האמת על מלון המלך דוד

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ה' אב התש"ז, 22 ביולי 1947
מתוך:
במחתרת כרך ג' ע"מ 214-216
שנה לאחר המבצע, בכרוז זה חושף בגין פרטים חדשים על פרשת פיצוץ המלך דוד וטוען כי תנועת המרי העברי החליטה להסיר מעצמה את האחריות ובמקום לפרסם את פקודות ברקר לחיילים הבריטים, העדיפו להאשים את האצ"ל.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 האמת על מלון המלך דוד

שנה אחרי ההתקפה על מרכזי השלטון הנאצו-בריטי: על המפקדה הראשית של צבא-הכיבוש ועל המזכירות הראשית של ממשלת-הכיבוש - הננו מוצאים לחובתנו לגלות לצבור העברי את כל העובדות הקשורות בהתקפה זו.

ואלו העובדות:

 1. תכנית ההתקפה על מפקדת ברקר עובדה על ידינו עוד באביב 1946. הנחתה היסודית של התכנית היתה, כי תנתן אזהרה מוקדמת לפנוי הבנין ושהות לפנויו, מאחר שבתוכו נמצאים גם אזרחים עברים, ערבים ואחרים. המפקדה של "תנועת המרי", שהיתה רשאית, לפי ההסכם החפשי בינינו, לאשר או לדחות את תכניות שהיתה רשאית, לפי ההסכם החפשי בינינו, לאשר או לדחות את תכניות ההתקפה הצבאיות שלנו, דחתה את התכנית הזאת, לא מבחינה עקרונית, כי אם מבחינת הזמן.

 2. ביום ה-1 ביולי יומיים אחרי ההתקפה הבריטית על "המוסדות הלאומיים" ועל ערינו וכפרינו - הגיענו מכתב מאת המפקדה הראשית של "תנועת המרי" ובו דרישה לבצע במהירות האפשרית את ההתקפה על מרכז השלטון אשר במלון "המלך דוד".

 3. לפי ההסכם היסודי בין הארגונים הלוחמים היה המומחה הצבאי של "תנועת המרי" מקבל מפי המומחה שלנו את פרטי הבצוע של תכניותינו. גם בקשר לתכנית זו נפגשו שני המומחים. והמומחה של הארגון הצבאי הלאומי הסביר למומחה של "תנועת המרי", כיצד תבוצע ההתקפה.

 4. בצוע ההתקפה נדחה פעמים מספר, הן בגלל סיבות טכניות והן לפי בקשת "תנועת המרי" לבסוף אושר תאריך ה-22 ליולי..

 5. לאחר ההתקפה, ולאחר שהוברר כי נפלו בה, באשמתו של הפושע שאו, קרבנות רבים - הודיעה לנו המפקדה של "תנועת המרי", כי היא מצדה לא תפרסם כל הודעה על התקפתנו: לעומת זאת היא מבקשת, כי אנו נפרסם עליה הודעה רשמית.

 6. אף על פי כן שודרה כעבור ימים מספר ב"קול ישראל" הודעה, "המגנה - בשם "תנועת המרי" - את ההרג הרב במלון המלך דוד שנגרם ע"י פעולת הפורשים".

 7. דרשנו מאת "תנועת המרי" שתפרסם הודעה מי הוא שגרם ל"הרג הרב". נציגה של "תנועת המרי" הוא שמסר לנו באורח פרטי, כי שאו השיב לקצין משטרה בריטי, שמסר לו על אזהרתנו הטלפונית, כדברים האלה: "אני אינני מקבל פקודות מיהודים, אני נותן להם פקודות". אולם "תנועת המרי" לא מיהרה לפרסם את העובדה הזאת, הירשתה לעתונות המודרכת לכתוב את דברי הבלע שלה, ורק כעבור ימים רבים שדר "קול ישראל" את דבריו של הפושע שאו.

 8. בינתים היה צורך בבירור פנימי של נסיבות ההתקפה. המומחה של "תנועת המרי" הודיע פתאום, כי המומחה שלנו מסר לו שההתקפה תבוצע בין השעות שתים ושלש אחרי הצהרים. זו היתה הודעה מדהימה ביותר מאחר שבמפקדתנו, שדנה בתכנית פעמים רבות, מעולם לא דובר על שעה זו של ההתקפה, אלא תמיד דובר על כך שהיא תבוצע לפני הצהרים בזמן שבקפה "ריז'נס", שדרכו היו צריכים המתקיפים לחדור, לא יהיו אורחים ולא תהיה סכנה של פגיעה באזרחים תוך כדי הכנסת חומרי הנפץ דרך אולם, בו יושבים, בשעות הצהרים, עשרות קצינים בריטיים מזויינים, אזרחים ונשים.

 9. מאחר שלמרות שעובדה זו הוסברה למפקדה של "תנועת המרי" עמד המומחה שלה על דעתו, דרשנו בירור בין המומחים בנוכחות הממונים עליהם. בבירור, שהתקיים ולא נתן תוצאות סופיות, טען המומחה של "תנועת המרי" כי נאמר שההתקפה תתקיים בשעה 14.00-15.00; ואילו המומחה שלנו חזר והדגיש כי לא דובר כלל על שעת ההתקפה. רק עובדה אחת נקבעה לדעת כל המשתתפים והיא, כי המומחה שלנו הודיע שההתקפה תתקיים בזמן שלא יימצאו אורחים בקפה "ריז'נס" - עובדה המוכיחה בעליל, כי לא יתכן ששעת ההתקפה נקבעה ל-14.00-15.00.

 10. מאחר שההסתה נגדנו נמשכה ולא נעשה נסיון רציני מצד "תנועת המרי" לבלום אותה - דרשנו מאת נציגיה לקיים משפט בינינו בענין זה. הצענו, כי כל צד ימנה נציג אחד ובתור בורר עליון - או בתור דן יחידי - הצענו אישי צבור ידועי שם הרחוקים מכל אהדה אלינו ומהימנים לחלוטין על "תנועת המרי". אך "תנועת המרי" לא קבלה את הצעתנו זו.

מסרנו את העובדות - והעם יראה וישפוט.

הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל