הישיבה המאה-ועשרים-ושתים של הכנסת השישית – יום שלישי, ל׳ כסלו תשכ״ז (13 דצמבר 1966) – חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס 4)

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. היה זה זיון רציני על סוגיה ממלכתית-חוקתית, שהוסיף כבוד לכל המשתתפים בו והנחיל כבוד לכנסת. אני מקווה שעם העברת הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט, למען תכין אותה לקריאה שניה ושלישית, יימצא סוף סוף לאחר שנים כה רבות פתרון לסוגיה זו.

כפי שראינו כולנו, עדיין קיימים חילוקי-דעות ביחס לאחת משתי הדרכים: אוטומטיות במילוי מקומו של יושב-ראש הכנסת, או מעשה של בחירה למען מילוי מקומו. אני מרצה בשם הוועדה ולכן אינני בן-חורין, לפי הערכתי, להביע את הדעה הראשונה ולנמק אותה הנמקה רחבה. אני רק זכאי לומר שאני מסכים לדבריה של חברת-הכנסת אלוני, כי עדיף במקרה דנן עקרון האוטומטיות, בעיקר אם חם וחלילה באחד הימים ילך אדם המכהן כיושב-ראש הכנסת לעולמו. אנו מאחלים ליושב-ראש הכנסת דהיום אריכות ימים, עד מאה ועשרים, ובהזדמנות זו יורשה לי גם לברך אותו לנישואי בנו עם בחירת לבו. אנו מקווים שיושב-ראש הכנסת יוסיף עוד שנים רבות לשרת את הכנסת בכבוד, כפי שהוא משרת אותה מאז בחירתו. אבל אנו דגים בסוגיה ממלכתית, ואין אדם אלא בשר ודם. לכן כל חוק חייב להביא בחשבון את פטירתו של בעל כהונה ממלכתית.

אם חס וחלילה יקרה, כפי שקרה פעם, שיושב-ראש כנסת, בזמן שהוא ממלא את תפקידו, ילך לעולמו, או אז נוצרת אותה בעיה שעליה דיבר גם חבר-הכנסת ארזי. אם חל עקרון האוטומטיות, אין כל בעיה. ממש באותו יום, יש לנו יושב-ראש כנסת מבחינת סמכויותיו ותפקידיו, והוא הוותיק בסגנים, כפי שהוצע. אם דרוש מעשה בחירה, הרי ער שייעשה — אין אדם שיוכל לקיים את סמכויותיו ולמלא את תפקידיו של יושב-ראש הכנסת, אין.

אפשר לומר שהגרמיום, כפי שהוצע על-ידי הוועדה, יתכנס במהירות האפשרית ויעשה את מעשה הבחירה. אין שום בטחון בכך. אפילו היינו קובעים שעליו להתכנס במשך עשרים וארבע שעות, הרי זד. מה שמכונה בלעז ״לקט- אימפרפקטא״; אמנם יהיה זה כתוב, אבל אין על הכתוב כל סנקציה משפטית. שום דבר לא יקרה לא לוועדת הכנסת ולא לסגנים אם הם יתכנסו כעבור שבוע או כעבוד שבועיים. אגב, מקובל אצלנו להביא בחשבון את הזמן המסורתי של שבעה ימים, או שלושים יום — ואני חושב שזוהי מסורת נאה שנוצרה גם בכנסת. אין ממהרים מיד לבחור אדם במקומו של מי שהלך לעולמו.

יכול לקרות המקרר. הבא: לא יהיה יושב-ראש כנסת, ומוסד מיוחד זה שעליו החליט הרוב בוועדה, יאריך בדיוניו ובשיקוליו. הסיעות, ממנה הוא מורכב, תקיימנה מגעים הכרחיים, דרושים, כשרים, ובשבועות הללו ייווצר חלל, החברים שהחליטו על דרך זו חייבים להביא בחשבון את האפשרות הזאת, שהלוואי ולא תתממש.

אורי אבנרי (העולם הזה—כוח חדש):

יימשך אותו הזמן לבחור יושב-ראש כנסת חיש כמו לבחור ממלא מקום.

