הישיבה המאה-ועשרים-ושתיים של הכנסת השביעית יום רביעי, ד' כסלו תשל״א 2 דצמבר 1970 – הקמת קריות עם תושבים יהודים בערי ארץ -ישראל

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ד' כסלו התשל"א, 2 בדצמבר 1970
מתוך:
כרך 59
נושאים:
שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, התנחלויות, רמת הגולן. מפלגות - גח"ל, מערך. ממשל - כנסת. לאומיות - לאום יהודי (ציונות). משפט - משפט בינלאומי. שלום
בגין מעלה את ההצעה לסדר היום להקים יישובים יהודיים ליד כל ערי בשטחים. בגין טוען שהדבר מתבקש מזכותו של העם ישראל לארץ-ישראל. בגין טוען שיש הסכמה רחבה סביב הנושא. בגין טוען ששלום ובטחון בארץ יתאפשרו רק כאשר יהודים וערבים יישבו ביחד בערי הארץ, וכך "ילמדו להיות במשותף".
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

אדוני היושב-ראש. נתחיל בדבר הפשוט הגדול, גדול בפשטותו, פשוט באמיתו. זוהי ארץ-ישראל. אמנם זדים וזרים קראו לה, על ניביהם השונים, בשם מנקר ומנכר — תרתי כתיב ותרתי משמע — על משקל פלשת או ארץ הפלשתים. כאשר אויב קדמוני, שרצה להכחיד את שם ישראל, פנה אל שמעון מבית החשמונאים וציווה לאמור לו: ״אתם מושלים ביפו ובגזר ובמצודה אשר בירושלים, ערי ממלכתי, ועתה השיבו את הערים אשר לקחתם — ולא ובאנו ונלחמנו אתכם", השיב לו שמעון בן מתתיהו לאמור: ״לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש נכחם משלנו, כי את נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו כאשר היתה לנו השיבונו את נחלת אבותינו״.

מן היוונית הועבר השם המנקר-המנכר - תרתי משמע - לרומית. לפני 1835 שנה, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, החליטו הרומאים, מתוך נסיון לנתק את הקשר בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל, לא עוד לקרוא לארצנו בשם Provincia Judea אלא בשם Provincia Syria Palestina, וכך הועבר השם הזה, במשך דורות, לעמים שונים, לרבות לשפת ערב. אבל — זוהי ארץ- ישראל.

ועוד בספר שמואל, כלומר מלפני למעלה מ-3000 שנה, נאמר: ״וחרש לא יימצא בכל ארץ-ישראל, כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית״. את הדברים האלה יש לזכור ולהזכיר, בייחוד בימים שבהם מתקבלות בעצרת האומות המאוחדות החלטות הבל לפיהן, כביכול, אנחנו שוללים ממישהו זכות להגדרה לאומית עצמית. איננו שוללים מן העם הערבי שום זכות. זכותו להגדרה לאומית עצמית מוצאת היום את ביטויה ב-14 מדינות ריבוניות. בעוד זמן מה תיווספנה אליהן עוד ארבע מדינות. זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי אינה יכולה למצוא את ביטויה אלא בארץ-ישראל ועל ידי ארץ-ישראל. ולפני למעלה מ-50 שנה, כאשר הנשיא הגדול וודרו ווילסון הטיל לחלל העולם המדיני את המושג של הגדרה לאומית עצמית, קבעה ועדה שנתמנתה על ידו, בשם אותה זכות להגדרה לאומית עצמית, כי מן הצדק שארץ ישראל תהיה למדינה יהודית אם היהודים, בהינתן להם סיכוי, יעשוה לכזאת; זוהי הארץ בה הקימו את תרבותם ובה הם מקווים למצוא את ביתם, ומבחינה זו הם יחידים במינם בין האומות החשובות. אז, בשנת 1919, היינו מיעוט קטן בארץ-ישראל, ואף-על-פי-כן הכירו כל אומות העולם, ביניהן גם האומה האמריקאית, בזכות להגדרה העצמית הלאומית של העם היהודי על ידי עשייתה של ארץ-ישראל למדינה יהודית.

