הישיבה הארבע-מאות-ושלושים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, י״ג סיון תשל"ג 13 יוני 1973 – הגברת רדיפות יהודי בחת -המועצות, סוריה ועיראק – תשובת חבר-הכנסת בגין
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, בבואי לסכם את הדיון החשוב הזה המתקיים שבוע לפני ביקורו של המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית אצל נשיא ארצות-הברית, אפתח בהערה מקדימה הנוגעת ליחסים ׳של הבנה גם בין יריבים מדיניים. יש בינינו והיו בינינו חילוק-דעות, אבל אלה אינם צריכים לגרום להעדר יחסים כאלה.
אנו יזמנו את הדיון, שהחליטה הכנסת לקיימו השבוע. ברור שחובתי היתה להקשיב לדברי כל הנואמים כדי לדעת גם מה להשיב להם.
חבר-הכנסת והאוזנר, בעלותו לדוכן הזה אתמול, הביע טרוניה על חברינו מסיעת גח״ל ועלי על שנעדרנו בזמן שנשא דברו לפני הכנסת, היתה זו אי- הבנה. מובן שלו נעדרנו ללא סיבה, הייתי מבקש את סליחתו של חבר-הכנסת האוזנר ואת סליחתם של הדוברים האחרים שגם לדבריהם לא הקשבתי. אבל היתה סיבה, ואני סובר שהיא היתה ידועה לכל חברי הכנסת, או לרובם.
בישיבה שנתקיימה אתמול התנהל בירור בין תומכי הממשלה לבין מתנגדיה, בין הקואליציה לבין האופוזיציה, על האפשרות של סיכום מוסכם ומשותף שיוגש לפני הבית. אני סובר שמצווה לאומית היא לנסות להגיע לסיכום כזה בשתי שאלות גורליות: הצלת היהודים מסוריה מעיראק, והבטחת שיבת ציון חפשית ליהודים מברית-המועצות. משום כך היה ועלינו מדי פעם, תוך כדי הישיבה, לקיים התייעצות של סיעתנו, של הסיעה כולה, שכל חבר בה רשאי להביע את דעתו ולהשתתף בהכרעה, לקבל או לא לקבל הצעה מסויימת. דבר כזה מקובל בכל בית-נבחרים חפשי. אין מפסיקים את ישיבת הבית משום שמקיימים התייעצות של סיעות. זו היתה הסיבה להיעדרותנו מדי פעם מן הישיבה, ולא היה כל יסוד לטרוניה, לאור התוצאה - וזהו העיקר - של אותו משא-ומתן בין-סיעתי.
עובדה היא שהבית כולו, כפי שיש לי סוד להניח, יתאחד על הצעת החלטה בעניין מצבם החמור של אחינו בעיראק ובסוריה והמאמצים להצלתם. זהו הישג חשוב, ׳שהוא תוצאה של ההתייעצויות שערכנו אתמול.
ברגע זה אולי מפגינים בתל-אביב אלפי אזרחים של מדינתנו למען אותה מטרה, ואני מקווה שאביע את דעת הכנסת כולה אם נשלח להם ברכה - להחדיר את ההכרה שתבקע מהפגנה זו, כי אין עוד לחכות אפילו יום נוסף, ויש לעשות מאמצים עליונים כדי להציל אחים אלה מן הצרה, מן המצוקה, מן הרדיפות, מן העינויים ומסכנת כליה, חלילה. אבל בינתיים נתנה להם הכנסת דוגמה טובה של אחדות לבבות למען הצלת אחים.
גדעון האוזנר (המפלגה הליברלית העצמאית):
הטרוניה היא שלא הייתם כאן. הסברתי לך עכשיו למה לא היינו פה ברגעים מסויימים, ולמה לך עוד לחזור על הטרוניה, שהיתה לחלוטין בלתי-מוצדקת ? האם רצית שנערוך התייעצות פה בזמן שאתה נואם ? אז ודאי היית מתאונן שאנו מפריעים לך. הסברתי לך בדברי כחבר כנסת, עם כל הכבוד, לחבר כנסת, למה לא היינו באולם בזמן נאומך.
גדעון האוזנר (המפלגה הליברלית העצמאית):
לטרוניה בשעתה היה יסוד.
מנחם בגין (גח״ל):
אני חושב שההסבר הזה יכול לחול על כל סיעה בכנסת. ייתכן שאם סיעת המפלגה הליברלית העצמאית תקיים התייעצות, לא יהיה העדרה ניכר באותה מידות כבשעה שסיעה אחרת מקיימת התייעצות. אבל עניין זה כבר שייך לבוחר.
