הישיבה המאה-ועשרים-ותשע של הכנסת הראשונה יום שלישי, ג ניסן תש״י 21 מארס 1950 – חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י-1950 – קריאה שניה

אני רוצה לשאול את החברים, שהגישו את הצעת התיקון שלהם, אם לא יסכימו לוותר על אותה פסקה שבהצעתם, שבה מדובר על הקלת עונש המוות לפושע האשם בפשע השמדת עם.

בפסקה זו מדובר במי ש״עשה את המעשה המהווה את העבירה תוך ציות לחוק, או לפקודה של רשות שהחוק מחייבו להישמע לה״ וכו׳. אני סובר, שהפסקה האחרונה, המדברת במי שעשה כמיטב יכלתו כדי להקל את חומרת התוצאות, באה להצדיק הקלה בעונש, אולם הציות לחוק שהביא להשמדת עם אינו יכול להקל את מידת האחריות — שהרי מוטלת החובה על האדם למרוד בחוק כזה, ואין זה מספיק ש״תוך ציות לחוק״ וכו' השתתף בהשמדת עם; ולכן הוטל על האשם בפשע כזה עונש מוות. ואני סובר שכך גם נהוג.

אני מציע איפוא למחוק את שתי הפסקות הקודמות ולהשאיר רק את הפסקה האחרונה.