הזכות היא שלמה, השלמות היא הזכות

מאמר עיתון
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ב חשון התש"ל, 24 באוקטובר 1969
מתוך:
עמוד 11
נושאים:
שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה. ממשל - בחירות, ממשלה. מפלגות - גח"ל, מערך, מפ"ם. בטחון - הגנה עצמית, מלחמת ששת הימים. כלכלה - יזמות, רפורמות כלכליות, שוק חופשי. מדיניות חוץ - יסודות מדיניות החוץ. השקפות חיים - ליברליזם, סוציאליזם. הסכסוך הישראלי פלסטיני - רוב יהודי. ריכוז האומה - שיבת ציון
בגין מפרט את מצע גח"ל לקראת הבחירות. מצע זה מבוסס על שלושה עיקרים - שלמות המולדת, בניית אלטרנטיבה לאומית ליברלית, במקום סוציאליזם מיושן - משטר של יוזמה חופשית וצדק חברתי.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 הזכות לשלמות הארץ, לבטחון ולשלום

אנו מסכמים את מערכת ההסברה לקראת הבחירות לכנסת השביעית. עם פתיחת המערכה, ביום ד' תשרי תש"ל, ה-16 בספטמבר מודעה, בה נאמר, בין השאר: "נעלה בעיות, נציע פתרונות, נגיש מצע מפורט, נביא תכנית חיובית ובה שלשה דברים עיקריים:

א.      שלמות הארץ;

ב.      בניית אלטרנטיבה לאומית-ליברלית;

ג.       במקום סוציאליזם מיושן - משטר של יוזמה חפשית וצדק חברתי, לפיתוח הארץ וקליטת העליה

עם סיום המערכה יכולני לומר בוודאי גם על דעת הקוראים והמאזינים, כי את אשר הבטחנו, קיימנו, עשינו, העלינו בעיות לא הטלנו דופי, הצענו פתרונות. לא הדבקנו תווי גני. הגשנו מצע מפורט על י"ג פרקיו והם: הזכות על ארץ ישראל והזכות לבטחון ולשלום. המדינה ושליחותה, יחסי חוץ, מדיניות בטחון, חוקת יסוד ומשטר דימוקרטי, דת, חופש מצפון והשרשת ערכיה הנצחיים של מורשת ישראל בחיי האומה, ובחנוך. המינהל הממלכתי מדינית כלכלית, שיטת המסים עבודה ועובדים מידיות סוציאלית, חנוך, העם היהודי, המדינה והתנועה הציונית

במבוא למצע המפורט של גח"ל, לתכניתו החיובית בכל שטחי החיים הלאומיים והממלכתיים – במבוא שהוקדש, לפי טבע הדברים, למלחמת הישע של ששת הימים, אמרנו:

"בימי המצור והתהייה, יזם גח"ל הקמת ממשלת ליכוד לאומי. שתשים קץ להמתנה הרת השואה ותחליט להפעיל את זכות ההגנה העצמית, כדי להדוף את התוקפנים, סולקו מצידנו זכרונות העבר וכל חישוב צדדי. העם היה בסכנה. השעה דחקה. לא עמדנו על ייצוגנו בממשלה על פי הכללים המקובלים. אולם דחינו את ההצעה שגח"ל בלבד, בלי רפ"י דאז, יצטרף לממשלה. עמדנו על כך כי הליכוד יהיה כללי.

באחד ביוני 1967 הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי. מול פני האויב ניצבה אמה מאוחדת. חלפה המבוכה. הורם המוראל. לחל מפנה יסודי בנכונות ההכרעה. הממשלה החליטה הצבא גבר. העם ניצל".

לא נפרט את אשר תרם גח"ל להכרעות הגורליות בששת ימי הלחימה. כמו כן לא נייחד את יזמתו של גח"ל ותרומתו לקבלת החלטות חיוביות ולמניעת הכרעות שליליות. למען שמירת פרי הנצחון נביט את העתיד".

ומבחינת העתיד הצגנו את השאלה ההיסטורית המרכזית והיא, האם נחלת אבותינו ששוחררה תישאר בשלמותה בריבונותנו?

