הישיבה הארבע מאות ועשרים ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ח באדר א' התשמ"א 4 במארס 1981 –הצעות לסדר היום הסדרי הפיקוח על הגשמת חוזה השלום הישראלי-מצרי

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ח אדר א' התשמ"א, 4 במרץ 1981
מתוך:
כרך 91
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם, יחסי ישראל-ארה"ב. מדינות - ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה). שלמות המולדת - חבל סיני. שלום - תהליך השלום עם מצרים
בגין מבהיר שנלקח בחשבון הסיכוי שבריה"מ תטיל וטו על שליחת כוח או"ם לסיני כפי שהוסכם בחוזה השלום עם מצרים, ובמקרה כזה, יתנהל מו"מ לגבי כח בינלאומי אלטרנטיבי מוסכם.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, אמנם כן, בחוזה השלום המצרי-ישראלי נקבע כי כוח או"ם יש להקימו ולקיימו בשני אזורים, בצפון סיני ובדרום סיני, כדי להקפיד על קיום התנאים של אותו חוזה שלום. אבל, כפי שכבר חבר-הכנסת דיין ציין, לפני שנה בערך, במגעים בין ברית-המועצות לבין ארצות-הברית של אמריקה, התברר כי זו הראשונה תטיל את הווטו שיש לה הזכות להטיל כאחת מחמש המעצמות במועצת הבטחון, אם עניין זה יובא לדיון בפני מועצת הבטחון, משום שהיא איננה מכירה לא בהסכמי קמפ-דייוויד ולא בחוזה השלום ההדדי בין מצרים לבין ישראל.

משום שכל הצדדים הביאו בחשבון אפשרות כזאת — והיא אמנם התאמתה — ב-26 במארס בשנת 1979 שיגר הנשיא לשעבר של ארצות-הברית בשם ארצות-הברית מכתב זהה לנשיא סאדאת ואלי המבטיח שאם יתברר שמועצת הבטחון אינה מסוגלת להקים ולקיים את כוח האו״ם הזה, אזי הוא — נשיא ארצות-הברית — ינקוט את הצעדים הדרושים כדי להקים ולקיים כוח רב-לאומי אלטרנאטיבי, וקביל, alternative and acceptable‏. זאת כמובן התחייבות של ארצות-הברית שאיננה נוגעת לנשיא זה או זה, ניתנה בשם ארצות-הברית כמדינה.

אנחנו עומדים עכשיו במשא-ומתן על הקמת אותו כוח. הכינונו הצעה והעברנו אותה לידי המשלחת האמריקנית. הדיון יימשך. אנחנו עובדים, כמובן, בכל תוקף שיקום אותו כוח רב-לאומי, שתקויים הבטחתו של נשיא ארצות-הברית. אני רוצה פה להדגיש שההתחייבות הזאת היא חלק בלתי-נפרד של חוזה השלום. בלתי-נפרד. לכן הודענו על כך בשעתו. חבר-הכנסת דיין יודע זאת. אנחנו כמובן לא שינינו את העמדה הזאת.

מבחינה פורמאלית, למעשה, יש לומר : הכנסת אישרה ברוב עצום את חוזה השלום, לרבות הנספחים ובין השאר גם את המכתב של נשיא ארצות-הברית לנשיא מצרים ואלי. אבל מאחר שאני מכיר בחשיבות העניין, איני חושב שצריך לדחות על הסף הצעה, רעיון לאמור, שהכנסת, כאשר יתקבל הסכם בין מצרים, ישראל וארצות- הברית, תדון וגם תאשר את ההסכם הזה. יהיה דיון, הכנסת תדע מראש. כפי שאמרתי קודם, זאת איננה חובה פארלאמנטארית, כי ההסכם בתור שכזה כבר אושר על-ידי הכנסת.

אני מסכים שהעניין הוא בעל חשיבות מיוחדת לבטחון ישראל ולכן צריך לשקול אותו. כדי לשקול אותו — אני מציע להעביר את הצעתו של חבר-הכנסת משה דיין לוועדת החוץ והבטחון.