הישיבה החמש מאות ותשעים ואחת של הכנסת השלישית-חוק יסוד: הכנסת (תיקון), תשי"ט-1959-הצעת חבר הכנסת יוחנן בדר
אדוני היושב־ראש. עם פטירתו של מר יוסף שפרינצק ז"ל, אשר במשך עשר שנים תמימות שירת בנאמנות ובמסירות כיושב־ראש הכנסת, נתגלה לעיני כל כי הדינים והחוקים החלים על משרה ממלכתית רמה זו, לקויים בחסר במקרה של התפנותה.
הסמכויות של יושב־ראש הכנסת שזורות ופזורות על פני החוקים הבאים: חוק יסוד: הכנסת – סעיפים 16, 26 ו-40; חוק כהונת נשיא המדינה – סעיפים 14 ו-15; חוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם) – סעיפים 3, 8, 13 ו-16; חוק חסינות בניני הכנסת – סעיפים 2, 3, 5, 6, 7, 8, 12 ו-14;תקנון הכנסת לפרקיו – סעיפים 8, 10, 11, 12, 14, 21, 26, 37, 38, 40, 41, 53, 65, 81, 83.
מצד אחד, מעניקים הדינים והחוקים האלה ליושב־ראש הכנסת סמכויות חשובות ייחודיות, ומצד שני, אין בהם שום קביעה המסדירה את העברתן במקרה שמשרתו תתפנה בגלל סיבה זו או אחרת.
בסעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת כתוב "הכנסת תבחר ביושב־ראש ובסגנים ליושב־ראש". אין שום הסדר ביחס למקרה של התפנות משרתו של יושב־ראש הכנסת. בסעיף 6 של התקנון נאמר "נתפנתה משרה של היושב־ראש או אחד הסגנים, ייבחרו ממלאי מקומם". "ייבחרו" – משמע, שדרוש זמן כלשהו מן הרגע בו נתפנתה משרה של יושב־ראש ועד לרגע בו ייבחר האיש שיקבל אותה או את הסמכויות הקשורות בה.
שהחוק מבחין, במפורש, בין הסמכות הניתנת באופן מיוחד או ייחודי ליושב־ראש הכנסת לבין זו הניתנת לו יחד עם הסגנים, או לו יחד עם ועדת הכנסת, נמצאת הוכחה בסעיפים רבים; אביא דוגמות מספר.
לפי פיסקה א' של סעיף 37 לתקנון, קובע יושב־ראש הכנסת את סדר־היום של ישיבות הכנסת, ואילו על־פי פיסקה ג' של אותו סעיף – יושב־ראש הכנסת והסגנים קובעים את התאריכים והישיבות בהם תינתנה התשובות על השאילתות של חברי הכנסת.
הבחנה זו עצמה בין יושב־ראש הכנסת, מצד אחד, ובין יושב־ראש הכנסת יחד עם הסגנים, תימצא בפיסקאות א' וב' של סעיף 38 בתקנון הכנסת. הוא הדין בסעיף 40, בו ישנה הבחנה בין סמכותו של יושב־ראש הכנסת לבין זו של יושב־ראש הכנסת יחד עם ועדת הכנסת.
הגדרה אחת ויחידה למושג "יושב־ראש" נמצאת בחוק חסינות בניני הכנסת. בסעיף 1 לחוק זה נאמר: "יושב־ראש, פירושו – יושב ראש הכנסת, וכולל אחד מסגני יושב־ראש הכנסת בשעה שהוא ממלא תפקיד של יושב־ראש". אולם הסעיף הזה קובע יוצאים־מן־הכלל, והם המקרים המפורטים בסעיפים 3 ,8 ,11 ,12 ,14. במקרים אלה המושג "יושב־ראש הכנסת" איננו כולל אפילו סגן היושב בראש הישיבה.
עתה נשאלת השאלה: מי, על פי החוק הקיים, יכול להעביר מסמכויותיו של יושב־ראש הכנסת, או, כמקובל בשפה המשפטית החדשה, לאצול מסמכויותיו, למאן דהוא? דווקא ביחס לשאלה זו החוק הוא ברור מאד.
בחוק חסינות בניני הכנסת כתוב לאמור: "היושב־ראש רשאי להעביר, בכתב, סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויותיו לפי הסעיפים 6 ו-14(ב)". משמע שלפי חוק זה היושב־ראש, ורק היושב־ראש של הכנסת, יכול לאצול מסמכויותיו, אם כי פרט לסמכויותיו לפי הסעיפים 6 ו-14.
בסעיף 10 לתקנון הכנסת כתוב לאמור: "היושב־ראש רשאי למסור מזמן לזמן... כל תפקיד מתפקידיו לאחד הסגנים". (כאן אני מדלג על בעיית ניהול ישיבות). ובפיסקה (ג) של אותו סעיף נאמר: "לסגן יושב־ראש הכנסת, כשהוא ממלא אחד מתפקידי היושב-ראש, יהיו החובות והסמכויות הנתונות ליושב־ראש באותו מעמד".
היוצא מן הדברים האלה: לאצול מסמכויותיו של יושב־ראש הכנסת לאחד מסגניו יכול רק אדם אחד, והוא יושב־ראש הכנסת עצמו. שום ועדה מוועדות הכנסת אינה יכולה לעשות זאת על פי החוק הקיים; שום סגן מסגניו אינו יכול לקבל אותן על פי החוק הקיים; כל הסגנים בצוותא אינם יכולים להחליט על כך על פי החוק הקיים. ובאין יושב־ראש הכנסת – מי יעביר את סמכויותיו, שהן ייחודיות, על פי החוק הקיים?
