דבר בית"ר אל ההורים היהודים

הורים יהודים,

במשך שנים התפתח לנגד עיניכם ארגון החלוצים היהודים-הלאומיים הצעירים: ברית תרומפלדור. איש לא סייע לו במאבקו, כולם הפריעו, איש לא עודד אותו, כולם לגלגו עליו, או שבמקרה הטוב גילו שוויון-נפש לצרכי-קיומו ולשאיפותיו. לא מן הנמנע שבינתיים גם ילדיכם שלכם הפכו חברים בארגון זה. אבל אפשר שלא ראיתם עובדה זאת בעין יפה ואפשר שגם כיום אתם מתייחסים בשלילה לעובדה שבנכם או בתכם לוקחים חלק בחישולו של גורל יהודי יפה וטוב יותר מתוך הקרבה.

משום כך החלטנו עתה, דווקא עתה, כאשר האיבה כלפינו מצד שונאינו מוצאת ביטוי גלוי וציני ביותר, לפנות בדברים אל האב היהודי ואל האם היהודיה במלוא הכנות. אנו רוצים שתראו את הדברים באור הנכון: מטרותיה, משימותיה ושיטותיה של בית"ר. את המסקנות תסיקו אתם ואנו מקווים שתיראו באור חיובי את יורשיו של טרומפלדור, ילדיהם של הרצל ושל ז'בוטינסקי.

לכן, אנא העניקו למטרות הבאות את תשומת לב המתבקשת כלפי דבר טוב ויפה.

מטרות בית"ר

הן נוסחו עוד לפני עשור ולא שונו כחוט השערה. הן נותרו קשות כאבני טרשים וללא שינוי משום שעד היום טרם השתנה גורלה המר של אומתנו המפוזרת והמיוסרת. המטרות קוראות לרוב יהודי במדינה יהודית משמאל לירדן ומימינו. האם יש צורך היום להוכיח לכם את נכונות האידיאה הנעלה הזאת? האם רואים אתם מוצא אחר עבורכם ובעיקר ילדיכם פרט לישיבה לבטח בביתכם שבארץ-ישראל? מובן שבבית עם ממשלה יהודית משלנו ולא תחת מרות ערבית חדשה, בית שבו חרות מדינית ועצמאות ליהודים. ואפילו אם אתם עצמכם 'טרם גורשתם', מן הסתם לא תוכלו לחמוק מתוצאותיו של תהליך קשה נגד היהודים. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא החיים עצמם. המורה המעולה של הציונות הוכיח שלשוּם יהודי בעולם, עני או עשיר, אין מוצא אחר. הלוא ברגע זה אין מעמד יהודי שאינו חש בתוצאות הכלכליות העגומות שמביאה השתייכותו לעם היהודי. מאידך גיסא, אין יישוב יהודי שאינו חש בתוצאות הללו מבחינה פוליטית. בודד, ועזוב לנפשו במלחמת הקיום הוא הפועל היהודי. מדוכאים וחנוקים הם בעלי המלאכה והסוחרים, חסר עתיד הוא מצבה של האינטליגנציה היהודית, חסר הגנה הוא הרכוש היהודי ואין כמו מצוקתם הבוערת של המוני היהודים. ברוסיה ובגרמניה, באוסטריה ובהונגריה ובכל מקום היהדות נמצאת בשקיעה. ברור: בגלות כבר אין לנו תקווה ולכן עינינו פונות רק לעבר ארץ-ישראל.

משום כך קיבלה על עצמה בית"ר את המשימה הקשה להגשים את חלומם הנצחי של היהודים מזה דורות. דבר זה דורש מן הבית"רים קורבנות כבדים וסבל רב. אבל אנו יודעים שבואה של הגאולה כרוך בייסורים רבים – אצל כל העמים ואצלנו אף יותר.

רבים בארגון הציוני שעבורם הציונות של הרצל כבר 'מיושנת' ומתייחסים אליה מראש כאל 'תנועה לאומית בורגנית', צירפו לרעיון הציוני אידיאה, שאין לה דבר במשותף עם שחרור העם היהודי – הם הפכו לאנשים הדואגים ל'פתרון העולמי'. ואז בשעה שהיהדות בכל העולם טובלת במרחץ דמים, עיקר דאגתם היא ללחום למען הסוציאליסטים האוסטרים, הצרפתים והאחרים. לנו, היהודים, איש אינו דואג. אנו עומדים בודדים בעולם, מוקפים בים של שונאים שמבקשים להשמידנו, ואילו הסוציאליסטים שלנו נעשו 'פותרי הבעיות' של כל העולם.

