הישיבה המאה-ושבע של הכנסת השמינית יום רביעי, כ״ח חשון תשל״ה – 13 נובמבר 1974 – החלטה אנטי -ישראלית של ועדת התרבות לאירגון אונסק״ו

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ח חשון התשל"ה, 13 בנובמבר 1974
מתוך:
כרך 71
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם, יהדות ארצות הברית. הסכסוך הישראלי פלסטיני - אש"ף. אישים - יאסר עראפת. שלמות המולדת - ירושלים. ממשל - כנסת. לאומיות - לאום יהודי (ציונות)
בגין מוחה נגד החלטת האו"ם לתת במה לעראפת. בגין טוען שתכנית אש"ף היא להשמיד ישראל, והתכנית הזאת מנוגדת לעקרונות צדק ושקולה לכוונותיהם של נאצים. בגין מוחה נגד החלטת אונסק"ו לדרוש מישראל להפסיק חקירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה בירושלים. בגין מדגיש, שהחפירות לא פגעו בשום מקום קדוש ורק מוכיחות קשר בין עם ישראל לארץ ישראל. בגין טוען שדרישה להפסיק חפירות שקולה לשלילת הזכות של עם היהודי. בגין תובע מהכנסת להכריז רשמית על המשך החפירות.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, אנו עומדים לדון היום ביחסה של אחת מסוכנויות או"ם למ- דינת ישראל. אבל היום, בעוד שעות מספר, בניו-יורק העיר, עומד להתרחש משהו באו״ם עצמו. ולכן אני חושב שחובתנו היא לפתוח בדברים על מה שעומד לקרות במליאת העצרת של אירגון האומות המאוחדות.

בעוד שעות מספר, בעיר שבה כל תושב שלישי הוא יהודי, שבה חיים יותר יהודים מאשר בארץ-ישראל, עומד להופיע לפני עצרת או״ם יאסר עראפאת או אחד ממרעיו, כדי להסביר לאומות העולם את תכניתם. זהו יום חרפה לאירגון האומות המאוחדות ויום התעללות בעם היהודי כולו. מי יופיע שם מעל במת אירגון האומות המאוחדות? כשאנו מזכירים את שמו של יאסר עראפאת ושל אירגוני המרצחים הערביים, לנגד עיני רוחנו האבלה הילדים שלנו מקריית-שמונה וממעלות, והאם שנרצחה יחד עם הילד ברחמה על מפתן העיירה מעלות, בלילה, בידי שליחיו של עראפאת ומרעיו. אוי לו לאירגון הבין-לאומי ששלושים שנה בקירוב לאחר הדברת הנאציסם מאכסן בין כתליו נציגים של נאציסם מחודש.

מהי תכניתו של יאסר עראפאת ? אדוני היושב-ראש, רק לפני ימים מספר קראנו פרטים עליה מעל עמודי ה״ניו-יורק טיימס״, וכן בשבועון ה״טיים״, ושמענו עליה מעל גלי האתר של הטלוויזיה האמריקנית. לפני יומיים שוחחתי עם עתונאי אשר היה בארצות ערב וגם קרא את דבריהם של נציגי אירגוני המרצחים הערביים והוא אמר שיש לו הרושם כי בהשוואה לאחרים יש בדברי עראפאת צליל של מתינות. היה עלי להזכיר לו, וחובתי להזכיר מעל במה זו, כי בני דורי שמעו בשנות השלושים נאומים של היטלר, והיה להם צליל מתון מאוד. יכולת לשמוע בהם קריאה לשלום באירופה ובעולם, הסתפקות בשטח שכבר נלקח, ערובה לקיומה של האימפריה הבריטית, הושטת יד לכל העמים ועוד. והצליל הזה הוא הוא נושא הסכנה לאנושות. יאסר עראפאת לא השאיר שום ספק בטלוויזיה האמריקנית ובעתונות הבין-לאומית, לרבות עתון הנושא את שם הנצרות, ה״כרישצ׳ן סיינס מוניטור״ המופיע בבוסטון, שאם אירגונו יקבל לשליטתו את יהודה ושומרון ועזה, ימשיכו לתבוע שתקום, בלשונם, ״המדינה החילונית הדמוקראטית הפלשתינאית״, ובה יהיו יהודים ומוסלמים ונוצרים ; או באריתמטיקה המובנת לכל יהודי ולכל בר-דעת; חיסול מדינת היהודים, חיסולה המוחלט, העברתה מן העולם.