הסברתי בכנות, ואני חושב שגם בכבוד, מדוע נעדרנו ברגעים מסויימים מן הישיבה בכנסת, למען עניין שהוא גם חשוב בעיניך, כמובן, כי עוד מעט — כתוצאה מאותן התייעצויות - תוכל גם אתה להצביע עם כל הבית למען הצעת החלטה בקשר עם מצבם של היהודים בעיראק ובסוריה, ולמען שני סעיפים חשובים מאוד בקשר עם התביעה לשיבת ציון חפשית מברית- המועצות. מדוע צריך גם בדיעבד להתאונן?
אבל חבל על זמננו. השעה מאוחרת, הבה נעבור לעצם הדברים.
בדברי הסיכום אלך מן הקל אל הכבד, ואתחיל בדבריו של חבר-הכנסת וילנר. הוא הכריז שהסינטור ג׳קסון נמנה עם מחרחרי המלחמה, והממשלה והאופוזיציה בישראל משרתים את המיליארדרים האמריקנים, המוכנים להטביע שוב את המזרח התיכון בדם יהודי וערבי. זוהי כמעט מובאה מילולית מדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול. לעתים אני תמיה: מה התעצומות שחבר-הכנסת וילנר שואב מהן את העוז להופיע מעל במה זו ולהשמיע דברי הבל, בלע, ורעות- רוח כאלה הוא חייב לזכור שמאז 1949, כאשר קם הבית הזה, ועד 1956, כאשר התכנס הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, הוא הזדהה הזדהות מוחלטת עם כל מה שהתרחש בברית- מועצות. רק לאחר אותו קונגרס ה-20, לאחר שגילה כרושצ'וב את הפשעים של סטלין ובריה, במידה מסויימת, החל חבר-הכנסת וילנר להודות שאולי בימי פולחן האישיות היו דברים מסויימים שליליים בברית- המועצות. באותן שש שנים תמימות הוא הזדהה עם מחנות הריכוז שגוועו בהם מיליוני אנשים.
צ׳רצ׳יל סיפר בזכרונותיו, שבזמן ביקורו אצל סטלין הוא שאל אותו, את יוסף ויסאריונוביץ', כמה עלתה להם הקולקטיביזציה. וסטלין הרים שתי ידיו, פישק אצבעותיהן: - 10 מיליון. הקולקטיביזציה בימי שלטונו של סטלין עלתה בחייהם של עשרה מיליון איש, וחבר-הכנסת וילנר העלה אותו על נס.
סופרים יהודיים נרצחו כמעט עד האחרון שבהם, וחבר-הכנסת וילנר שיבח את הצדק הסוציאליסטי.
בשלהי ימיו של רודן הדמים הוא העליל על הרופאים היהודיים, שניסו כביכול לרצוח את מנהיגי ברית-המועצות ואת מפקדי הצבא הסובייטי בתרופות. וחבר-הכנסת וילנר הזדהה גם עם העלילה הזאת. הוא הזדהה עם כל הפשעים, עם כל הפגיעות בכל אזרחי ברית- המועצות, ובמיוחד ביהודים, ועדיין לא אמר מלה אחת בבית הזה: אז טעיתי ואני מבקש סליחה מן הסופרים היהודים הנרצחים, ואני מבקש סליחה על שנתתי יד בארץ ישראל להטות ולוא גם מעטים מבני הדור הצעיר לאמור ששם בימי סטאלין היה משטר של צדק, חופש וסוציאליסם מתגשם. מלה אחת לא אמר. ולמרות זאת הוא מופיע מעל דוכן הכנסת ומטיף לנו מוסר על חופש, או על היפוכו, על ידידים, הוא קורא לברית-המועצות היום ידידה, ולסינטור ג׳קסון הוא קורא מחרחר מלחמה. הרי זה דורש מין עוז מיוחד — אינני רוצה להשתמש במילים לא-פרלמנטריות - כדי לאור הנסיון וההוא או לאפילת הנסיון ההוא לדבר כך אל יהודים בארץ ישראל.
ה״ידידה׳׳ הזאת סיפקה נשק קטלני ביבשה, באוויר ובים כדי שאויבי ישראל יוכלו לנסות להשמיד את שארית הפליטה של העם היהודי, ובכלל זה אולי את חבר- הכנסת וילנר. נפשו לא היתה נשארת לו לפליטה אילו, חלילה, היו אויבינו מנצחים. ואילו הסינטור ג׳קסון התובע לספק לישראל נשק כדי שבעזרתו נוכל להגן על ילדינו, על נשותינו, על זקנינו ועל עצמנו, נקרא בפיו מחרחר-מלחמה. דברים כאלה אולי אפשר לרשום באנציקלופדיה הסובייטית, משום שמדי פעם בפעם קורעים ממנה דפים ומכניסים אחרים. אבל לומר דברים כאלה בבית-נבחרים של עם בן-חורין, בבית-נבחרים שכל חבר בו הוא בעל כושר שיפוט — לשווא. טרחת לשווא, חבר-הכנסת וילנר, ואנחנו נכונים, במקרה הטוב ביותה לשכוח את דברי ההבל והבלע שהשמעת אתמול, כאשר בית-נבחרים של עם מושמד ונרדף עומד וקורא קריאה להצלת אחים נרדפים על צוואר בשל רצונם לשוב לארץ ישראל. איך הגעת אתה לארץ ישראל? מדוע לא נשארת בארץ הסוציאליסט המתגשם ? מדוע מותר לך לחיות עמנו, מדוע אין זה מותר למיליוני יהודים בברית-המועצות, ובהם גם חברי המפלגה הקומוניסטית שם - יש גם כאלה הרוצים לשוב אלינו, — מדוע להם אסור?
מאיר וילנר (הרשימה הקומוניסטית החדשה):
אלה שאחראים לרצח ילדים, נשים ואנשים בדיר- יאסין, מוטב שישתקו בנושאים כאלה.
יעקב נחושתן (גח״ל):
אתה מדבר על רצח?
מנחם בגין (גח״ל):
למטה מכבודי להשיב על דברי בלע והבל כאלה.
(חבר-הכנסת מ. וילנר קורא קרי- את-ביניים)
חבר-הכנסת וילנה אתך כבר גמרתי. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לחלוק על גירסתו של שר החוץ בסוגיית בתי-המחוקקים בארצות-הברית והרשות המבצעת, והבעיה האנושית הגדולה של הפעולה למען שיבת ציון מברית-המועצות. אני סובר שלא היטיב עשות שר החוץ אם הסתמך על שיחתו הפרטית עם הסינטור ג׳קסון, ולא רק משום שלא מקובל לספר בפרלמנט על שיחה פרטית עם חבר בבית- מחוקקים אחר. לא זה העיקר.
מה יכול היה שר החוץ לצפות לשמוע מפי הסינטור ג׳קסון ? הסינטור דיבר עם שר החוץ של מדינת ישראל, וכלום אפשר היה להעלות על הדעת שחבר הסינט בארצות-הברית יגיד לנציגה המוסמך של ממשלת ישראל: אני דורש שממשלתך תזדהה לחלוטין עמי ועם הצעתי, ואתם תשכנעו את היהודים בארצות-הברית שהם יתמכו בהצעה ? כלום אפשר היה לצפות לכך ? כאדם בעל נסיון מדיני, כג׳נטלמן, כאדם חביב ואדיב, אמר הסינטור גיקסון לשר החוץ: כל מה שהחלטתם עד עכשיו להודיע בשם ממשלת ישראל, בעיני שפיר. טבעי הדבר. על מה יש פה להסתמך?
ולעומת זאת, מדוע אנחנו מפחידים את עצמנו ? מדוע אנחנו צריכים להאשים את עצמנו במה שנקרא התערבות בענייני הרשויות הממלכתיות של ארצות- הברית, כביכול, אם אנחנו אומרים על הטוב כי טוב הוא ?
הנשיא ניקסון פועל למען עליית יהודים מברית- המועצות. אנחנו מעריכים את פעולתו. זאת אמרנו וזאת עלינו לומר גם בהחלטת הבית. מה עשה הסינטור ג׳קסון ? הוא פועל למען עליית היהודים מברית-המועצות.
אורי אבנרי (העולם הזה - כוח חדש):
בין השאר הוא פועל גם נגד הנשיא ניקסון.
