הישיבה המאתיים-וחמישים של הכנסת השמינית יום שני, י׳ שבט תשל״ו 12 ינואר 1976 – בעיית הוצאתם של ילדי ישראל מתחום המדינה – דיון

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י' שבט התשל"ו, 12 בינואר 1976
נושאים:
מדינות - גרמניה. משפט - הצעות חוק, עליונות המשפט, צדק. ממשל - כנסת. לאומיות - לאום יהודי (ציונות). ריכוז האומה - שיבת ציון
בגין יוצא נגד מצב הקיים במשפט שבו אחד מהורים, המצגורר בחו"ל, יכול להוציא אותם מהארץ למרות התנגדותו של הורה השני, המתגורר בארץ. בגין רואה בעיה בפסיקה המחייבת להוציא דוב ומנחם יונדף לגרמניה. בגין דורש לתקן את החוק ולהחיל אותו רטרואקטיבית, בטענה שרטרואקטיביות של החוק פסולה, אך מותרת במקרים של הצלת נפשות, שגם אינם פליליים או כספיים.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

אדוני היושב-ראש, מירי ורבותי חברי-הכנסת, החוק הקיים מאפשר הוצאתם של תינוקות לבית רבן, עקירתם של ילדים, מארץ -ישראל ושילוחם לארץ נכריה, אפילו לגרמניה. אין להוסיף. אם זאת אמרתי בדור ההשמדה והתקומה — הכל אמרתי.

אנו מכבדים את חוקינו ואת שופטינו, שאין עליהם שום מרות זולת החוק. אבל אם החוק עלול לגרום עוול — והמצב המשפטי הקיים עלול לגרום אותו — הרי אחת היא המסקנה: יקוב הצדק את הדין וייעש הצדק וייבנה עולם.

מהו העוול העומד להיעשות לשני ילדים שלנו, מנחם ודב יונדף? אקרא, אדוני היושב-ראש, חוות דעת של פסיכולוג מן המכון לפסיכולוגיה רפואית. דוקטור קריגל כותב: ״לפי התרשמותי משיחות עמהם ומבדיקת הילדים, הם נמצאים היום בבית חם המספק כל צרכם ונותן להם את הבטחון והתנאים הדרושים להתפתחותם הבריאה והטבעית. הילדים ברמה אינטלקטואלית גבוהה. שני הילדים הביעו התנגדות תקיפה לעזוב את הארץ ועצם העלאת הנושא מעוררת בהם פחד וחרדה. אני בדעה — ממשיך דוקטור קריגל - שהתנאים בהם חיים הילדים היום הנם התנאים האופטימאליים והסתגלותם לחיי משפחה וחברה היא שלמה. על כן כל שינוי דראסטי יהיה טראומאטי ויגרום לילדים נזק נפשי שאין לתקנו״. ולהלן: ״נראה לי שהברירה היחידה העומדת בפני האב במקרה והילדים יישלחו אליו תהיה לסדרם בפנימית נכרית בגרמניה, וברור שהילדים יקבלו מצב זה בהזנחה וירגישו את עצמם עזובים על -ידי הוריהם. בנוסף לכך חוסר ידיעת השפה וחינוך שונה לגמרי בגרמניה יפגעו קשה במצבם הנפשי ויתנו להם להרגיש כיתומים״.

ואילו מנהלת בית-הספר שבו לומדים דובי ומנחם כותבת: ״שני הילדים מאושרים בבית-הספר, קשורים מאוד לחברת הילדים והמורים. מן האם אנו מקבלים את מאקסימום שיתוף הפעולה האפשרי. הילדים באים לבית- הספר מוכנים לשיעורים, מסודרים בתלבושתם ובספריהם ונמנים עם העידית בכיתה, המשפיעה השפעה חיובית על הכיתה בכללותה. עוול גדול מאוד ייגרם לילדים אם יוצאו מתוך המסגרת החמה והטובה אשר הם נמצאים בה כיום. זו תהיה תלישה של ממש, מכאיבה ואכזרית״.