הם עיוורים. אבל בינתיים נלכדים ברשתם ילדים יהודים רבים. הם מחדירים למוחם של הצעירים האידאליסטים את התיאוריה ה'פרולטרית' של מרקס ומניעים אותם לפעול למען 'פתרון עולמי' בארץ-ישראל: למען חזית מאוחדת של עובדים יהודים וערבים כנגד 'הניצול' היהודי ול'התארגנות משותפת' של פועלים יהודים וערבים בכל מקומות העבודה היהודיים. פירוש הדבר, שלא זו בלבד שוויתרו על הדגל הכחול-לבן, אלא גם על תעסוקה של 100% יהודים בעסקים של יהודים. במילים אחרות פירוש הדבר: לדון את הפועל הרעב מן הגולה לכך שלעולם לא ימצא תעסוקה ופרנסה בארץ-ישראל. ולמען פתרונות כאלה מורים לפועלים היהודים להילחם, לשם כך אומרים להם לפגוע באחיהם, בשביל דברים כאלה דורשים מכם תמיכה (באמצעות קרן-קיימת וקרן-היסוד).

זו אינה דרכה של בית"ר להגשמת מטרות כולנו. מדינת יהודים, אנו אומרים, היא הפתרון עבור עם שאלפיים שנה התענה וסבל, ללא מדינה וללא פיסת אדמה. זהו רעיון יפה ורב כוח, שיכול להלהיב כל לב אציל ולהצית בו שלהבת התמסרות מלאה.

אמת - בעולם מתרחש אסון, אבל הלוא אסוננו שלנו הוא הגדול מכולם. אמת – יש אי-צדק בעולם, אבל הלוא ביטויו המכוער ביותר הפך לצורת חיינו. לכן צריך הנוער היהודי לעסוק קודם-כל בחיסול מצוקתם של היהודים, אחת ולתמיד. לכן אין בנשמה הבית"רית מקום לשאיפה נוספת פרט לציונות. אנו קוראים לנוער היהודי בארץ-ישראל להגן לפני הכל על האינטרסים הלאומיים-היהודיים – של הפועלים היהודים, וגם של המעבידים היהודים – כי ציונות ורק ציונות היא הכוח המניע של חיינו.

מטרה קדושה נוספת הועמדה בפני הנוער שלנו: פיתוח כושר התגוננות בקרב הדור היהודי הצעיר. שונאינו חושבים שזה מזיק ובלתי מוסרי. אבל בזמן שבתי הספר התיכונים הפכו ל'סמבטיונים', שדרך קבע עומדת הכן לרשותם 'מחסנית' אבנים בלתי נדלית ליידוי בראשי הסטודנטים היהודים; וכאשר אנו נתקלים כמעט בכל רגע בסכנה פיזית מצד האנטישמיות החמושה – הן בגלות והן בארץ ישראל – בזמן כזה נראה ה'פציפיזם' של 'אנשי הפתרון העולמי' באמת מגוחך. הוא היה הופך לטרגי-קומי, אלמלי הבין ההמון היהודי הרחב שיש קדושה במטרת הגדודאים. בית"ר מגשימה אותה. בתוניס ובחרבין מגנים גדודי תרומפלדור על כבודם וחייהם של היהודים. באוסטריה שומרים הבית"רים כשנשק בידם על הרכוש היהודי. בכל הזדמנות מאות מאחינו כבר נכונים לעשות כמותם. ההגשמה עלתה לנו בקורבנות רבים. היה עלינו לעצב מחדש את הפסיכולוגיה של היהודים, אשר התרגלו בגלות להרכין את הראש ולהתחבא מתוך מורך לב בשעת התקפת אויב. ובשל כך במשך אלפיים שנה חשוכות שילמנו בנהרות של דם.