מנחם בגין (גח״ל):

נכון. החברים שהחליטו על דרך זו חייבים להביא בחשבון את האפשרות הזאת. אנו מדברים בהסדר ממלכתי שאינו קשור ביחיד פלוני או אלמוני. אם יושב-ראש הכנסת יתפטר מכהונתו — גם זה יכול לקרות —, המצב קל יותר, אבל גם אז החלל עלול להיווצר. אגב, ייתכן שבדיון נוסף בוועדה נצטרך לראות עוד חלל אחד בחוק הקיים, שאני התבוננתי בו תוך כדי דיון על הצעת חוק זו.

לגבי נשיא המדינה כתוב במפורש בפני מי הוא צריך להתפטר ואיך נכנסת התפטרותו לתוקפה. הוא הדין לגבי חבר כנסת. הממשלה הציעה מצדה משהו דומה לכתוב בחוק יסוד: הכנסת ובחוק יסוד: נשיא המדינה, עם שינויים מחוייבים, גם בהצעת חוק יסוד: הממשלה, בדבר התפטרותו של שר. אבל בחוק יסוד: הכנסת אין שום סעיף בדבר התפטרותו של יושב-ראש הכנסת. אין בו דבר לגבי השאלה בפני מי הוא מגיש את התפטרותו ומתי היא נכנסת לתוקפה.

לו היינו יכולים ללכת בדרך האנלוגיה, אפשר היה לומר שגם ליושב-ראש הכנסת צריך להשאיר ארבעים ושמונה שעות לשיקול נוסף, כפי שהדבר ניתן לחבר כנסת. אני סבור שיושב-ראש הכנסת, אם הוא מחליט על התפטרותו, צריך להגיש אותה לוועדת הכנסת. אבל זה אינו כתוב בחוק, והוועדה תצטרך לתת דעתה גם על כך כאשר סוגיה זו תידון לקראת קריאה שניה ושלישית. אני, מכל מקום, לא אטען שזהו נושא חדש. אני מקווה שטענה כזאת לא תישמע גם מפי חבר אחר בוועדה, ועל כן ייתכן שנוסיף להצעת החוק שלגו סעיף הנוגע להתפטרותו של יושב-ראש הכנסת. גם במקרה כזה, כאמור, עלול להיווצד חלל ריק.

נניח שניתן ליושב-ראש הכנסת שהות של ארבעים ושמונה שעות לשיקול החלטתו. אם אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות ואחרי כניסת התפטרותו לתוקפה, עדיין יהיו לפנינו ימים ואולי שבועות בהם לא נבחר ממלא מקומו של יושב-ראש, או לא נבחר יושב-ראש כנסת חדש, יהיה שוב אותו חלל. מה המקריות לגבי הוותיק בסגנים מבחינת נשיא המדינה? אותה מקריות, חבר-הכנסת ארזי, קיימת לגבי יושב- ראש הכנסת. כי הרי יושב-ראש הכנסת נבחר על-ידה וגם סגן יושב-ראש הכנסת נבחר על-ידה. בדרך כלל אני חושב שדבר נאה הוא שהם נבחרים באותו דוב, והרוב גדול מאד. פירוש הדבר שהכנסת הביעה אמון באחד מחבריה על מנת שיכהן כיושב-ראש הכנסת, משום שהיא חושבת שהוא ראוי לתפקיד זה. תפקידו של ממלא מקום נשיא המדינה או הנשיא בפועל, הוא אחר לגמרי לכל הדעות, ואף-על- פי-כן לא היססנו לסמוך ידינו על ״מקריות״ זו. יושב-ראש כנסת שיש לו כל הנתונים למלא תפקיר פרלמנטרי, אנחנו סומכים על כך שהוא יכול גם למלא תפקיר נשיא המדינה, אם ייווצר ומצב שהנשיא איננו יכול למלא את תפקידו או שתתפנה משרתו.

אותה מקריות חלה גם על הוותיק בסגנים, כלומר אדם שלגבי שבעה או שמונה חבריו, עולה בנסיון הפרלמנטרי שלו. הוותק, פירושו נסיון. מה אנחנו מסכנים על-ידי כך שהוותיק בסגגים יהיה ממלא מקומו של יושב-ראש הכנסת וייתכן גם ממלא מקומו של נשיא המדינה? אילו הלכנו בדרך הקביעה האוטומטית ללא צורך במעשה בחירה, היינו מבטיחים לחלוטין שלא יהיה שום חלל בשתי המשרות גם יחד, גם במקרה של פטירה חס וחלילה וגם ממקרה של התפטרות. לכן עודני דוגל בדעה שמבחינה ממלכתית עדיף עקרון האוטומטיות.