מדוע, אדוני היושב-ראש, צריכים אנו להשלים עם אפשרות של תלישה מכאיבה ואכזרית של דובי ומנחם יונדף, של העברתם לגרמניה, כאשר יש להם בית בבית, במולדת?

כפי שאמרתי, אנו מכבדים את החוקים ואת השופטים, אבל משמתעוררת בעיה אנושית כזאת חייב בית- הנבחרים לקום ולומר את דברו. או אז ניכר כוחו של בית-הנבחרים במדינה דמוקראטית. אינני רוצה לערוך שום השוואות, כי אי-אפשר להשוות את המקרים. אבל כולנו למדנו על הנער באנגליה, שנשפט על לא עוול בכפו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, והיו פסקי -דין חוזרים ונשנים לגבי מה שנחשב לעבירתו. ובית-הנבחרים האנגלי לא נתן מנוח לעצמו ולממשלה, דן בסוגיה זו במשך חודשים רבים עד שיצאה צדקתו של אותו נער לאור. וכאן מדובר בילדים שלנו, שאולי ייעקרו מארץ- ישראל ויועברו בדור שלנו לגרמניה. לא, הכנסת לא תוכל לעבור לסדר-היום על סכנה כזאת, על תופעה איומה שכזאת. ויש בידינו לתקן. יש בידינו לטכס עצה מבלי לפגוע חלילה בבית-המשפט, בעצמאותו, בהחלטותיו ובפסקיו.

אני אבקש, אדוני היושב ראש, להזכיר לכולנו את גירסה דינקותה שאינה משתכחת, איך אבותנו מקדם התייחסו לישיבה בארץ-ישראל וליציאה מארץ-ישראל לארץ נכריה. במסכת ״כתובות״ דף ק״י, עמוד ב׳, כתוב: ״הוא אומר לעלות לארץ-ישראל והיא אומרת שלא לעלות — כופין אותה לעלות, ואם לאו תצא בלא כתובה. היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות — כופין אותו לעלות, ואם לאו יוציא ויתן כתובה. היא אומרת לצאת והוא אומר שלא לצאת מארץ-ישראל — כופין אותה שלא לצאת, ואם לאו תצא בלא כתובה. הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת — כופין אותו שלא לצאת, ואם לאו יוציא ויתן כתובה״.

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, היכן אהבת מולדת כזאת? חיי המשפחה בישראל המקודשים ביותר, אין יקר מן המשפחה בישראל, ואף על פי כן כך קבעו אבותינו.

מאיר פעיל (מוקד):

אתה רוצה לחייב את היהודים בגרמניה לחיות לפי התלמוד?

מנחם בגין (הליכוד):

שעה שאני מזכיר גירסה דינקותה — תחריש.

מאיר פעיל (מוקד):

אינני מתכוון להחריש. באמת משונה.

היו״ר י. ישעיהו:

אין מקום לקריאת הביניים.

מנחם בגין (הליכוד):

אל תנסה לעשות עלי רושם, תן לי לדבר על הילדים שלנו.

(יהודה בן-מאיר קורא קריאת-ביניים)

(מאיר פעיל קורא קריאת-ביניים)

היו״ר י. ישעיהו:

אני לא מבין, חבר-הכנסת פעיל, לשם מה ההתפרצות שלך.

מנחם בגין (הליכוד):

מה אמרתי שפגע בך, חבר-הכנסת פעיל? מה נזעקת?

מאיר פעיל (מוקד):

הייתי פשוט רוצה לדעת אם חבר-הכנסת בגין מציע שחוקי התלמוד יחולו על היהודים החיים בארצות- הברית ומדינת ישראל תאמץ חוקים אלה כלשונם בדיוק.

יהודה בן-מאיר (חזית דתית לאומית):

טוב מאוד, מדוע לא יחולו חוקי התלמוד במדינת ישראל?

