הודעה על מבצעים וקריאה לעם

בתוך המצב הצבאי 1* הודעה על מבצעים וקריאה אל העם 1. הטלת המצב הצבאי על-ידי המשעבד הבריטי לא הביאה ולא תוכל להביא לידי הפסקתה של מלחמת השחרור. ביום י"א באדר תש"ז - 3.3.47 - התקיפו חיילינו את כוחות האויב בחיפה, חדרה וראשון לציון. 2. קראנו את דבריו השחצניים של יורשו של ברקר 2* . אין לנו בשבילו - בשביל מפקדם של רוצחי ילדים ונשים - תשובה אחרת זולת זו: כל גידוף היוצא מפי מפקדו של צבא הכבוש הבריטי בארצנו מחמאה הוא לנו. עברים! אין מלחמה בלי סבל. אין נצחון בלי קרבנות. המצור, שהטיל עלינו האוייב, גורם קשיים, נוטל פרנסה, ומביא יסורים. זוהי מטרת "המצב הצבאי". כנאצים הגרמניים, כן גם הנאצים הבריטיים, המתנכלים לחיי עמנו, רוצים ומנסים לשבור את רוחנו על ידי הרעבה, על ידי איומים מצד אחד ושידולים מצד שני, ועל ידי הפנית אחים נגד אחים, כדי להשיג את שתוף הפעולה הבוגדני וכדי לקבל את השמות ואת הכתבות המבוקשים. נסכל את המזימה! למודי נסיון אנחנו. כהיטלר, כן בווין גזר על הכל. היום הם כולאים אותנו מאחורי גדר תיל ונוטלים מאתנו את זכויות היסוד של האדם התרבותי, כדי שנתפתה להפקרת אחינו - מיליוני אחינו - לניוון ולכליה. האוייב לא ישיג את מטרתו. ירושלים אינה וארשה. תל-אביב אינה לודז'. ציון אינה גולה. על אדמת המולדת קם דור חדש, היודע להלחם בגבורה, לסבול בגאוה, להדוף סכנות, לשטום אויב ולהתייצב מולו כחומה בצורה. כדי שנשכיל לעמוד במבחנים הקשים, הבאים עלינו כחלק בלתי נמנע של מלחמת החופש, חייב כל העם, הלוחם בסבלו וסובל במלחמתו, להיות למשפחה אחת. בל תהיה אבטלה בקרבנו. תנתן עבודה לכל אלה שהתעסקותם נגזלה על-ידי המדכא. ואם ברבות ימי המצור יהיה חוסר עבודה - בל תהיה אפליה בקרבנו ביחס לצרכי הקיום היסודיים. יוטל, - לא מטעם המשעבד המנצל, כי אם מטעם הצבור החפשי - מס פרוגרסיבי על בעלי ההכנסה. יתחלק האמיד עם העני, לא מתוך נדיבות אינדיבידואלית, כי אם מתוך חובה צבורית ומצוה לאומית. הפקעת שערים, ספקולציה במצרכים חיוניים, רדיפת בצע על חשבון ההמונים הסובלים - לא יוסבלו. ספסרות והאמרת מחירים, שהן מעשה אנטי-סוציאלי בימים כתיקנם, הן מעשה בגידה בשעת חרום. רודפי הבצע, המשמיצים את שמו הטוב של הסוחר העברי, חייבים לדעת, כי עינים רבות לנו ואזנים רבות. אנו נגלה אותם יותר מהר ממפקחי העיריה והם ישאו באחריות עבור ניצולה של שעת חרום כלל-לאומית למטרות אנוכיות. יהיה העם למחנה לוחם אחד. יהיה הצדק השליט העליון במחנה. תהא האומה הלוחמת למשפחה, שגורלה אחד, סבלה משותף ואמונתה בנצחון - פלדה. הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל על מבצעים נוספים על אף המצב הצבאי ובתוכו נמשכו ללא הפוגה - יומם ולילה - ההתקפות נגד צבא הכבוש הבריטי, בסיסיו, מתקניו ודרכי-תחבורתו. א. - הותקפו בסיסיו של צבא הכבוש, דרכי התחבורה וכלי הרכב שלו. ביום ט"ו ח. ז. הותקפו מכוניות צבאיות ליד ראשון-לציון. ביום ט"ז ח. ז. הותקף באש מכונות יריה ורמונים מחנה צבאי בריטי, ליד חדרה. ביום י"ח ח. ז. הותקף משמר צבאי בריטי באש מנשק אוטומטי בכביש הראשי ליד בית-ליד. ביום כ' ח. ז. הותקף משמר צבאי באש מנשק אוטומטי ליד בית-ליד. מכונית צבאית בריטית פוצצה ליד ראשון לציון. אור ל-כ"ב ח. ז. הותקף באש מרגמות, מכונות