היום שמעתי מפי חברת-הכנסת אלוני שהחלטת הרוב בוועדה מקורה באנטי-פמיניזם. זאת לא ידעתי. אני סברתי כי כוונתו של הרוב היא למנוע ...

ראובן ארזי (מפ״ם):

אני אינני מכיר את הרוב הזה. ׳מכל מקום אינני משתייך לרוב הזה. לא שמענו ולא ידענו על נימוק כזה.

מנחם בגין (גח״ל):

מעולם לא חשדתי בך באנטי-פמיניזם, מאז הכרתי את רעייתך.

ראובן ארזי (מפ״ם):

כבר היה מקרה כזה, כאשר בבה אידלסון היתה יושבת- ראש הכנסת. אינני יודע באיזה קולוארים שמעה זאת חברת- הכנסת אלוני.

מנחם בגין (גח״ל):

לא שמעת את המחמאה שלי על רעייתך/ לכן אתה ממשיך בקריאות-הבי-ניים.

סיבת ההתנגדות לאוטומטיות היא אחרת, לא אנטי- פמיניסטית. כוונתה היתה למנוע מקרה שאדם שאיננו מבין אלה שיש להם היום רוב, יהיה ממלא מקום יושב-ראש הכנסת, או — horribile dictu— ממלא מקום נשיא המדינה. ידוע שנעשים כל המאמצים כדי שאדם מחוג מסויים בלבד יהיה בתפקיד זה ובתפקיד הממלכתי הראשון.

הדבר לא היה בבחינת סוד. אם אומרים שהכוונה היתה לסגנית יושב-ראש, והסיבה היתה אנטי-פמיניסטית, אני חייב לומר שיש לי כל מיני הסתייגויות לגבי המדיניות של המערך/ אך אינני יכול להאשים אותו באנטי-פמיניזם אידי- אולוגי. חברותה של חברת-הכנסת אלוני אף היא הוכחה לכך. אבל ייתכן שהיא יודעת יותר ממני.

שולמית אלוני (המערך):

גם לך נרמז על כך.

מנחם בגין (גח״ל):

היא יכולה לדעת יותר ממני. ואם כך, אני קורא לכל הגברים בבית הזה לקום ולהגן על כבודה של האשה בישראל, ואפילו מנימוק זד, עצמו לקבל את עקרון האוטומטיות.

עם כל חילוקי-הדעות האלה, אני חושב שמוטב שיהיה הסדר במקום חלל, וזאת אם לא נשכנע את חברינו בוועדה שישובו לעקרון האוטומטיות. מוטב שיהיה הסדר זה משלא יהיה הסדר כלל. נקווה שאם יוחלט על כך בקריאה שניה ושלישית ונחוקק חוק שלפיו ועדת הכנסת יחד עם יושב- ראש הכנסת והסגנים יחליטו על מילוי מקומו של יושב- ראש הכנסת, אזי המוסד הממלכתי המסויים הזה לא ידחה הכרעתו ויראה בבחירה הזאת דבר דחוף ביותה כך שלא יהיה חלל. וכן גם נביע תקווה שיושב-ראש הכנסת, יהיה אשר יהיה, ימלא את תפקידו ויסיים אותו כך שאותה תקנה, עליה דיברתי, לא יהיה בה צורך. כל זה כמובן יוחלט בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מביע תקווה שהחברים יביאו בחשבון את ההערות שנשמעו בדיון רציני זה. ויורשה לי — אני מקווה שלא אפגע בכבודו של שום איש מחברי הכנסת שהשתתפו בוויכוח — להעלות על נס הרצאתו רבת- התוכן של ידידי, חבר-הכנסת הפרופסור קלינגהופר. היתה זו הרצאה השוואתית, ממנה נוכל ללמוד רבות. אנו נלמד את כל החומר ונחליט.

אדוני היושב-ראש, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להציע להעביר את הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס׳ 4) לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שניה ושלישית.