בין ממשלת ליכוד וממשלת קואליציה

ובאשר לתפקידים הממלכתיים שהוטלו, בעקבות הבחירות. על גורמים שונים בעם, אמרנו במפורש, בבחיות:

אם יאפשר יהיה, בתקופת החרום להרכיב ולהקים ממשלת ליכוד לאומי, לפי תכנית מוסכמת, יהיה גח"ל מוכן לפעול בה; באין אפשרות כזו, יפעל גח"ל באופוזיציה הפרלמנטרית המיצגת מאות אלפי אזרחים.

עלי להוסיף מיד, כי יש לא רק להבחין אלא אף להבדיל, בין ממשלת קואליציה, כפי שהיתה קיימת בישראל עד ה-1 ביוני 1967, לבין ממשלת ליכוד לאומי. גם בשנתיים והמחצה האחרונות קיימת היתה הבחנה זו והיא נחרתה בהסכם מיוחד בין כל שותפי הקואליציה מצד אחד, ובין גח"ל מצד שני. ממשלת ליכוד לאומי אפשר לקים רק על פי רצונו החפשי של כל הסיעות המשתתפות בה. ואם אנחנו, אנשי גח"ל, קוראים לבוחרים, בני החורין, לא לתת רוב מוחלט למערך הסוציאליסטי עם מפ"ם ולהעלות את האלטרנטיבה הלאומית ליברלית, איננו משמיעים קריאה כפולה, צודקת זו, כדי "להכריח" את המערך – אם הוא יקבל את סמכות ההרכבה – להיכנס עמנו לשותפות קואליציונית, חלילה. למעשה-מרכבה שכזה ישנם מועמדים אחרים; גח"ל לא היה ביניהם ואינו נמנה עליהם. ממשלת ליכוד לאומי היתה והינה חזיון מיוחד, צריך היה להקימה בשעת החירום; אפשר יהיה להקימה – רק על פי תכנית מוסכמת.

מבעיה מיוחדת זו נשוב לשלושת העיקרים הגדולים, אותם ייחדנו במשך כל ששת השבועות האחרונים, עוד לפני פרסום מעצנו המפורט לפרקיו, לסעיפיהם. השלושה הם: שלמות הארץ, ליברליזם מודרני במקום סוציאליזם מיושן ובניית האלטרנטיבה לאומית-ליברלית.

שלמות הארץ

שלמות הארץ – זהו עיקר העיקרים. ומקורו – הזכות. כל מי שעיין בהיסטוריה של עמים אחרים ובתולדות ישראל, יודע, כי לדבקותו של העם היהודי בארץ אבותיו אין אחות ווגמא. כתלום דווקא עכשיו לאחר שהחרור, נתכחש לאהבת המולדת שליוותה אותנו אף בנדודינו האין-סופיים? אין זה נכון, כי הבטחון צריך, או יכול, לשמש טיעוננו הלאומי היחיד. טיעון זה, אם יחיד הינהו נושא עמו סכנות מרובות של הערכות שונות. בעוד הזכות היא שלמה והשלמות היא הזכות. הנסיון הוכיח כי חלוקת ארץ-ישראל לא הביאה שלולם, אלא, להיפך, שפיכות דמים מתמדת וגוברת, מלווה באיומי השמדה ובהכנות לביצועה. ומן הנסיון עולה ההגיון. הוא המחבר את זכותנו על ארץ-ישראל עם הזכות לבטחון ולשלום. ואם יש המנפנפים עדיין בדמוגרפיה המפורסמת. ראו המספרים, הבדוקים והנאמנים, של שבי ציון, ממרכזי המצוקה ומארצות הרווחה והוכיחו, כי שוא הנסיון להבהיל עם, תשב אל מאין בא, אשר החל במיעוט קטן והיה לרוב המכריע בארץ-ישראל, הודות לשיבת ציון. בעוד שלמות הארץ היא הבעיה המרכזית בימינו, אין להתעלם מן השאלה רבת החשיבות של המשטר הכלכלי-חברתי בארצנו. גם הגדלת הרבוי הטבעי. על ידי עזרה שיטתית למשפות מרובות ילדים, וגם קליטתה של עליה רבתי[מחוק במקור, ט.ק.] תלוי פתרונה החיובי של הבעיה הדמוגרפית מותנות במשטר הפנימי שיקום לנו בארץ-ישראל. הסוציאליזם, בו דוגל המערך עם מפ"ם הוא מיושן עובדה היא. ושום דופי המוטל באלה האומרים את האמת הזו, לא ישנה אותה. אנחנו מציעים ליברליזם מודרני. לא זה של המאה התשע-עשרה, אלא זה המתאים לתקופתנו. הראוי לשנות השבעים, בהן הייצור בידי האדם לא ילווה עוד בהפקרתו אלא בדאגה לו, למפחתו ולרווחתם. עוד הרצל כתב על הטכנולוגיה החדישה – ביומיו! – שתסייע לנו לבנות את הרצנו: ואם בימיו כך, בתקופתנו על אחת כמה וכמה. במשטר של יזמה חפשית וצדק חברתי אפשר לבנות את רצנו הטובה הקולטת עולים, בונים ומשקיעים, שתהיה בהתקדמות משקית ובקידמה חברתית, לתפארתו של עמנו, כפי שחזה בעקבותיו של הרצל, זאב ז'בוטינסקי.

