הישיבה המאה-ותשעים של הכנסת התשיעית יום רביעי, י' שבט תשל״ט 7 פברואר 1979 ירושלים, הכנסת, – הצעות לסדר-היום מצבם של היהודים בארצות ערב

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י' שבט התשל"ט, 7 בפבואר 1979
נושאים:
שונות - הספד. ריכוז האומה - העלאת יהודי מדינות ערב, שיבת ציון. ממשל - כנסת. מדינות - סוריה
בגין מספיד ומזכיר את שמותיהם של הרוגי המלכות שהוצאו להורג בעירק לפני עשר שנים. בגין מציין שמצבם של היהודים המעטים שנשארו בעירק לא טוב, וכן מצבם של היהודים בסוריה, שרק בעזרה בינלאומית משמעותית יש הצלחות קטנות לשחרור חלק מהם. יש להמשיך לפעול להעלאתם לארץ.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 ראש-הממשלה מ. בגין:

גברתי היושבת-ראש, מורי ורבותי, חברי הכנסת. אני מבקש להודות לחברי הכנסת ולחברותיה — אבטבי, אברמוביץ, ארבלי-אלמוזלינו, גרוסמן, הלוי, הלל, זכאי, כהן, מויאל, מרון, עמאר, קצב, רובין, שחל ושינמן — על שהעלו את הנושא לדיון בפני הבית. ואני מודה, לחבר -הכנסת הלל שדיבר בשם כל חברינו אלה על הבעיה החמורה והטראגית של אחינו המוסיפים להיות נרדפים עד צוואר.

מלאו, גברתי היושבת-ראש, 10 שנים להוצאתם להורג בתלייה של אחינו בעיראק. אני חושב לנכון לקרוא את שמותיהם משום שהרוגי מלכות יש לזכור כל אחד מהם, כי כל אחד מהם טהור, קדוש וגיבור והוציא את נשמתו בקדושה וקרבנו הוא קרבנו של עם ישראל כולו. לכן אני מבקש לתת היום כבוד לעולי הגרדום בבגדאד לפני 10 שנים: עזרא נאג׳י זילחה. פואד גבאי, יעקב גורגיי נאמורדי, דאוד יחזקאל ברוך דלאל, דאוד גאלי, יחזקאל סאלח יחזקאל, סבאת חיים, נעים כדורי הלאל, צ׳רלס רפאל חורש. נשמותיהם טהורות. יצאו מתוך נאמנות לעם ישראל ובמסירות לכל מה שהעם הזה מייצג, למסורת המקודשת שלו מדור דור, והם קרבנות טראגיים של העם הזה לדורותיו וגלויותיו ולא יישכחו אלא ייזכרו על-ידי עם ישראל בדורותיו הבאים כמו בדור זה. קצרה ידנו מלהושיע ולהציל אותם אם כי נעשו מאמצים. והנה כי כן מה שקרה עמם זו היתה התעללות כמעט חסרת תקדים; בכיכר המרכזית של העיר, מתוך קריאות של האספסוף, הועלו אנשים אלה — אחרי עינויים רבים בבתי-כלא — לגרדום והוציאו נשמותיהם הטהורות. זכרם נצח.

גברתי היושבת-ראש, מורי ורבותי. עדיין סובלים אחינו היהודים בסוריה. אני באופן מיוחד מזכיר את הארץ הערבית הזאת כי הטיפול בבעייתם של 4,000 או 5,000 היהודים שנותרו שם מתוך קהילה גדולה ומפוארת הוא בלתי פוסק. ואנו פשוט איננו יכולים להשיג בשכל האנושי מדוע שליטי סוריה מחזיקים אותם בגיטו ובפחד. אלו הן שתי אמיתות אף על פי שבדרך כלל הן מוכחשות על-ידי נציגי המדינה הערבית ההיא. היהודים בסוריה חיים בגיטו ומטילים עליהם אימים. נכון, לפעמים יש הקלות מסויימות. ונשיא ארצות-הברית בכבודו ובעצמו צריך היה להתערב אצל הנשיא אסאד כדי להביא לשיחרורן של מספר קטן של בנות כדי שתוכלנה לצאת את הארץ ההיא ולהינשא. התופעה עצמה היא לגמרי בלתי ראציונאלית. מדוע מחזיקים אותם בסוריה? אנו היינו מוכנים לקבל אותם בכל יום, בכל שעה. במטוסים אחדים אפשר להוציא אותם. אפשר לציין, צריך להדגיש מתוך תודה, כי היום, לאחר מה שקרה, יש מדינות, לא רק קרובות, גם רחוקות, כמו קאנאדה ואוסטראליה שהודיעו — ואנו אסירי תודה להן — שהן תהיינה מוכנות לקבל יהודים אלה. וכמובן אנו תמיד מוכנים להודיע שאם הם יהיו שם תקופת זמן מסויימת וירצו לבוא הביתה אנו נביא אותם לארץ-ישראל. מדוע מחזיקים אותם בגיטו ובפחד, כבני ערובה, לכל כל הצדקה ? פשוט קצרה הבינה מלהשיג את ההתעללות הזאת. אנו כמובן נוסיף לעשות את כל המאמצים כדי להביא אותם לחוף מבטחים. אני יכול להבטיח, גברתי היושבת-ראש, את הכנסת ועל- ידה את האומה שלא הופסקו מאמצים אלה אפילו ליום אחד. מחפשים כל דרך, כל אדם שיכול לעזור. ויש אנשים, כמו מר אלן פואר, מחסידי אומות העולם, שאינו מפסיק את המאמצים כדי לעזור להם וגם אחרים נוהגים כך. אנו עושים כל מת שאנושי ואפשרי כדי להוציא את אחינו ולהביא אותם לחוף מבטחים, ובעזרת השם להביא אותם לארצנו.

