ההתמדה במלחמה תביא הנצחון

ההתמדה במלחמה תביא הנצחון

היה זה מעניינם של הבריטים ליצור רושם בעולם, כי הם "אמפיריסטים", כי אין להם תכניות ברורות וקבועות מראש. רושם כזה נוטל את עוקצו של הדיכוי היום-יומי ומשאיר תקוה, כי הכל עוד ישתנה לטובה, גם בלי מלחמה מצד הנדכאים. עתה ברור, כי לפנינו אחיזת עינים מחושבת.

התכנית הבריטית ביחס לארצנו ועמנו עוצבה לפני הרבה, הרבה שנים. לפי תכנית זו, צריך היה להכניס לארץ-ישראל כמה מאות אלפי יהודים שיעמדו מול אוכלוסיה עויינת וסביבה אוייבת. כך תקום "חובה אנושית" להגן על מיעוט חסר-מגן ועל ערכי התרבות שהוא יצר; שליחות נשגבה זו תפול, כמובן. בחלקה של בריטניה וצבאותיה.

על שתי הנחות יסוד בנו הבריטים את חשבונם. ההנחה הראשונה היתה, כי רק מיעוט קטן ו"רומנטי" של יהודים ירצה לעזוב את הפרנסות השמנות בגולה ולבוא לארץ הצחיחה והמסוכנת. וההנחה השניה. כי גם בארץ-ישראל יהיו היהודים, כפי שהיו במשך אלפים שנה, יהודי חסות המואסים בנשק ובורחים ממנו.

עוד לפני המלחמה העולמית השניה נופצה ההנחה הראשונה. החל הגל הסטיכי של עזיבת אירופה ושיבת ציון. אך הבריטים לא ויתרו על תכניתם. הם נעלו את השער וסמכו על הנחתם השניה. מה יעשו לנו הצעקנים היהודיים, הרחוקים ממלחמה והתנגדות ממשית כרחוק מזרח מן המערב, הפושטים צוארם לשוחט, בין אם הוא רוסי, פולני, או ערבי?

בשנים האחרונות נופצה ההנחה השניה. המולדת יצרה את הפלא. קם דור עברי חדש, שלמד קשת ויודע מלחמה. המחתרת העברית הפתיעה במיבצעיה, בכח התמדתה ובהקרבתה, את העולם כולו. והנה ראו: הבריטים כבר הסתגלו לשינוי, מבלי לשנות - עדיין את התכנית ביסודה. מאחר שאי אפשר עוד לדבר על הצורך בהגנת היהודים מפני הערבים - העולם יצחק היום ל"נימוק" כזה - החלו הבריטים לטעון, כי הכוח העברי הוא כה גדול, עד שחובתם היא להגן על הערבים מפני השתלטות היהודים ו"תוקפנותם". לשם כך נצטווה גיניראל ד'ארסי, המפקד הקודם של הצבא הבריטי בארץ, להודיע לוועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, כי אם הבריטים יעזבו את הארץ, יוכלו הכוחות העברים המזויינים להשתלט עליה במשך 24 שעות. חוגים עברים מסוימים דיברו על הודעה זו בהתלהבות: הנה הערכת כוחנו! הם לא הבינו, כי הרוכב הבריטי רק החליף את הסוס, אך הוא מוסיף לרכב בכיוון הקודם.

את הרוכב הזה, הרומס את אדמתנו, הנושא חרב כלייה לעמנו, אפשר להכריח, ע"י מלחמה, לא רק להחליף את הסוס; אפשר להכריחו גם לרדת מן הסוס. אך לשם כך צריך להוסיף ולהלחם; לשם כך צריך לתפוס אותו בגרון.