מנחם בגין (גח״ל):
חבר-הכנסת אבנרי, אין אני בטוח אם אתה בקי בסוגיה המדינית והתחיקתית הזאת. אשתדל להסביר לך בהמשך דבורי שאתה טועה, עם כל והכבוד. אני יכול מיד לומר: אינו פועל כלל נגד הנשיא ניקסון. אלא מקרה הוא שהדיון בקונגרס על הצעת התיקון של הסינטור ג׳קסון עדיין לא בא לידי הכרעה. אין זה מקרה שבינתיים ייערך ביקורו של מר ברז״נייב בארצות-הברית של אמריקה. אני סבור שלנשיא ניקסון יש לא רק אפשרות, זכות, אלא גם חובה, אפילו מבחינתו שלו ומבחינת העניין שהוא רוצה לשרתו בנאמנות, לומר לנציגה ולשליטה של ברית-המועצות: אצלנו דמוקרטיה, בתי-המחוקקים אצלנו יכולים לקבל החלטה גם נגד רצוני, והא ראיה - רק לפני שבועות מספר נתקבלה החלטה בקונגרס ובסינט בקשר עם ההפצצות על קאמבודיה. הנשיא ניקסון בוודאי לא היה מעוניין בקבלת החלטה כזאת, אבל אינו יכול להכתיב לבית- המחוקקים. יש לו אפשרות לומר בשבוע הבא למר ברז׳נייב: אינך יכול לצפות ממני שאצווה על הסינט לשנות את עמדת הרוב, אתה, ברז׳נייב, חייב לפעול, ובמידה גדולה מאוד, למען אותו עניין שבגללו הועלתה הצעת החוק.
האינך יכול להבין עכשיו, חבר-הכנסת אבנרי, עד כמה חשובה הצעת התיקון הזאת, גם מבחינת השיחה בין הנשיא ניקסון ובין מר ברז׳נייב ?
אורי אבנרי (העולם הזה-כוח חדש):
השאלה היחידה היא אם מדינת ישראל או כנסת ישראל צריכה לנקוט עמדה בסוגיה מסויימת זאת.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
גם על שאלתך זו אשיב. בדרך כלל אינך מיודד כל-כך עם שר החוץ, אבל אם בעמדת זו נפגשתם יחד, אשיב תשובות כפולות. איזו התערבות היא? במה מדובר? עניין פנימי הוא של ברית-המועצות? עניין פנימי הוא של ארצות- הברית? הרי מדובר בהצלת יהודים, וכבר נאמר שהמדינה הזאת קמה כדי להציל יהודים, להבטיח חירותם וכבודם האנושי. יש בארצות- הברית שתי פעולות חשובות למען הצלת היהודים מברית-המועצות ושוב לארץ ישראל: האחת של הנשיא ניקסון, השנייה של בתי-המחוקקים, אשר ביזמתו של הסינטור ג׳קסון דנים בהצעת תיקון שעומדת להבטיח חופש היציאה מברית- המועצות. עקרון אנושי גדול המובטח גם במגילת זכויות האדם האוניברסלית בדצמבר 1948, אשר עליה שתי מדינות אלו חתומות. מדוע אסור לנו להביע הוקרה על הטוב של ניקסון, וגם להביע הוקרה על הטוב של ג׳קסון. איזו התערבות היא ? ושוב אני שואל, כפי ששאלתי אתמול: למה נהלך אימים על עצמנו במלה הזרה הזאת? היא אינה חלה על המקרה של הצלת אנשים, הצלת אחינו בני עמנו.
ומשום כך, אדוני היושב-ראש, אני משתדל שוב להסביר מעל במה זו, גם לחברי הכנסת וגם לחברי הממשלה, שאין פה שום מניעה משום בחינה לבטא את החיוב לגבי כל פעולה למען אחינו בברית- המועצות.
שר-החוץ א. אבן:
זה מה שאנו נציע בהצעת הסיכום שלנו.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
לא, אדוני. אתם לא תציעו זאת בהצעת ההחלטה. אני שמח שסעיפים א' וג' בהצעת ההחלטה מטעם תומכי הממשלה מוסכמים, כפי שהצענו בטיוטה הראשונה להצעת ההחלטה המוסכמת, וסעיף ב' אינו מוסכם. אבל אם נכון מה שאמר שר החוץ עכשיו, כפי שהעיר לי בקריאת-ביניים, אני רוצה לשאול: אם הכוונה היא להצעת התיקון של הסינטור ג׳קסון, או לפחות גם להצעת התיקון הזאת, למה אין לומר כך?
שר-החוץ א. אבן:
כי ניסוחנו יועיל והאחר יזיק.
מנחם בגץ (גח׳י׳ל):
על כך יש בינינו חילוקי -דעות כנים, ונשאר בחילוקי- הדעות. אני חושב שהנוסח שלנו יש בו תועלת לאומית רבה, ואילו הנוסח המוצע על-ידכם, נזק אין בו - מה נזק יכול להיות בספרות כללית? — אבל אין בו שום תועלת. אבל נישאר בחילוקי-דעות אלה.