אבל אנחנו צריכים להודות לחברי הכנסת ששבו והעלו, במלאת עשר שנים לטראגדיה שאין לתארה בבג- דאד, את הבעיה של שארית הפליטה של הקהילות היהודיות בארצות ערב, והן עדיין מדוכאות ונרדפות. נוסיף לעשות כל מאמץ כדי להצילו אותן.

אני גם מבקשו בעקבות דבריו של חבר-הכנסת הלל לומר במשפט אחד ואני מוסר את ההודעה הזאת שוב באזני חברי הכנסת ומעל הבמה הפומבית ביותר: בשנה האחרונה עד עצם היום הזה, כל מה שניתן לעשות כדי להביא את אחינו היהודים הפלשים, נעשה וייעשה. הוא הדין לגבי אחינו באיראן, אין השוואה בין מצבם, כל מה שאפשר לעשות כדי לאפשר להם לבוא הביתה נעשה וייעשה. אני בטוח, גברתי, שחברי הכנסת יבינו כי מעל במה זו איני יכול להוסיף על שתי ההודעות האלה אבל הדברים ידועים לי מתוך העשייה עצמה.

גם הבעיה של הרכוש היהודי שנגזל במדינות ערב, לא רק במדינה אחת, הועלתה ותועלה בכל הדיונים. היא גם הועלתה ותועלה בדיון שבינינו לבין מצרים כשהסכמנו שתקום ועדה לתביעות וכל צד יגיש את תביעותיו. ובבוא היום אנחנו נגיש. את התביעה להחזר אותו רכוש שנלקח שלא כדין.

אורי אבנרי (מחנה שלי):

אדוני ראש הממשלה, אולי כדאי לציין בהזדמנות זו את השיפור העצום שחל במצב היהודים במצרים ובמארוקו.

ראש-הממשלה מ. בגין:

ברצון, אתה היית שם, אם ראית שיפור      - - -

משה שמיר (הליכוד):

השאלה אם זה נכון מה שהוא אומר. צריך להיזהר מאוד באינפורמאציה הזאת.

ראש-הממשלה מ. בגין:

חבר-הכנסת אבנרי, כמה נותרו מהקהילה היהודית במצרים? הרי זו היתה קהילה אדירה, אתה יודע את זה. שארית הפליטה קטנטונת. אם אתה יכול להעיד על כך שמתייחסים אל היהודים האלה טוב, אין אלא לברך על כך. אבל אנחנו מדברים על הרכוש, לא רק בארץ ההיא, גם בארצות אחרות, ואיננו יכולים לשכות שליהודים האלה היה רכושו רב והוא נלקח מהם לפני שבאו לארץ ישראל. זו תביעה לגיטימית לחלוטין, מוכרת, תביעת אנושית מובנת, וצריך להעלות אותה. לכן בהחלט יש להזכיר אותה.

גברתי היושבת-ראש, מאחר שיש בעיות שעלינו להוסיף ולדון בהן וגם להביא אותן לידיעת החברים ואי אפשר לעשות זאת כאן מעל במה פומבית זו, ואני מבקש, בעקבות דבריו של חבר-הכנסת הלל, להעביר את כל ההצעות החשובות והחיוביות של חברינו לוועדת החוץ והבטחון.