הישיבה המאה-ושבעים-ותשע של הכנסת התשיעית יום שני, ט"ז טבת תשל"ט 15 ינואר 1979 – הצעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים ותשובת ראש הממשלה לדיון
תיאור: ראש-הממשלה מ. בגין :
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת. על יסוד סעיף 17 (א) לחוק יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה בישיבתה מיום ט״ו בטבת תשל״ט לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כדלהלן: השר גדעון פת יהיה שר התעשיה, המסחר והתיירות; השר לקליטת העלייה דוד לוי יהיה גם שר הבינוי והשיכון ; השר חיים לנדאו יהיה שר התחבורה; השר לאנרגיה ותשתית יצחק מודעי יהיה גם שר התקשורת. אני מבקש את הכנסת לאשר החלטה זו של הממשלה.
תשובת ראש הממשלה
ראש-הממשלה מ. בגין :
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, אשמיע הערות מסכמות קצרות. הנושא הוא חלוקת תפקידים בקרב חברי הממשלה. אך לפני שבועות מספר היו לנו דיון מדיני, והוא נסתיים באישור הכנסת למדיניות הממשלה. אמנם אין זה בלתי לגיטימי בשביל אופוזיציה להרחיב את היריעה בקשר עם החלטה כזאת של הממשלה, אבל אני אשמיע תשובות קצרות בתכלית לכמה טענות, ובכל זאת אתרכז בנושא עצמו.
כדי להוריד את חבר-הכנסת פרס מהסולם הגבוה שהוא הציב לפנינו וגם טיפס עליו, יספיק לומר לו שהחוב החיצוני של מדינת ישראל הוא 12 מיליארד דולר והחוב הפנימי הוא 300 מיליארד לירות. חובות כאלה אינם נוצרים במשך עשרים חודש, צריך לשאול איך נוצר חוב כזה כפול, עצום. ומשום כך בשנת התקציב 1978/79 היינו צריכים לשלם 68 מיליארד לירות, ואילו בשנת התקציב 1979/80 יהיה עלינו לשלם 90 מיליארד לירות.
עדיאל אמוראי (המערך):
בשנה וחצי צבר הליכוד חוב יותר גדול מאשר המערך במשך עשרים-ותשע שנים.
ראש-הממשלה מ. בגין:
בסדר.
אברהם כץ (עוז) (המערך):
זו לא בעיה בשבילם, מוכרים חתיכת מדינה ומקבלים כסף מהאמריקנים.
ראש-הממשלה מ. בגין:
זו אמירה סתם. אני מביא מספרים בדוקים.
(קריאה: אם היתה נבדקת הרשימה במקור היה מתברר כי בשנה הבאה יהיה פחות חוב מאשר בשנה שעברה אבל ישלמו, כדברי ראש הממשלה, יותר.)
מיכאל חריש (המערך):
אני במקום ראש הממשלה לא הייתי מסתבך בנתונים שאינני בקי בהם.
עדיאל אמוראי (המערך):
260 זה יותר מ-240. אתם צברתם 260 לעומת 240. אתם צברתם 260 בשנה וחצי, אנחנו צברנו 240 ב-29 שנים.
ראש-הממשלה מ. בגין:
מעניין איך מספרים קרים כל-כך מוציאים אותך מהכלים ומחממים אותך.
עדיאל אמוראי (המערך):
זה פשוט כדי לעדכן את חברי הכנסת מהו באמת החוב הלאומי.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אנחנו שמענו בשקט את דברי הביקורת, תשמעו גם אתם את דברי התשובה בשלווה. מה יש להתרגז כשאני מביא מספרים בדוקים?
הנה כי כן זו אחת הסיבות של הקושי הרובץ על המדינה ועל הציבור כולו. וכפי שאמרתי הוא לא נוצר במשך שנה ומחצה.
מיכאל חריש (המערך):
הרוב נוצר בשנה ומחצה. לא תוכל לברוח מזה.
היו״ר י. שמיר:
חברי הכנסת, היה דיון, לא ייתכן שראש הממשלה לא יוכל להשיב למתווכחים. היה דיון במשך שלוש שעות.
ראש-הממשלה מ. בגין:
משפט אחד אי-אפשר להגיד? איזה מין נוהג פארלאמנטארי הוא זה? אני ישבתי קרוב לארבע שעות, לא הפרעתי לאיש ורק הקשבתי. וללנה רק התחלתי להשיב, אינני יכול לומר משפט אחד בלי שאופרע. אני מבין קריאת-ביניים אבל הפרעות כאלה — אני תמה.
ובכן נכון, אנחנו עומדים לפני קשיים, הם לא נולדו אתמול, הם נולדו במשך עשרים-ושבע שנים. אנחנו צריכים לתקן את הקילקולים ההם, הם מרובים מאוד והם באמת אינם ניתנים לתיקון בזמן קצר. ועוד נעמוד בפני קשיים אבל אנחנו נתגבר עליהם. בכך אנחנו מאמינים. ואני אבקש שהאופוזיציה לא תמהר עם מסקנותיה ותזדיין בעוד קצת סבלנות.