מאיר פעיל (מוקד):

אני שואל את חבר -הכנסת בגין ואל תענה במקומו.

מנחם בגין (הליכוד):

חבר-הכנסת פעיל, תשמע את תשובתי, אבל קודם כי תנהג באופן פארלאמנטארי. צר לי שאמרת דברים חסרי טעם.

התורה הזאת מחייבת יהודים הרוצים לקיים אותה, ואין כופין. אבל אני קראתי דברים שלי, למשל, הם גורמים התפעמות של הלב. מדוע? משום שבימי קדם כך התבטאה אהבת ארץ -ישראל. כפי שכבר אמרתי, אין שום עם המקדש חיי משפחה יותר מאשר עם ישראל. אף-על-פי-כן קבעו אבותינו שישיבה בארץ-ישראל קדושה מחיי משפחה קדושים, וזאת על יסוד שוויון מוחלט בין האיש והאשה. אם האשה אומרת: אני רוצה לעלות לארץ-ישראל ואישה מתנגד, הוא חייב לתת לה גט ואז היא תעלה והוא יישאר בחוץ-לארץ. כך גם להיפך: אם האשה אומרת שאיננה רוצה לצאת מארץ-ישראל ובעלה רוצה לעזוב את הארץ, יעזוב הוא והיא תישאר בארץ-ישראל.

עכשיו אני מלמד קל וחומר: האשה רוצה להישאר בארץ-ישראל ויש לה שני ילדים קטנים. מה אז? האם נשלים עם האפשרות שייקרעו הילדים מעל אמם ויוצאו ממולדתם? לפיכך חייבת הכנסת לטכס עצה. אני מודיע מראש, אדוני היושב ראש, שאסכים להעביר את הנושא לדיון בוועדה. אני מציע שוועדת הפנים היא אשר תדון בסוגיה דחופה וחמורה זו ותיזום הצעת חוק לשינוי המצב המשפטי הקיים. החוק יהיה רטרואקטיבי. אמנם כן, רטרואקטיביות בעניינים פליליים היא בלתי נסבלת, בעניינים פיסקאליים היא קשה ביותר, אבל למען הצלת נפשות, בייחוד נפשות ילדינו, אכן מותרת רטרואקטיביות.

אני, בבואי לוועדה, אציע שהצעת החוק תקבע: ״לא יוצא קטין מתחום המדינה אם אחד ההורים שהוא אזרח ישראלי תובע את הישארותו בארץ. תחולת החוק מיום ב׳ באייר תשל"ד — 23.4.74״. אם ההצעה תועבר לוועדה אני אבקש את היושב-ראש לזמנה ללא דיחוי. אני מאמין באמונה שלמה שכל החברים ללא הבדלי סיעות יתמכו בהצעת חוק זו. נימנע מקריאה טרומית משום שאסור לבזבז עוד זמן ואז יהיה לאל ידה של הכנסת לקבל הצעת חוק זו עוד השבוע, עם תחולה מאותו תאריך שהזכרתי, והילדים יישארו בארץ — מבלי כל פגיעה שהיא במעמדו של בית-המשפט העליון או כל בית-משפט אחר בעל סמכות במדינה.

אדוני היושב ראש, הבה ונעשה את המעשה הזה של הצלת ילדינו ונתאחד לגביהם באהבה. כל אחד מאתנו חייב לראות אותם כאילו היו ילדיו ולדאוג לכך שהם יישארו עמנו. ובזכות המצווה הזאת נזכה, אם ירצה השם, לקיום נבואתו של מלאכי ״והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ גם לגבי אביהם והוא ילך בעקבות בניו, יעזוב את גרמניה וישוב הביתה. אז תקויים המצווה ועוד נזכה כולנו ללוות את הילדים מנחם ודובי לכותל המערבי כדי לחוג את קבלת עול המצוות על ידם ויגדלו הנערים במולדת, בקרבנו, לתפארת ישראל.