דוקטרינה ומציאות

חובתנו... להכריז, כי אנו נראה כל ניסיון להרחיב את משטרם על חלק כלשהו של מחצית זו של כדור הארץ כמסוכן לשלומנו ובטחוננו". את הדברים האלה, שיש להם משמעות כה אקטואלית לגבי ארצות הברית של אמריקה וכל היבשת המערבית, לא אמר הנשיא אייזנהאואר ביולי 1960; הם נכללו בהודעתו של נשיא אמריקאי אחר, שפורסמה בימים אחרים. בדצמבר 1823 פרסם הנשיא מונרו גלוי-דעת, שהיה לדוקטורינה המפורסמת הנושאת את שמו, ממנה נלקח משפט האזהרה המובא לעיל.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה – אבל בשינויים יסודיים. גם הדוקטורינה של מונרו הופנתה, באופן חלקי, נגד רוסיה, שטענה לזכויות מיוחדות למימי החוף הצפוני-מערבי של ארצות הברית. אבל הייתה זו רוסיה אחרת. ובימים ההם הייתה עדיין קובה מושבתה של ספרד, ולא מדינה, שצריך היה להגן עליה, על ידי דוקטורינה של התערבות מונעת, מפני ניסיונות השיבה וההשתלטות של המטרופולין האירופאי.
בימינו. רוסיה היא קומוניסטית, קובה היא קסטרואיסטית, וארצות הברית של אמריקה מנסות למנוע את השתלטותה המוחלטת של הראשונה על השנייה. ובעוד לפני ארבע שנים איים בולגנין, בפקודתו של כרוצ'וב, על אנגליה ועל צרפת בטילים, אם לא יצאו את איזור תעלת סואץ – ואמריקה השתמשה באיום זה, כדי מצדה ללחוץ לנסיגתן של בעלות בריתה – מאיים כיום כרושצ'וב באותם הטילים, או באחרים על אמריקה, כדי לסכל את ניסיונותיה להפיל את השליט הקובאני העוין לה.
ההתפתחות הזאת נראית דמיונית. אך כזוהי, בימינו, המציאות, רווית האיומים והאלימות, מקונגו ועד קובה, מיפן ועד איטליה.
על אזהרתו המאיימת של כרושצ'וב השיב אייזנהאואר בהודעה, שנקראה אף היא אזהרה. אבל יש בה, בהודעה זו, סתירה בין שני חלקיה. נשיא ארצות הברית טוען, ראשית, כי הודעתו של שליט הקרמלין מוכיחה, באיוז מידה מהודקים הם היחסים בין מוסקבה ובין הבנה; ושנית, כי אמריקה לא תרשה בשום פנים ואופן, שבקובה יקום משטר תחת פיקוחו של הקומוניזם הבין-לאומי, או, בשפתה המקורית של תורת מונרו הישנה: "שמשטרם יורחב על חלק כלשהו של מחצית זו של כדור הארץ". אם היחסים בין ניקיטה כרושצ'וב ובין פידל קסטרו הם כה מהודקים – והם מתהדקים והולכים לעיני כל – מה עוד דרוש, כדי שקובה תיחשב למדינה הנמצאת תחת פיקוחו של הקומוניזם? היום, למשל, ברור, כי כתוצאה של החרמת הנפט הרוסי הגלמי על ידי בתי הזיקוק המערביים בקובה, נעשה האי תלוי, לא באופן חלקי, אלא לחלוטין, באספקת דלק ממרחקי הים השחור או הים הבלטי. במילים אחרות, התעשייה והחקלאות והתחבורה – באחת: הקיום בקובה נעשו קשורים במערך המדיני-משקי של רוסיה הסובייטית.
בינתיים רכש כרושצ'וב, הודות לשגיאותיה הבולטות של וושינגטון, יתרון מדיני ותעמולתי נוסף. אין להניח, כי אמריקה עמדה לתקוף את קובה, אף אם בקונגרס הושמעה תביעה לכבוש את האי. וודאי, אם אמריקה התנגדה לפעולה צבאית לאחר הלאמת נכס בין-לאומי, אין היא יכולה לחייב פעולה כזו כנגד החרמת נכסים לאומיים. להימנעותה של אמריקה "מפעולה ישירה" באי השכן יש גם, כמובן, סיבות אחרות. אבל מוסקבה יכולה מעתה לטעון, כי אזהרתו של כרושצ'וב, והפחד מפני קיומה, שימשה חומת מגן לפידל קסטרו ומשטרו המהפכני.
גם בגלל קובה, על אף כל האיומים, לא תפרוץ מלחמת טילים עולמית. אבל, לעת עתה, ניתן לכרושצו'ב לפרוץ פירצה נוספת, לא מבוטלת, בדוקטרינה של אייזנהאואר.
ציטוטים נבחרים:
· חובתנו... להכריז, כי אנו נראה כל ניסיון להרחיב את משטרם על חלק כלשהו של מחצית זו של כדור הארץ כמסוכן לשלומנו ובטחוננו". את הדברים האלה, שיש להם משמעות כה אקטואלית לגבי ארצות הברית של אמריקה וכל היבשת המערבית, לא אמר הנשיא אייזנהאואר ביולי 1960; הם נכללו בהודעתו של נשיא אמריקאי אחר, שפורסמה בימים אחרים. בדצמבר 1823 פרסם הנשיא מונרו גלוי-דעת, שהיה לדוקטורינה המפורסמת הנושאת את שמו, ממנה נלקח משפט האזהרה המובא לעיל.
· בימינו. רוסיה היא קומוניסטית, קובה היא קסטרואיסטית, וארצות הברית של אמריקה מנסות למנוע את השתלטותה המוחלטת של הראשונה על השנייה[...]
· על אזהרתו המאיימת של כרושצ'וב השיב אייזנהאואר בהודעה, שנקראה אף היא אזהרה. אבל יש בה, בהודעה זו, סתירה בין שני חלקיה. נשיא ארצות הברית טוען, ראשית, כי הודעתו של שליט הקרמלין מוכיחה, באיוז מידה מהודקים הם היחסים בין מוסקבה ובין הבנה; ושנית, כי אמריקה לא תרשה בשום פנים ואופן, שבקובה יקום משטר תחת פיקוחו של הקומוניזם הבין-לאומי, או, בשפתה המקורית של תורת מונרו הישנה: "שמשטרם יורחב על חלק כלשהו של מחצית זו של כדור הארץ"[...]
· בינתיים רכש כרושצ'וב, הודות לשגיאותיה הבולטות של וושינגטון, יתרון מדיני ותעמולתי נוסף. אין להניח, כי אמריקה עמדה לתקוף את קובה, אף אם בקונגרס הושמעה תביעה לכבוש את האי. וודאי, אם אמריקה התנגדה לפעולה צבאית לאחר הלאמת נכס בין-לאומי, אין היא יכולה לחייב פעולה כזו כנגד החרמת נכסים לאומיים. להימנעותה של אמריקה "מפעולה ישירה" באי השכן יש גם, כמובן, סיבות אחרות. אבל מוסקבה יכולה מעתה לטעון, כי אזהרתו של כרושצ'וב, והפחד מפני קיומה, שימשה חומת מגן לפידל קסטרו ומשטרו המהפכני.
·