שיחררנו את ערי ארץ-ישראל בהן נכתבו תולדות עמנו מקדם, ביניהן יריחו, חברון, בית-לחם ושכם. מדוע לא יישבו יהודים בערי ארץ-ישראל אלו ואחרות? אף בימי השלטון התורכי ישבו יהודים כמעט בכל ערי ארץ- ישראל, לרבות חברון, עזה, שכם ועוד. מדוע לא יישבו יהודים בכל ערי ארץ-ישראל תחת השלטון העברי?

בקשר עם קריית חברון העלית נאמר לנו, ובצדק: כלום יעלה על דעתנו שיימצא מקום אחד בעולם בו יהיה אסור ליהודים לחיות? אבל, אם כלל זה חל על חברון איך הוא לא חל על יריחו ועל בית-לחם יהודה ועל שכם ועל טול-כרם ועל רמאללה ועל כל ערי ארץ- ישראל ? אם אסור שיהיה אסור שיהיו יהודים בחברון איך מותר שלא יהיו יהודים בערים אחרות בארצנו?

כאשר ניסחנו, אדוני היושב -ראש, את קווי היסוד לממשלת הליכוד הלאומי קבענו בין השאר את הקו הבא לפעולה: ״הגברת הקמתן של היאחזויות בטחוניות והתנחלויות קבע כפריות ועירוניות על אדמת המולדת*. עובדה: הליברלים העצמאיים, שהגישו נוסח אחר, קיבלו בסיום הדיון את הנוסח הזה. עובדה שנייה: מפ״ם הסתייגה מן הנוסח הזה בזמן הדיונים, ואחר סיומם — בפומבי. מפלגת העבודה, גח״ל ומפד״ל סמכו ידיהם על הנוסח הזה בקווי היסוד כפי שקראתיו באזניכם מלה במלה.

דב זכין (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):

מבלי לקנטר אותך — כמה התנחלויות הקימו צעירי תנועתך במולדת מאז מלחמת ששת הימים וקודם לכן?

מנחם בגין (גח׳׳ל):

חבר-הכנסת זכין, היית מיטב לעשות אלמלא קראת את קריאת-הביניים הזאת, אבל מאחר שקראת אותה — אשיב עליה.

עם תום מלחמת ששת הימים נתבקשתי לפנות אל המוסדות המיישבים, בשם שלושה גרעיני נח׳׳ל של בית׳׳ר, שאחד מהם יעלה לרמת-הגולן. טיפלתי בסוגיה זו למעלה משנה. הבטיחו לי שיהיה נח׳׳ל בית׳׳ר ברמת- הגולן. כעבור שנה הודיעוני שבגלל התיישבות, הנקראת אזורית על פי השקפה מסויימת, אי -אפשר להנחיל את בית׳׳ר ברמת-הגולן.

במקום רמת-הגולן הבטיחוני לקבל גרעין נח״ל של בית׳׳ר בהר חברון. כעבור זמן מה הודיעוני, כי אמנם ההסכמה לכך ניתנה, אבל משום שיש בעיה של התיישבות אזורית, על פי השקפה מסויימת, מבקשים שנסכים כי נח״ל בית׳׳ר לא יישב בהר חברון.

אחר-כך הבטיחו שבצפון סיני יישב גרעין של בית״ר. ואמנם כן; היום הוא יושב בנחל דיקלה. מה התאריך בין ההבטחה לבין הביצוע — אני מעדיף לא לומר.

יש עכשיו גרעין נח׳׳ל נוסף המוכן לעלות להתנחלות בבקעת הירדן.

עתה, חבר-הכנסת זכין, אני רוצה לומר לך, שאולי כל העובדות הללו לא ידעת, ואתה יכול לבדוק אותן אצל המוסד המיישב, כפי שסיפרתי עליהן. אבל באופן אובייקטיבי אני חייב לציין: למנוע התנחלות מאנשים צעירים הרוצים בה, ואחר לנקר עיניים ולומר: אין לכם התנחלויות - זה יותר מדי, אפילו בשביל דובר ׳׳השומר הצעיר״.

דב זכין (המערך, עבודה-מפ״ם):

 אני יודע שיש לפחות עשרים מקומות שאני יכול להציע לצעיריך להתנחל בהם, אפילו על-ידי בלהבות- הבשן.

