיימס״, „לה מונד״, „הרולד טריביון״ ומכל שאר העתונים בעולם. זוהי העובדה הנחרצת: אחרי החלטת הכנסת כתבה כל העתונות בעולם, בקשר עם מאורע מסויים, שהפעולה נגד המדענים הגרמניים במצרים הופסקה. העתונות הגרמנית שוב פירשה את התפטרותו או התפוטרותו של הממונה על שירותי הבטחון כז׳סטה פייסנית כלפי הממשלה הגרמנית, כהודאה שבענין זה הגרמנים צדקו ולא אלה שהחלו במסע הידוע במדינת ישראל.

אגיד עוד מלים מספר, גברתי היושבת-ראש, על החלטת הבונדסטאג. לפני שבוע עמד על הבמה הזאת ראש הממשלה והתווכח אתי. אני טענתי שהצעת החוק הפרטית של שלוש המפלגות תדרוש זמן רב מאד להפיכתה לחוק, ואילו מר אשכול אמר לי — רק לפני שבוע: ״נהפוך הוא, הגשת הצעת החוק על-ידי המפלגות עשויה, לדעת יודעי דבר, להחיש את תהליך התחיקה ולא לעכבו. לא הייתי מייעץ לחבר-הכנסת בגין לבנות את כל טיעונו על עמוד זה, שמא יתמוטט, ויש לי יסוד-מה לאזהרה זו״. אמרתי ממקומי: ״הלוואי ויתמוטט״.

אבל נדמה לי שעמודו של ראש הממשלה התמוטט כליל. כי הרי נתברר שביום האחרון לפני צאת הבונדסטאג לפגרה לא הובאה כלל הצעת החוק הפרטית, אשר הוכנה במשך שבועות רבים ואשר היא היא שנועדה להיות — לפי דברי ראש הממשלה — הדרך המהירה יותר לקבלת החוק. הצעה זו לא הובאה, ובמקומה הביע הבודנסטאג פה אחד משאלה בפני הממשלה שהיא תכין הצעת חוק. אני רוצה לשאול את הבית הזה הקיים כבר ארבע-עשרה שנים: היש דבר כזה שאם ממשלה רוצה להגיש הצעת חוק, היא נזקקת להחלטת בית-המחוקקים — לפיה היא צריכה להגיש אותו? היש דבר כזה שבית-המחוקקים, הרוצה לקבל חוק, נזקק לבקשה לממשלה שהיא תציע אותו לפניו?

לפי סעיף 76 לחוקת הרפובליקה הפדראלית הגרמנית, יזמת התחיקה היא בידי הגורמים הבאים: הממשלה, חברי הבונדסטאג והבונדסראט. אם הממשלה הגרמנית באמת סמכה ידה על הצעת החוק הפרטית, — ותומכי הממשלה והאופוזיציה בבונדסטאג היו בערה — משום מה היא לא הובאה לדיון, משום מה לא היתה במשך קרוב לשלושה חודשים לחוק? מצד שני, האם הממשלה הגרמנית, הרוצה להגיש הצעת חוק, זקוקה להחלטת הבונדסטאג שתיטול יזמה, בעוד היזמה התחיקתית היא בידה לפי הקונסטיטוציה? ומה התוצאה? נכון שהבונדסטאג לא יצא לשישה חורשים לפגרה. לפי האינפורמציה שקיבלתי ממשרד החוץ, הבונדסטאג לא יתכנס אלא באוקטובר. פירוש הדבר ששלושה חודשים יחלפו ללא כל פעולה. הממשלה הגרמנית נתבקשה להכין את הצעת החוק, אבל איש אינו יודע מה יהיה כתוב בה, כמה זמן תדרוש הכנתה. אחר כך יהיה דיון. כאשר מוגשת הצעת חוק על-ידי הממשלה, על-פי הקונסטיטוציה הגרמנית, היא צריכה קודם כל לעבור לבונדסראט, לבית העליון, והממשלה חייבת להמתין שלושה שבועות עד שלבונדסראט ניתנת ההזדמנות להביע דעתו על הצעת החוק.

אינני רוצה לעשות את חישוב הזמן בגלל קוצר הזמן. גברתי היושבת-ראש, אבל ברור שהענין יידחה לחודשים רבים. מה עשתה האדמיניסטרציה שלנו? למה מיהרתם לשבח את ההתפתחות הזאת? כתוצאה מכך שאמרתם עוד ביום א׳, כי הממשלה רואה בחיוב את ההחלטה הזאת של הבונדסטאג, הגרמנים שבעי-רצון מעצמם: דעת-הקהל בעולם שמעה שהם קיבלו בבונדסטאג החלטה; מבחינה מוסרית הם כבר ״בסדר״, אמנם שום פעולה לא נעשתה, אין חוק, לא על-פי הצעה פרטית ולא על-פי הצעת הממשלה; הענין כולו נדחה לחודשים רבים, אבל אתם חייבתם את החלטת הגרמנים. על-ידי כך פירקתם את הלחץ שאתם רוצים להפעילו, לדבריכם.

זה המשגה החמור, הוא לא נעשה מאז חודש מארס, הוא נעשה במשך שנתיים ימים על-ידי הממשלה הזאת.