הבריטים מפרים את החלטת האו"ם-המחתרת מוסיפה להכות בהם

 הבריטים מפירים את החלטת האו"ם - המחתרת מוסיפה להכות בהם

כשם שגרוש המעפילים מחופי המולדת הוכיח, כי אין בדעת המשעבד הנאצו-בריטי לכבד את החלטת ארגון האומות המאוחדות ברבד הימנעות משמוש בכח בתקופת הדיונים של הועדה הארצ-ישראלית, כן הוכיחה ההתקפה - המוגבלת בהיקפה - נגד מתקני הרכבת, שבוצעה אמש בידי חיילינו, כי המחתרת העברית אין בדעתה לתת לאויב את היתרון של שביתת נשק חד-צדדית. האויב, בשחצנותו הטפשית. מעמיד פנים, כאילו לא אליו הופנתה הקריאה של או"ם. האויב, בטפשותו כי רבה, סובר, כי עמי העולם עדיין מאמינים שכל מה שהוא עושה בארץ הקדושה, חוקי הוא, וכל מה שנעשה נגד עריצותו בלתי חוקי הוא. והרי האמת היא אחרת. הקריאה של או"ם הופנתה ראשית כל אל ממשלת בריטניה, באשר היא הממשלה היחידה מבין כל "הממשלות", שאליהן פנה המוסד הבין-לאומי, המשתמשת בכח בארץ-ישראל. ושנית, על ארץ זו ועל יחסו של העולם לארץ זו עברה במשד השנים האחרונות מהפכה. אין כאן אזרח עברי, - פרט למעטים, שהיו מוכנים לנשק גם את מגפו של היטלר, לו היה מרשה להם "לחיות" תחתיו-שלא יראה בעצם קיומו של השלטון הבריטי גלוי של כח ברוטלי ובלתי חוקי. ובודאי שהוא רואה כבלתי חוקיות ופושעות את פעולותיו של אותו שלטון בלתי חוקי, המופנות, במישרין, נגד מעפילים, נגד לוחמים, נגד זכויות האדם והאזרח, הנרמסות על כל צעד ושעל ע"י העריצים. באותה מידה עצמה רואה כל אזרח עברי את מלחמתה של המחתרת העברית כמלחמה חוקית וצודקת, באשר כל מי שנולד בצלם יודע, כי "ההתנגדות לעריצות - היא משמעת לאלהים". והוא הדין בעולם כולו. מיליונים, עשרות מיליונים אנשים. ללא הבדל לאום ודת, רואים בשלטון הבריטי בארצנו, שלטון כבוש, את מעשיו כמעשי אכזריות נאציים, ואת "חוקיו", כחוקי עריצות טפוסיים, שנועדו מראש לחפות על מעשי האכזריות. האיצטלה של "חוק", שבה התעטפו העריצים הבריטיים, הורדה מהם מזמן. עתה ברור לעולם כולו, כי שודד אמפיבי, שודד יבשה ושודד ים, גזל, בעזרת כידוניו, ארץ לא לו, ובעזרת ציו אינו נותן לבניה-בעליה להיכנס לתוכה. מי שנלחם בשודד זה, ובמעשי השוד והרצח שלו, - עושה את רצון האלהים ואת רצון האנושות. הוא חוקי ומעשיו חוקיים.

אם ארגון האומות המאוחדות בא לשים קץ לגנגסטריזם הבריטי בארצנו - תבוא הברכה עליו. אין אנו אופטמיים מדי. אך היינו מוכנים לקבל את הקריאה של המוסד הבין-לאומי ולהימנע מהתקפות במשך שלשת החדשים הבאים, בתנאי, כמובן, שגם האויב יכבדה. אבל האויב הפר אותה ברגל גאווה. ואם כך - חובתנו היא להוסיף להכות בו. לא תיתכן ולא תהיה הימנעות חד-צדדית משמוש בכח. תיתכן ותהיה הימנעות דו-צדדית.

אגב אורחא: הפצצה שהוכנסה לתחנת הרכבת ברמלה היתה פצצת זמן. האזהרה הטלפונית על התפוצצות עומדת לתרחש ניתנה ע"י אחד מחיילינו לתחנת הרכבת ברחובות באשר בתחנת רמלה אין הטלפון פועל בשעה שנקבעה להתקפה. החייל שלנו דיבר דברים ברורים. הוא אמר, כי תחנת רמלה תופצץ כעבור 30 דקה. ויש להזהיר את האוכלוסיה הערבית המקומית. למה שקרו הבריטים וסיפרו, כי כאילו נמסרה לתחנת רחובות אזהרת סרק ואת תחנת רמלה בכלל לא הזכירו? האם זה שקר בכוונה תחילה, או הוכחה נוספת לאנדרלמוסיה השוררת אצלם, שמצאה את בטוייה במאסר המוצלח של ארבעת המפציצים, לבושי מדי משטרה בריטיים ששמו את סלי התופת שלהם ברמלה והמשיכו, בשקט טירוריסטי מובהק, את דרכם ברכבת ללוד?