יריה ורמונים מחנה צבא ליד כפר-יונה. הותקף על שפת הירקון ליד רמת-גן באש מכונות יריה ורמונים משמר בריטי הסוגר על האוכלוסיה האזרחית באזור הנצור. אור לכ"ד ח. ז. הותקף באש מכונות יריה וחמרי נפץ מחנה צבאי בריטי בחדרה. בניני המחנה הושמדו. הותקף משמר צבאי בריטי באש מכונות יריה בהצטלבות הדרכים ראש-העין - לוד. ב. - אור ליום כ' ח. ז. ערכו חיילינו התקפת-מצח שניה נגד "אזורי הבטחון" הבריטיים בירושלים הנצורה. הפעם הותקף אזור ד' - ב"בית היתומים הסורי" - מבצר עוז של האויב, שבו שוכנו גדודים חמושים של צבא הכבוש והמחלקות החשובות של מפקדת הצבא הבריטי במזרח התיכון. תחת חפוי של אש מצטלבת, שחסלה כל התנגדות מצד האויב, פרץ החלוץ את הבצורים החיצוניים, הבקיע בחמרי נפץ את החומה המבוצרת, פרץ לו דרך במחסומי התיל הפנימיים, חדר בהסתערות למשכנות האויב ומשרדיו והפעיל את המטענים של חמרי הנפץ. נזק עצום נגרם לקסרקטינים ולמשרדי המפקדה הראשית. האויב סבל - לפי הודעתו - תשע אבדות בפצועים ובהרוגים. השיירות המשורינות של צבא הכבוש, שנהרו למקום ההתקפה, נאלצו להעצר ושותקו באש חזקה שהומטרה עליהן על-ידי חיילינו. ג. - ביום כ"ב ח. ז. פוצץ בחיפה ב-3 מקומות העורק החיוני של השלטון הבריטי בארץ ובמזרח התיכון: צנור הנפט של החברה הבריטית-עיראקית - וכן הושמדו 3 מיכלי נפט גדולים. אור ליום כ"ד ח. ז. פוצץ צנור הנפט חיפה-קירקוק ב-3 מקומות ליד כפר-חסידים. מכל ההתקפות חזרו חיילינו לבסיסם על נשקם. איש מהם לא נפגע. הוכח לעיני כל, כי המצב הצבאי שהוטל על בירת ארצנו ואזוריה האחרים אין בכוחו להחליש את כוח המחץ של צבא השחרור. ההתקפות המקיפות והנועזות ביותר נערכו דוקא בשבועיים לאחר שהוטל המצב הצבאי. ברור, איפוא, כי לפנינו מסע עונשין נאצי טפוסי, מסע עונשין נגד אומה לוחמת שמטרתו להכריחה, על-ידי נגישות והרעבה, לבגוד ולהכנע. אך המשעבדים הנאצו-בריטיים טועים, כפי שטעו קודמיהם ומוריהם הגרמניים. את רוחה של אומה, הנלחמת על נפשה וחרותה, אין שוברים בענשים קבוציים. להיפך, הללו אך מגבירים את האיבה למשעבד האכזרי, מלכדים את ההמונים וממריצים אותם להגביר את המלחמה במדכא - עד רדתו.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

1*בעקבות מבצעי הקרב של האצ"ל מיום ה-1 במרץ 1947, אשר במרכזם עמדה ההתקפה על מועדון הקצינים באיזור הבטחון א' בירושלים, הטיל השלטון הבריטי את המצב הצבאי, בו איים כחודש לפני כן לאחר שעצרנו את מייג'ור קולינס ואת השופט וינדהם כדי למנוע, ממש ברגע האחרון, את העלאתו לגרדום של דב גרונר. התקנות העיקריות של המצב הצבאי היו: 1. כל איזור עובר לידי הצבא. 2. משרדי הממשלה נסגרים. 3. בתי המשפט האזרחיים מפסיקים לפעול. 4. מוקם בית דין צבאי. 5. אין שרות דואר. אין טלפון אלא לפי רשיון מיוחד. 6. אין כניסה לאיזור א' או יציאה ממנו. 7. אסור להשתמש באמצעי תחבורה מיכניים, כגון: אוטובוסים, מכוניות וכו'. 8. לכל איש צבא הסמכות לאסור. המשטרה עוברת לפיקודו של המושל הצבאי. במצב זה של מצור כמעט מוחלט בארץ הוסיפה המחתרת להכות בכחות הבריטיים - עד לביטול המצב הצבאי. 2*הגניראל מק-מילאן יעץ לעתונאים לא לקרוא לנו בשם "טירוריסטים" באשר הילת גבורה נקשרה לדעתו, לכינוי זה בארץ- ישראל הוא ביקש לקרוא לנו בשמות: "פושעים", "גנגסטרים" ועוד.