הצטערתי מאוד מאוד כאזרח בישראל לשמוע את הדברים שהשמיע חבר-הכנסת פרס על מה שהוא כינה דיקדוקי העניות בקשר עם חוזה השלום בין מצרים לבין ישראל. צר לי מאוד שכך נאמר מעל הבמה הזאת, בפומבי. לא, לא, אלה אינם דיקדוקי עניות. אנו עומדים במערכה על נשמת חוזה השלום, על תכנו, על ערכי. אלה אינן בעיות של הגדרות משפטיות או כביכול משפטניות. אנחנו מסרנו על כך גם לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת שחבר-הכנסת פרס חבר בה, והוא צריך לדעת. לא דיקדוקי עניות. בכל לבנו אנו רוצים בשלום ובחוזה שלום בינינו ובין מצרים אבל אנחנו רוצים שהחוזה הזה יבטיח לישראל שלום ולא יהיה מסמך שמעליו תתנוסס רק כותרת כזאת ואילו התוכן יהיה אחר לגמרי, בקשר עם גורמים אחרים שאינם מצטרפים למהלך המשא- ומתן או בקשר עם חוזים שהם למעשה מופנים נגד ישראל. במה חטאנו אם כך אנחנו עומדים על בטחון ישראל ועל שלום האומה?
ומכאן גם הקשיים בקשר עם המשא-ומתן. עובדה היא, בפעם הראשונה בשלושים שנה שמתנהל משא- ומתן לא על הפסקת אש, לא על שביתת נשק, לא על הסדר ביניים, אלא על חוזה שלום. ויש במשא- ומתן הזה גם קושי אשר לא בא מאתנו אלא דווקה מהצד השני. וחשבתי שזוהי חובתי של כל פאטריוט, בוודאי של אופוזיציה אחראית, בעניין כזה, בימים כאלה, לומר את האמת. לאמור: לא מצדנו בא המכשול אלא מן הצד השני שהציג דרישות המרוקנות את חוזה השלום מתכנו העיקרי. ובמקום זה שמעתי איזה דברים קלי דעת על דיקדוקי עניות. צר לי על הדברים האלה, הם לא היו צריכים להישמע.
אני מבקש עכשיו להשיב לידידי הטוב, חבר- הכנסת יהודה בן-מאיר. נכון, התווכחנו עם ידידי הטובים חברי המפד״ל בנישא זה גם בממשלה. והטענה עצמה יש לה יסוד: צריך שהייצוג בממשלה יהיה על-פי הייצוג בכנסת. זה נכון. אבל אני השתדלתי להסביר לחברים, ועכשיו אשתדל להסביר גם לפני הכנסת והציבור: הנה כי כן אנחנו הקימונו ממשלה על-פי היחס של שר אחד לארבעה חברי כנסת. קודם רצינו שיהיה יחס של שר אחד לחמישה חברי כנסת. זה נכון. הדבר לא נסתייע והסכמנו שיהיה אחד לארבעה. צורפו מפלגות שונות לקואליציה ועבדנו יחד. אני חושב שהקמנו שותפות אמת ועשינו כל מאמץ כדי לקיים את ההסכם הקואליציוני שנחתם בינינו. הכול ידעו זאת בתוך הממשלה. והנה חל פילוג באחת המפלגות הקואליציוניות. האם באמת צריך על כד למצות את הדין של הפרופורציות ולומר להם: היות שאצלכם חל פילוג כי הלק לא רצה לתמוך בממשלה אבל החלק הנותר כן ריצה להוסיף ולהיות שותף, צריך שיהיה מיצוי מוחלט של הדין, ואם כך עליכם לסלק אחד מחבריכם?
אני אומר במפורש ובגלוי: לא לרוחי היתה הצעה כזאת, לא יכולתי לקבלה, אני אינני חושב שכך צריך לנהוג עם חברים, אפילו אם כן ממצים את הדין. העוול לא נעשה למפלגה קואליציונית אחת בלבד כי על-פי הפרופורציה הרי השאלה נוגעת גם למפלגות קואליציוניות אחרית. מה החטא בכך שאנו משלימים עם המצב הקיים בתוך הממשלה וממשיכים בשותפות? אינני חושב שזו מגרעת. לא חטאינו בכך במאומה לשום מפלגה, לא למפד״ל ולא למפלגות אחרות. קיבלנו על עצמנו את המשך השותפות ואנו רוצים שהיה תהיה שותפות אמת. אני בטוח, ידידי חברי המפד״ל, שהשותפות הזאת תימשך כפי שאנו הנחנו אותה ביסוד ההסכם בינינו יביסוד עבודתנו. היא תימשך ותהיה משותפת ותתנהל ברוח טובה.
אדוני היושב-ראש, מאחר ומתמנים הערב שני שרים, האחד כשר תחבורה והשני כשר המסחר והתעשיה, הייתי רוצה לומר לידידי היקר, חבר-הכנסת יגאל הורביץ, שאני מעריך מאוד את פעלו בשר התעשיה, המסחר והתיירות. איני מודה לו על שיתוף הפעולה היוצא מגדר הרגיל שאני וכל חברי בממשלה נהנינו ממנו. אני בטוח שעוד נכונו לו תפקידים לאומיים חשובים מאוד. יבוא יום ואולי אינו רחוק, והוא יחוש כי הוא יכול לשוב לממשלה ויתקבל בברכה. אני רוצח גם להודות — אף-על-פי שהאיש הוא היום באופוזיציה — לחבר-הכנסת מאיר עמית על פעלו כשר תחבורה. הוא באמת היה שר תחבורה טוב ועשה כמיטב יכלתו כדי להסדיר את הבעיות הקשות בשטח זה.
ועתה אדוני היושב-ראש, יורשה לי לברך את כל השרים המקבלים את תפקידיהם, כפי שאני מניח באישור הכנסת, שיצליחו בתפקידיהם כי הצלחתם היא הצלחת הממשלה כולה והצלחת הממשלה היא הצלחת האומה.