העמים חייבים להציג לעצמם את השאלה: נניח שמזימה זו היתה מוגשמת — כמובן, היא לא תקום לעולם — אבל נניח שהיתה מוגשמת, הרי זה היה עוול הדמים הנורא ביותר שנעשה אי-פעם מאז האדם קם על רגליו. אנחנו שבנו לארץ-ישראל, למולדתנו ההיסטורית, אחרי למעלה מאלף ושמונה מאות שנים של נדודים, שחיטות, פוגרומים, השפלה, שפיכות דמים, רצח בדם קר, ולאחרונה — השמדת שליש מעמנו. ולאחר שבדמם של לוחמים, גיבורים וקדושים זכינו להניף את דגלנו בעמים ולהקים את מדינתנו, יש מזימה להרוס אותה ולהחריב אותה. ולעומת זאת קיימות בשביל העם הערבי תשע-עשרה מדינות בשטח של 12 מיליון קילומטרים מרובעים. אדרבה, ישקלו כל דוברי העמים באירגון האומות המאוחדות היכן הצדק והיכן העוול, איך אדם בעל רצון טוב צריר להזדעזע ומתי הוא צריך לקום ולהכריז: יש לעשות צדק פעם לתמיד עם העם היהודי.

הנה תכניתו של יאסר עראפאת שפורסמה ברחבי תבל. אבל הוא עומד שוב להשמיע אותה, בצליל זה או אחר, מעל במת אירגון האומות המאוחדות. אני חייב איפוא שוב לציין: היום הזה הוא יום חרפה לאירגון הבין-לאומי. אמנם כן, נאצים הופיעו גם לפני חבר הלאומים. אבל כל זה היה לפני מלחמת העולם השנייה, לפני השואה, לפני השמדת מיליונים יהודים. בדיעבד, אחר כל מה שקרה, יאכסן בתוכו אירגון בין-לאומי נציגים של נאציסם ערבי השואף להשמידנו ? — הנה הבושה לאלה שהזמינוהו ולאלה שיקשיבו לדבריו.

בניו-יורק יש שלושה מיליון יהודים, בארצות- הברית — למעלה משישה מיליון יהודים. לא רק זכותנו היא, חובתנו היא היום הזה לקרוא לכולם, לאחינו בני ישראל באשר הם שם, שלא ינוחו ולא ישקטו כל עשרת הימים הבאים שבהם יתקיים הדיון בצילם של אירגוני המרצחים הערביים ולשמע תכניתו של יאסר עראפאת. ייצאו לרחובות ניו-יורק וישמיעו דברם ויפגינו. ולא רק בארצות-הברית. בכל המדינות שבהן יש ישובים יהודיים, באירופה ובאמריקה הלאטינית, והם גדולים וחשובים, וממשלותיהם הצביעו בעד הזמנת יאסר עראפאת לשאת את הנאום הזד. באירגון האומות המאוחדות, בכל מוש- בות היהודים — עליהם לצאת ולהשמיע דברם בגלוי ובאומץ-לב נגד ארגוני המרצחים, נגד מזמיניהם, נגד החרפה הכלל-אנושית הזאת.