מנחם בגין (גח׳׳ל):

זו הודעה מיותרת. אתה לא מוזמן ליטול יזמה של מתווך ביחס להתנחלות. אחרים עוסקים בכך, ואינני יודע מה נזעקת. שאלת שאלה - השיבותי לך על פי העובדות. למה אתה מוסיף להתפלמס? אני חוזר ואומר: מוטב שלא היית שואל, אבל שאלת - השיבותי.

רציתי בכל זאת להוסיף מה שהוא, חבר-הכנסת זכין: בעיני, למשל, כל מתנחל, מכל מפלגה, מכל תנועה, הוא יקר ואהוב, ולא אעשה שום הבדלה. לכן אני קורא להתנחלות לפי קווי היסוד של הממשלה, המוסיפים לחייב את הממשלה, התנחלות עירונית וכפרית, ללא הבדל השקפה. וכאשר אמרתי שמפ״ם הסתייגה מן הסעיף הזה, לא באתי, חלילה, להאשים אותה, אלא לקבוע עובדה. אני יודע שיש חברי ׳׳השומר הצעיר״ המתנחלים בשטחים המשוחררים ואני מברך אותם על כך. לפעמים אני רק מתפלא מדוע הם מתנחלים ומדוע מפלגתך מסתייגת. אבל זה כבר עניין של דיאלקטיקה.

באתי לציין, לפני שחבר-הכנסת זכין הפסיקני, כי מפלגת העבודה, גח״ל והמפד״ל מיוצגות בכנסת על-ידי 87 חברים - רוב עצום. יש לי יסוד להניח שעוד 12 חברי הכנסת, מארבע סיעות, תומכים באותו סעיף מקווי היסוד של הממשלה. 99 חברי כנסת מתוך 120 חצים בהיאחזויות בטחוניות ובהתנחלויות קבע כפריות ועירו ניות, ככתוב. האם יש עוד עניינים רבים אצלנו שבהם מושגת מידה כזו של הסכמה לאומית בבית הנבחרים?

עלי לציין: המדובר הוא בהתנחלויות קבע כפריות ועירוניות. לא כתוב ׳׳כפריות ועירוניות בחברון״. כתוב בלשון רבים - גם ביחס לכפר וגם ביחס לעיר. לא ייתכן פירוש דו-משמעי של המלים הללו. הכוונה במפורש היא להיאחזויות ולהתנחלויות קבע - במספר רבים - כפריות ועירוניות. הכוונה, איפוא, לערי ארץ-ישראל.

לפי הכרתי, אם יישבו יהודים וערבים בכל ערי ארץ-ישראל, בעכו ובשכם, ביפו ובחברון, בנצרת וביריחו, בחיפה ובבית-לחם - טוב יהיה הדבר לשלום, לבטחון ולהבנה בין העם היהודי לבין העם הערבי. נוכחנו לדעת שערבים ויהודים יכולים לחיות יחד בערים מעורבות. התרגלו לחיות יחד. אינני טוען כי תמיד יש אידיליה. לפעמים יש גם בעיות. אבל מעולם לא הגיעו בעיות אלה לבעיותיהם, חס ושלום, של לונדונדרי או של מקומות רבים אחרים בעולם. כאשר יישבו יהודים וערבים יחד בכל ערי ארץ-ישראל ילמדו לחיות במשותף, לעבוד במשותף, לסחור במשותף, לשלוח את ילדיהם לבית-ספר במשותף. זוהי הדרך להתקדם להבנה, ליחסי הבנה, לשלום ולבטחון. נהפוך הוא כאשר יש ערים בארץ-ישראל שרק אוכלוסיה מסוג אחד דרה בהן, ללא כל הצדקה.

לכן מבקש אני שהכנסת תדון בביצוע ממשי של קו יסוד של ממשלת הליכוד הלאומי, שהוסיף, כמובן, להיות קו יסוד של הממשלה לאחר שגח׳׳ל, בגלל עקרון היס- טורי, מוסרי ומדיני עזב אותה.

על פי שמעון בן יוחאי ארץ-ישראל היא אחת משלוש המתנות הטובות שלא ניתנו לישראל אלא על-ידי יסורים. אם ביסורים אנחנו מדברים — אדרבה, נבחן את כל ההיסטוריה ונמצא כי בתולדות אנוש אין עם אשר כה התייסר למען ארצו — או בהיפרדו ממנה או בשובו אליה. ביסורים קנינוה ובחדווה נבנה.