הודעה על כיתור מנשיה

הודעה על כיתור מנשיה

הבקר בשעה 6.30 הושלמה תנועת האיגוף והכיתור של מנשיה. אחרי קרב בלתי פוסק של 18 שעות ואחרי עבודת נמלים של מתנדבים וחפרים, הגיעו חיילינו לחוף הים. עמדה אחרי עמדה של האויב הושמדה או נכבשה. עם השלמת הכיתור החלו חיילינו להתקדם בשלושה ראשים לעומקה של מנשיה וכבשו עמדה אחרי עמדה - וביניהן מבוצרות ביותר של הצבא הסורי והעירקי. משטרת מנשיה נכבשה בהסתערות והונף עליה דגל הלאום. התנגדות האויב הלכה וקטנה. כעבור שעות מספר חוסלה לחלוטין, מלבד אשר מסביב המסגד חסן בק, ממנו הוסיפו הפורעים להמטיר אש על חיילינו המתקדמים. הערבים נדרשו להיכנע, כדי שלא לפגוע תוך כדי קרב במקום הקדוש למוסלמים. הפורעים נכנעו. למסגד הובטחה חסינות. נלקחו עשרות שבויים מבין הצבא הסורי והעירקי. נלקח שלל רב בנשק, תחמושת וציוד צבאי. חיילינו חמלו על נשים, ילדים, זקנים והנכנעים. לא פגעו בהם. הנשים והילדים יימסרו לידי הצלב האדום.

במשך כל זמן ההסתערות הוסיפה סוללת המרגמה שלנו להרעיש את רכוזי הפורעים מאחורי הקו ומאות מהם נפגעו. בזמן ההתקפה, שערכו חיילי ההגנה על תל-עריש, נתבקשנו על-ידי מפקדת ההגנה להפנות את המרגמות שלנו לרכוזי הפורעים מאחורי קו תל-עריש. הרגמים שלנו מלאו את בקשת ההגנה.

הקו החדש לאחר כבושה של מנשיה עומד עדיין באש התקפות נגד של פורעים ערביים הנעזרים על ידי הצבא הבריטי ושריוניו. חיילינו מוסיפים לבצר את הקו והודפים את כל ההתקפות מתוך גרימת אבידות קשות לאויב. אבידותינו: 6 הרוגים, 14 פצועים.

a

מנשיה נכבשה. הוסר סיוט הצליפה ואימת המוות מעל רחובותיה המרכזיים של תל-אביב. עבור כבוש זה, והבטחת חייהם של רבבות אחינו, שלמנו בדם טובי לוחמינו. בקרב נפלו המפקדים והחיילים האמיצים ביותר בשורותינו. עוד יתפרסמו פרטים מלאים על עלילת הגבורה שבוצעה במשך שלשה ימים ושלשה לילות על-ידי חיילינו. כבר היום הננו יכולים לומר כי שום צבא לוחם לא גילה אומץ לב והקרבה וכושר בצוע כפי שגילו יחידות הקרב שלנו במערכה לעקירת הסרטן מלבה של תל-אביב שלנו. גם אין אנו פטורים מלהזכיר, כי במשך כל אותם הימים והלילות עמדו חיילינו לא רק באש ה"שפאנדו" הערביים והתותחים והמרגמות הבריטיים: הם גם עמדו בעשן מתאבך של דברי לעג והשמצה. מראשית ההתקפה בישר עתון "הארץ" לעם היהודי על "התקפת סרק" של האצ"ל; ה"דבר" - על "התקפת ראווה"; "על המשמר" - על "התקפת נפל"; ואפילו התנועה הפוליטית של לח"י מצאה לנחוץ לפסוק, בידענות מיוחדת של ההלכה הצבאית, כי עשינו "שגיאה צבאית" בצאתנו לקרב זה, לאחר הקרבות המכריעים במערכה על שחרור ארצנו. חיילינו קראו את כל הדברים האלה, חרקו שן והוסיפו להסתער, לכתר, לבצר, להדוף, להתקדם ולכבוש. ועתה יואילו נא לבוא אנשי "הארץ", ה"דבר" ו"על המשמר" ויראו כיצד גבורי ישראל, על אף תקיעת סכין בגב, עשו את מלאכתם נאמנה והצילו את חייהם של מאות ואולי אלפי אזרחים עברים. אנחנו יודעים כי רבי ההשמצה אינם מיצגים את המוני העם. העם על כל שכבותיו עמד מאחורי חייליו מן היום הראשון של הקרב. ובהתקבל בשורת הכבוש והנצחון לא היה גבול לשמחתו. וזוהי המתנה היקרה ביותר בשביל חיילינו הם עוברים לסדר היום על ההסתה הפרועה.

מקו האש הראשון מעומק לבם ומעומק החזית, מברכים חיילי הארגון הצבאי הלאומי את תל-אביב: שלום לך תל-אביב, תכלת לבן.