הישיבה המאה-ותשעים-ואחת של הכנסת הראשונה יום חמישי, ז כסלו תשי"א 16 נובמבר 1950 – חוק תקופת הכנסת תשי״א – 1950; חוק המעבר לכנסת השניה תשי״א – 1950 – המשך הדיון

מלבד ההצעה להחזיר לממשלה את הצעת-החוק שהוגשה על-ידה, הגשנו שתי הצעות נוספות, האחת: להטיל על ועדת החוקה, חוק ומשפט להביא לכנסת הצעת חוק על עריכת בחירות; השניה: להטיל על אותה ועדה להביא הצעת חוק על שלוש הרשויות במדינה ויחסי- הגומלין ביניהן.

שתי הצעותינו אלה עומדות על סדר-היום של הכנסת בקשר עם הדיון שהתקיים בה. שתי ההצעות נכנסות למסגרת הדיון. האחת, בגלל סיבה פשוטה: כפי שאמר יושב-ראש הכנסת, אנו דנו במשותף — אם כי לא כולם דיברו על שני הדברים במשותף — על חוק תקופת הכנסת ועל חוק המעבר לכנסת החדשה. כלומר, גם על חוק הבחירות. כן קיימת ההחלטה הקודמת של הכנסת בקשר עם ההחלטה של ועדת החוקה, חוק ומשפט על עריכת בחירות ב-20 בפברואר 1951, להטיל על ועדת החוקה לדון מחדש על עריכת בחירות. יוצא, איפוא, שההצעה שלנו נכללת לחלוטין במסגרת הדיון המשותף על חוק תקופת הכנסת ועל חוק המעבר לכנסת החדשה.

ואשר להצעה השניה, אף היא נכללת במסגרת הדיון שלנו בגלל סיבה פשוטה מאד: אמנם החוק שהוגש על-ידי הממשלה קרוי חוק תקופת הכנסת, אבל הוא אינו חוק תקופת הכנסת גרידא. הוא היה כזה, אילו היתה הממשלה מקבלת אותה הצעה שעליה דיבר שר-המשפטים, ושהממשלה אחרי שיקול-דעת נוסף החליטה, לפי דברי שר- המשפטים, לא להביאה לכנסת — אני מתכוון להצעת-חוק בעלת סעיף אחה חוק כהונת הכנסת: ״הכנסת תכהן ארבע שנים״. במקרה זה הייתם צודקים באמרכם: אין להביא כל הצעה נוספת הנוגעת להצעת הממשלה. אולם, ההצעה שהובאה על-ידי הממשלה נוגעת לעמדת הממשלה כלפי הכנסת ולעמדת הנשיא כלפי הכנסת, כלומר, היא מקיפה את שתי הרשויות לפחות — באותה מידה שגם הנשיא הוא חלק של הרשות המבצעת, אם כי גם זה עדיין לא נקבע, מאחר שאין לנו חוקה. מכל מקום היא נוגעת לשתי רשויות, ולא רק לכנסת.

אנו הצענו שוועדת החוקה, חוק ומשפט תקבל הוראה מטעם הכנסת לעבד חוק על רשויות המדינה, ולא תגביל את הדיון שלה אך ורק לחוק תקופת הכנסת.

עקיבא גוברין (מפא״י):

הצעה זו לא עמדה על סדר-היום ולא דנו בה,

מנחם בגין (תנועת החרות):

הממשלה הביאה הצעה, שמבחינה מהותית נוגעתלרשויות. לא שם החוק קובע; תכנו קובע. אנו מציעיםבהתאם לדיון להטיל על ועדת החוקה, חוק ומשפט לעבדהצעת חוק על רשויות המדינה, שהיא באמת מגילה קונ-סטיטוציונית ולא רסיס של פרק קונסטיטוציוני. על-כןאני סבור, שלפי הנוהג המקובל בכנסת צריך להצביע אתההצעות שאנו הכנסנו בתום הדיון.