הדר בית"רי

מאת:
זאב ז'בוטינסקי
פורסם בתאריך:
כ"א תמוז התשע"ט, 24 ביולי 2019
נושאים:
מפלגות - בית"ר. חינוך - הדר (מידות ונימוסים). לאומיות - לאום יהודי
מאמר על רעיון ההדר ועל מקומו במחשבתו הציונית של ז'בוטינסקי. מתוך חוברת "רעיון בית"ר: יסודות השקפת העולם הבית"רית", הוצאת נציבות בית"ר בארץ-ישראל, תל אביב תרצ"ד, עמ' 18-16.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

,,הדר" – מלה עברית שאינה ניתנת כמעט להתרגם לשפות אחרות. היא כוללת בתוכה כתריסר מושגים שונים: יופי חיצוני, גאוה, דרך-ארץ, נאמנות... אולם ,,תרגומו" המלא בשפת חיי יום יום מוכרח להיות הבית"רי עצמו – בצאתו ובבואו, בפעלו ובדברו ובהגותו את מחשבותיו. מובן מאליו, כי רחוקים אנו עוד מרחק רב מהמצב הלזה, ולא בדור אחד יכול עם להגיע עדיהו. אולם על ה,,הדר-הבית"רי" להיות שאיפת יום יום של כל אחד ואחד מאתנו: כל צעד מצעדינו, כל תנועת-יד, כל הגה קל, כל פעולה ואפילו כל רעיון עלינו לבצע בתמידות ובעקשנות מבחינת ה,,הדר".

חשוב הדבר לא רק לגבי זה, שכל אדם בכלל היה צריך לשאוף ל,,הדר". חשוב הוא בעיקר לגבינו, היהודים. כבר נאמר כאן שחיי הגלות החלישו אצלנו במדה מרובה את האינסטינקטים הבריאים ביותר של עם נורמאלי. ובפרט סבלו משום כך הצורות החיצוניות של חיינו. כולנו יודעים, כולנו מתאוננים לעתים קרובות בינינו לבין עצמנו, כי יהודי הבינוני חושב למיותר להשגיח על הליכותיו או חזותו החיצוניים. ואין זאת ,,הבלותא" כלל וכלל: זוהי אחת השאלות העיקריות של הכרת-ערך-עצמו. כשם שאדם חייב לדאוג לנקיון גופו, לא משום ,,מה יאמרו", אלא פשוט משום יחס-כבוד לעצמו – ואפילו הוא חי על אי בודד - כך הוא מחויב לחנך גם את עצמו, שבכל מוצא פיו ובכל תנועה מתנועותיו תורגש אותה ההכרה העליונה של ערך ,,הוד מעלתו" שלו. כי כל אדם יש לו ,,הוד-מלכות" משלו. ובפרט כל יהודי. אם למלה ,,אריסטוקראט" יש מובן כל שהוא, יכול זה להיות רק מובן אחד: אביו ואבי-אביו וכן הלאה היו תמיד, דורות על דורות, אנשי-תרבות, ז.א. אנשים החיים לא ,,סתם-ככה", אלא הם מסוגלים להתעמק ברעיונות אצילים ולהתאים את כל מהלך חייהם לאידאלים נעלים. ואם כך, הרי אנו היהודים הננו העם ה,,אריסטוקראטי" ביותר בכל העולם כולו. אפילו שושלות-המלוכה העתיקות ביותר אין חשבונן עולה ודאי ליותר מעשרים, שלושים דורות של חיי תרבות: הרחק מכן, אי שם בראשית קיומן, נצב אכר ביניימי פרא-למחצה, אם לא סתם שורד. ולא כן אצלנו היהודים, כי מאחורי כל אחד מאתנו עומדים כשבעים דורות, אשר ידעו קרוא וכתוב, אשר למדו ודברו על אלהים ועל היסטוריה, על עמים ומלוכות, על אידאות של צדק ויושר ועל פרובלימות האנושיות וההעתיד. כל יהודי הוא במובן זה ,,בן-מלך". וזהו הצחוק המר ביותר אשר עשתה לנו הגלות, אשר היהודי נחשב בעיני כל העמים, ואפילו בעינינו אנו, כאנשים אשר לא ידעו ,,חדר-ילדים" מהו.

רק סומא יכול להתעקש ולהגיד, כי שאלת ה,,הדר" אינה אלא ענינו של הפרט בלבד או ענין משפחתי פנימי. כל אחד מאתנו יודע, כי יחסו לאדם אשר התנהגותו עושה עליו רושם של ,,רשלנות" תרבותית, שונה מיחסו לאיש שכל מהותו אומרת: ,,בן-מלך". ואם גם ילבש בגדי עני ואינו אלא חוטב-עצים ביער. אילו הבינו זאת כל היהודים, אפילו כאן, בגלות, גם אז ודאי היו האנטישמיים שונאים אותנו אולם היתה זו שנאה המעורבת בכבוד. וכל מצבנו בעולם היה אז אחר. וגם בהשגת מטרתנו הציונית היה זה לנו לעזר: כי המון הצווה ונדחק ואין לו כל רגש של סדר, אינו עושה על האנשים רושם של ,,אנשי-כושר-מדיני", ואילו קבוצה, אשר כל אחד בה מתגבר על יצרו ומוכיח בכל ישותו והתנהגותו מסורת של תרבות ארוכה, מכריחה גם את השונא להודות: הנה זה הוא ,,לאום", הנה הם האנשים המסוגלים ליצור מדינה.

 

על כן המשמעת הבית"רית היא אחד האמצעים הטובים לחנוך של "הדר". אום דבר זה אינו מספיק כלל. כאן כל אחד מחויב ,,לעבד" את עצמו, לסנן ולזקק את כל הליכותיו. ,,ההדר" מורכב מאלף ,,הבלים", המהוים כולם יחד את חיינו היומיים. אכול בשקט ובמתינות, אל תבליט את מרפקיך בעת אכלך. אל תגמע את המרק בקול הנשמע למרחקים, בלכתך ברחוב עם חבריך אל תכבוש את כל המדרכה; בעלותך בלילה על מדרגות של בית אל תשמיע את קולך, ולא תעיר את השכנים; פנה דרך ברחוב לאשה, לבא בימים, לילד קטן, לכל אדם בכלל – יהא הוא גס, אל תהיה; - כל זה ועוד שורה אין סופית של ,,הבלותות" אחרות יוצרים את ה,,הדר הבית"רי".

אולם חשוב פי כמה הוא ה,,הדר" המוסרי. עליך להיות רחב-לבב: כל עוד אין הדבר נוגע לענינים פרינציפיוניים, אל תעמוד על המקח לגבי זכויות פעוטות; מוטב שתקריב אתה קרבן ולא תדרוש קרבן מאחר. כל מלה שלך מחויבת להיות ,,מלת-כבוד". ומלת-כבודך צריכה להיות קשה מצור. מוכרח לבוא היום, בו כל יהודי שירצה להביע את ההוקרה העליונה של יושר אנושי, של נמוס וכבוד, לא יגיד כמו עתה: ,,זהו ג'נטלמן אמיתי" ! – אלא יאמר: ,,זהו בית"רי אמיתי" !