אדוני היושב-ראש, בבואי לעמוד על הבעיה המיוחדת של החלטת ועדת התרבות מטעם אונסק״ו, רוצה אני לומר שאם מליאת אונסק״ו תאשר אותה, הרי יהיה צורך להסב את שמה של אותה ועדה ל״וועדה אנטי- תרבותית״. מה היא דורשת מאתנו ? לא פחות ולא יותר — שנפסיק את החפירות בירושלים עיר דוד, בירת ישראל הנצחית. פה הם כתבו בהחלטתם שקר שאין חמור ממנו, שלא מצאנו כמוהו בשום מסמר בין-לאומי, לאמור שאנחנו, על-ידי פעולתנו בירושלים ועל-ידי החפירות שלנו, שינינו כביכול אתרים קדושים לדת הנוצרית והמוסלמית. מה שינינו? באיזה מקום מקודש לנצרות ולאיסלאם פגענו במשך שבע שנים מאז שיחררנו את העיר העתיקה ? ונהפוך הוא: עדי שיחרורה — מה לא שינו אויבינו, מה לא שינו הבארבארים ? אילו בתי- כנסת לא השמידו ? באילו מקומות קדושים לעם היהודי לא התעללו ? מה לא הרסו ? אנחנו בנינו מחדש — זה השינוי החיובי — את המקומות הקדושים לנו. מתי הם הרשו לנו לגשת לכותל המערבי, המקום המקודש ביותר לעמנו, שריד בית-תפארתנו ?

יצחק נבון (המערר):

חבר-הכנסת בגין, אנחנו חשפנו על-יד הכותל הדרומי ארמון ערבי מוסלמי מהמאה השביעית.

מנחם בגין (הליכוד):

אני מודה לך מאוד.

על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח, ידידי חבר-הכנסת נבון, את הרגע שבו ראיתי במו עיני אבנים אלו; ולנגד עיני רוחי — ולנגד עיני רוחו של כל יהודי שמתבונן בהן — עמד בית-מקדשנו, ועמדו אבותינו המגינים בשארית כוחם נגד הסתערות הלגיונות של רומא הכובשת, ואחר-כך ניתצו את האבנים והפילו אותן למטה. והן היו מכוסות 1,897 שנים. והנה אנחנו, בני בניהם של מגיני בית-המקדש, שבנו אל המקום, גילינו אותן וראינו אותן. בשביל הוועדה האנטי-תרבותית של אונסק״ו הן באות לגלות את העבר. אבל אצלנו העבר הוא העתיד. הוא מוכיח את הקשר שלא יינתק בין עמנו ובין ארץ-ישראל. אנחנו לא נפסיק את החפירות, אלא נזמין את בני כל העמים לראות אותן. הן ההוכחה שלא לקחנו משום עם שום ארץ ושום כברת אדמה. ארצנו היא, מולדתנו. לא באנו אליה — שבנו אליה. שלנו היא, בזכות, כולה שלנו. מי שרוצה להתכחש לאמת זו, הוא הדורש הפסקת החפירות בירושלים העתיקה ובמקומות אחרים בארץ-ישראל.

אנחנו צריכים להודיע לאונסק״ו ולסוכנויות אחרות של אירגון האומות המאוחדות: ירושלים היא אחת. לעולם לא תחולק עוד, בירת ארץ-ישראל, בירתו של העם היהודי מקדם ולעולמים.

אנו מכבדים את כל הדתות ונותנים גישה חופשית למוסלמים ולנוצרים לכיתותיהם ולכל בני דת אחרת אל המקומות הקדושים. אנו שומרים על המקומות הקדושים, ונוסיף לשמור עליהם, מתוך יחס כבוד של עם תרבות עתיקה. אם יאסרו עלינו לגלות עתיקותינו, תרבותנו, קשרינו עם ארץ-ישראל — לא תקום מזימה זו.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שלא נתחלחל מהאיום בעונשים של אונסק״ו; שנעשה ברגע האחרון נסיון למנוע מהסוכנות הבין-לאומית, שצריכה לטפל בענייני מדע ותרבות, להוסיף חטא על קלון ולאשר את ההחלטה של הוועדה הקרויה ״תרבותית״; ועל-ידי שיגוי הודעה גם מטעם הכנסת וגם מטעם ועדת החוץ והבטחון לכל המדינות שנציגיהן יושבים באונסק״ו, לנסות למנוע זאת. אבל אם לא, אם מליאת סוכנות זו של או״ם תאשר, כפי שהיא מתעתדת, את ההחלטה המחפירה, שאת נוסחה אני מחזיק בידי — עלינו לומר: גם בלי אונסק״ו נס- תדר ; אנו נוסיף להחיות את עברנו למען עתידנו.