אלטרנטיבה, שווי משקל, הגמוניה

שלישית, האלטרנטיבה, מפי יריבינו המערך שמענו טענה, כי גח"ל במערכה זו, לא העלה את רעיון האלטרנטיבה אלא את הקריאה שלווי משקל בין הכוחות המדיניים. מבחינה עובדתית, זוהי טענה מוזרה עדים אתם, קוראים הנכבדים כי כמעט ולא היתה פניה של גח"ל, אם בכתב ואם באסיפותינו שבה לא עלתה. בכל היקפה, שאלת האלטרנטיבה הלאומית-ליברלית, כנגד המערך הסוציאליסטי עם מפ"ם. אבל האמת הפשוטה היא, כי אלטרנטיבה דמוקרטית ושווי משקל – חיד הם. אמנם, המערך דורש הגמוניה לא גח"ל. איננו בערי יוון הדמוניות שנלחמו בינהן על הגמוניה, כלומר על עליונות אנחנו כלשונו של הרצל, היננו עם אחד, המוקף אויבים. חלילה לנו להלחם על הגמוניה. או לתיתה לגורם כלשהו. שווי משקל בין הכוחות המדיניים – זהו יסוד הדמוקרטיה. ומשווי משקל זה עולה, בדרך הטבע, האלטרנטיבה המאפשרת, על פי הכרעתו של עם בן חורין, חילופי סמכות להרכיב את ההנהגה הממלכתית. הן זהו הדרה של הדמוקרטיה; נקיימו גם בארץ-ישראל לא הגמוניה בנוסח מפ"ם. אלא אלטרנטיבה לפי הצעת גח"ל - זהו צו השעה.

האלטרנטיבה המהותית קיימת בכל עומקה. שלמות הארץ – נגד חלוקת הארץ; יוזמה חופשית – נגד כבילה ביורוקרטית; ליברליזם מודרני במקום סוציאליזם מיושן. עתה צריך להעניק למהות הרעיונית כוח ייצוגי. זה ניתן. היסוד קיים. כל יהודי רביעי נתן אמונו, לפני ארבע שנים, בגח"ל. אם יתווספו עליו השתא, עוד ועוד אזרחים מצביעים, תהיה לנו, למחרת יום הבחירות, אלטרנטיבה דמוקרטית, הן במהותה והן בכוחה, שחיונית היא ולכל אומה בת חורין. לפיכך יש להתלכד סביב גח"ל ולא לבזבז קולות לרשימות שברים למינהן. המערך הוא המעוניין בהן, באשר רק פיצול עלול לאפשר לו את השגת ההגמוניה השתלטנית, המסוכנת לחרות האזרח וזכויותיו.

שלשת העיקרים האלה: שלמות הארץ, יזמה חפשית עם צדק חברתי ובניית אלטרנטיבה – דיים כדי שלא רק רבע מיליון בוחרי גח"ל ישובו ויביעו אמונם בו, אלא שגם רבים מקרב האזרחים אשר לא הצביעו אז בעדו, או לא הצביעו כלל, יבואו הפעם אל הקלפיות ויטילו לתוכן את פתק הטוב חל.

בכל הכרת האמת יכול אני לומר: גח"ל שירת את העם בנאמנות; גח"ל ראוי לאמון העם.