ברור איפוא כי נוצר חלל ריק. עם התפנותה של משרה ממלכתית רמה זו אין בחוק שום קביעה המסדירה את העברת הסמכויות הניתנות באופן ייחודי ליושב־ראש הכנסת. משום כך חשבנו לנחוץ להגיש הצעת חוק אשר תמלא את החלל. הצעת חוק זו נראית דחופה ביותר, משום שהיום אמנם הכנסת מתנהלת על פי הסדרים הקבועים, אבל בכל זאת, כפי שכבר הוכחתי, ישנן סמכויות מסויימות שאיש לא קיבל אותן ואיש אינו יכול להעביר אותן. דרוש הסדר, גם בשביל תקופת המעבר, עד בחירת יושב־ראש הכנסת, וגם לכל ימי הכנסת, שיקבע, באופן אוטומאטי, את העברת סמכויותיו אם משרתו מתפנית.
אני מבקש, חברי הכנסת, להדגיש את המלים "באופן אוטומאטי". ברור שבין התפנותה של משרת יושב־ראש הכנסת עד בחירת יושב־ראש אחר מוכרח לעבור זמן כלשהו. אולי לא כל חברי הכנסת סוברים שמוכרחים לעבור 30 יום, או אפילו 21 יום, או אפילו 14 יום, אבל הדבר הזה אינו תלוי באיש. ברור, על פי המציאות, שכדי שיושב־ראש כנסת ייבחר, דרושות התייעצויות בין הסיעות, דרוש לגבש רוב, וכפי שכולנו אומרים, רוב גדול באופן יחסי, למען ייהנה יושב־ראש הכנסת מאמונה של הכנסת. כל זה דורש זמן. אולם מה בינתיים? המצב נקרא בלע"ז "אכס לכס"; והוא מצב חמור מבחינה משפטית. אבקש את חברי הכנסת לא לזלזל בענין. אין זה ענין פורמאליסטי כביכול, אלא ענין משפטי רציני ביותר. הכנסת, בתתה חוקים לאומה, חייבת להשמיע באזניה את המצווה הגדולה: כבד חוק ומשפט, כי מצווה זו היא אמת הבנין הממלכתי. ואם הכנסת, חלילה, תזלזל בחוק ומשפט, ו"איך שהוא" ענין סמכויות, שאיש אינו מוסמך, על פי החוק, להעבירן, ולמעשה איש אינו מוסמך לקבלן, – איך־שהוא הענין הזה יסתדר – הרי תינתן דוגמה רעה מאד לכל אזרחי המדינה.
אנחנו רוצים איפוא, שעם התפנותה של משרת יושב־ראש הכנסת ימלא את מקומו זקן הסגנים, שיהיה ליושב־ראש. כך תיקבע רציפות לתמיד בין הרגע בו מתפנית המשרה, בגלל סיבה זו או אחרת, לבין הזמן בו נבחר יושב־ראש אחר. תמיד יהיו ליושב־ראש מספר סגנים, ותמיד יהיה אחד מהם זקן הסגנים. אנחנו מציעים לקבוע כי לממלא מקומו של יושב־ראש הכנסת, שייקבע על פי החוק כזקן הסגנים, תהיינה כל הסמכויות הניתנות על פי החוק ליושב־ראש הכנסת. כך שהכנסת לא תישאר אפילו שעה אחת בלי יושב־ראש כנסת, כלומר מבחינה משפטית, בלי אדם שיש לו על פי החוק כל הסמכויות של יושב־ראש הכנסת. באותו רגע בו נמצא על פי החוק בן־אדם המקבל את סמכויותיו של יושב־ראש הכנסת, אין עוד שום חלל, והכנסת יכולה בתקופת זמן מסויימת לקיים בניחותא את ההתייעצויות הקשורות בבחירתו של יושב־ראש כנסת אחר.
אנחנו מציעים בסעיף השלישי של הצעת החוק שלנו, שתקופת המעבר לא תעלה על 21 יום. אני יכול להודות מלכתחילה שהתאריך הזה הוא למעשה שרירותי. אפשר להציע 14 יום, אפשר להציע 7 ימים ואפשר להציע 30 יום. זה אינו קובע, ואני מקווה שהוועדה תמצא את שביל הזהב. ברור לנו – ואנחנו לא מכחישים זאת – שאין לדרוש, ומבחינת המציאות אין להעלות על הדעת, שביום בו נתפנתה משרת יושב־ראש הכנסת יוכל להיבחר יושב־ראש כנסת חדש. אבל אנחנו רוצים בקיום ההסדר הזה באופן אוטומאטי, כי כל מעשה בחירה, אפילו לא על־ידי הכנסת עצמה, אלא על-ידי אחת מוועדותיה או אפילו על־ידי הסגנים בצוותא, תמיד ידרוש זמן. ועל פי הסמכויות הניתנות ליושב־ראש הכנסת, מבחינה משפטית, אסור שהכנסת תהיה בלי יושב־ראש, כלומר בלי אדם שלו ניתנות הסמכויות של היושב־ראש, אפילו שעה אחת.
לכן, כבוד היושב־ראש, אנחנו מציעים להעביר את הצעת החוק שלנו לוועדה. כפי שאמרתי קודם, ייקבע בסעיף הראשון הסדר חוקי, לפיו הסמכויות של יושב־ראש הכנסת, עם התפנות משרתו, עוברות באורח אוטומאטי וללא כל דחיה לזקן הסגנים. וביחס לתקופת המעבר – מובן שהוועדה תוכל לקבוע אותה על פי החלטתה.
יורשה לי, אדוני היושב־ראש, לומר, כי מבחינה משפטית נראה לי שבפני הכנסת אין תפקיד תחיקתי יותר דחוף מזה.