עתה, אדוני היושב -ראש, באתי להוכיח לחבר- הכנסת האוזנר, שאמנם לא שמעתי את דבריו, אבל קראתי אותם, וכן לכל שאר חברי הכנסת. אני קורא מן הפרוטוקול.
עומד על במה זו דובר של סיעת המערך, או לפחות דוברה של מפלגת העבודה הישראלית, חבר הכנסת צדוק ואומר: ׳׳היזמה התחיקתית של הסי- נטור ג׳קסון קולעת ומועילה׳׳.
עומד על במה זו חבר-הכנסת נריה ואומר בשם סיעת המפד׳׳ל: ׳׳תיקון הסינטור הנרי ג׳קסון לחוק המסחר וההעדפה לברית- המועצות הוא הסולל דרך לעבור גאולים. הוא הפותח את שערי בית-הסוהר הגדול של מיליוני אחינו בית ישראל אשר ברוסיה. הוא המבטיח שלא תיסגר הדרך, שלא יינעלו השערים׳׳. ולהלן: ׳׳תיקון ג׳קסון אינו עניין אמריקני פנימי, אלא עניינו הישיר של העם היהודי, ולא ייתכן שנישאר נייטרליים כשהדבר נוגע לגורלם ולעתידם של שלושה מיליון יהודים׳׳.
עומד על במה זו חבר-הכנסת אברמוביץ מסיעת אגודת ישראל ואומר: ׳׳כנסת נכבדה עלינו להביע תודה ועידוד לחברי הסינט האמריקני, ובראשם הסינטור ג'קסון, על מאבקם נגד מתן מעמד של מדינה מועדפת לברית-המועצות, כל זמן שלא תסכים להגירה חפשית של יהודי רוסיה, הגירה חפשית המבוססת על חופש אמיתי וכיבוד זכויות הפרט".
עומד על במה זו חבר -הכנסת האוזנר ומשמיע באזנינו את הדברים הבאים: ״במאבק זה זכינו לתמיכה רבת-ערך של הסינט ושל בית-הנבחרים האמריקני. הסינטור ג׳קסון גייס לעניין זה תמיכת הרוב המכריע של נציגי שתי המפלגות ושני בתי-המחוקקים של הגדולה בדמוקרטיות תבל. אות כבוד הוא למחוקקי ארצות-הברית. הצעתו של הסנטור ג׳קסון כבר היתה לה השפעה רבה על ההישגים אשר הושגו, ועוד נכונו לה בוודאי השפעות רבות על כל הישג אשר יושג בעניין זה בעתיד׳׳.
לאחר שקראתי את הדברים המקוריים האלה אני יכול לומר באזני הסינטור ג׳קסון, ודברינו יגיעו לנשיא ניקסון, לסינטור ג׳קסון, לממשלות ולפרלמנטים: הבעיה עצומה, בעיה אנושית אדירה. יכול אני לומר באזני ידידנו הסינטור גיקסון: תהיה ההצבעה בבית הזה אשר תהיה, הוכח שבקרב למעלה ממאה חברי כנסת, כפי שמוכיחים דברי נציגיהם שנשמעו אתמול, יש לך תמיכה והוקרה על פעלו למען שיבת ציון חפשית של יהודי ברית-המועצות. יבורך פעלך. יחד עם 76 סינטורים, שלושת רבעי הסינט, רוב לא- רגיל בבית-המחוקקים ההוא, תומכים בהצעתך, יחד עם 238 חברי בית הנציגים — הרוב המכריע בבית-המחוקקים הזה - יבורך פעלכם למען עמנו, למען בניו הנמצאים עדיין בדיכוי וברדיפות. מעשה רב עשיתם למען קיום זכות אנושית ויסודית, והעם הזה, העם היהודי, לעולם אינו שוכח את המיטיבים עמו.
בגין נואם נאום תשובה בדיון שיזם על מצבם של יהודי ברה"מ, עיראק וסוריה. בגין מצדיק את היעדרות ה של סיעת גח"ל מחלק מהנאומים בצורך להתייעץ על-מנת להגיע להסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא החשוב זה. בגין טוען, שהביקורת מצד הקומוניסטים-תומכי ברית-המועצות היא גילוי של צביעות. בגין מגן על ניסוח שלו של ההחלטה שהיה מבטא הקרת-תודה של הכנסת לסנטור ג'קסון שיזם תיקון המטיל למעשה מגבלות מסחר על ברה"מ כל עוד היא לא תאפשר ליהודים לצאת ולעלות ארצה. בגין מודה לסנור ג'קסון ולחברי הקונגרס על תמיכתם בחוק ג'קסון-וונק כשם העם היהודי