בארגוננו חינכנו שומרים אמיצים על הכבוד והחיים היהודיים. לכן, לא צריך להתייחס בלגלוג היהודי הישן ל'ילדים, שמשחקים חיילים', כי 'הילדים' הללו מתכוננים למלא, וממלאים כבר עתה, את שליחותם הקדושה ביותר כנוער: להיות מגניו של עם ישראל בכל העולם.

משימותיה של בית"ר

עלינו מוטלת המשימה להציל את נשמת הנוער היהודי מן הרעל האדום, אשר בו רוצים להרעיל אותם. סם זה לבש צורות שונות בחיים היהודיים: קומוניזם, בונד, סוציאליזם 'ציוני' וכן הלאה. אבל בכל מקום השפעתו דומה. הוא קורע את הנוער מתוך עמו, מערכי המוסר שלו, מן המסורת שלו ומן האינטרסים שלו. הלוא דומה עמדתם ה'מהפכנית' (של לעג ובוז)  של המרקסיסטים מן 'ה'שומר הצעיר' כלפי החשמונאים ה'קלריקליים' לזו של הפאלקס-צייטונגס,[1] או לאנשי היבסקציה של דער עמעס.[2] כולם מציבים מחיצות מלאכותיות בין הורים לילדים. כולם – בנים של מעמד בינוני יהודי אומלל – רואים בהוריהם 'מוצצי דם' ו'נצלנים', שיש להתבייש בהם. אבל לקחת כסף מאותם 'מוצצי דם' אפשר, בלי שום קשר. הנה אחד מאותם 'אנשי פרולטריון' משוחררים כתב לאביו ולאמו: 'החלטתי לנתק אתכם כל קשר. אתם בורגנים ומדכאים. אני נוסע ל"ארץ-ישראל העובדת". אבא, שלח כסף...'

בית"ר לוחמת נגד רעל זה ומחנכת את הנוער ברוח של אהבה לכל עם ישראל. איננו מתביישים במוצאנו ה'זעיר-בורגני'. אצלנו כל אחד הוא 'אזרח מכובד' של המדינה היהודית העתידית. אנו נוטעים אהבה אל המסורת היהודית המפוארת, אנו מגלים דרך-ארץ כלפי יסודותיה הדתיים של היהדות. אנו מעמיקים את הקשר לערכיה הרוחניים הנעלים של אומתנו.

המשימה הבאה כבר מתייחסת למשרתים בשורותינו: הנוער שבברית תרומפלדור לומד להבין את הצורך בסדר, דייקנות ומשמעת – שלושה מיסודות החיים, שבלעדיהם לא יוכל שום עם להתקיים. אבל פרט לכך, מתחנכים הבית"רים גם ברוח של תשומת לב לתבניות יופי בחיים. בתקופת גלותנו הארוכה איבדנו, בנוסף להרבה אינסטינקטים בריאים, גם הרבה מידות נעלות שהיו לקיום היהודי של פעם. בגטו איבדנו כל יחס ליופי חיצוני. אין זה מכבודו של נוער גאה בעל חשיבה ממלכתית לעשות העוויות בשעת הדיבור, לצעוק בכל הזדמנות, ללבוש בגדים לא-נקיים, לנהוג בחוסר דרך-ארץ ראוי כלפי אשה, זקן, כלפי ההורים וכלפי כל מי שבא איתו במגע. ואנו רוצים שכל מעשה של צעיר כזה, ולו גם הקטן ביותר, יעלה בקנה אחד עם ערכיו הלאומיים היהודיים. זה ייצור בהדרגה רוגע, גאווה, אומץ, אצילות ויופי – שיהפכו להרגליו של הנוער שלנו.

בארץ-ישראל הציבה לעצמה בית"ר את המשימה ללחום למען שלום חברתי צודק, ולהתייצב נגד מלחמת המעמדות המלאכותית. אם יתנהלו ללא הרף קרבות בין שני 'גדודים', שאחד מהם נקרא עובדים והאחר נקרא מעבידים, שעה שעל שניהם לכבוש אותה מצודה, הנקראת מלכות ישראל, ברור שהשלישי ייהנה מכך והמצודה תישאר לנצח בידיים זרות. אלה הלוחמים את מלחמת המעמדות אינם מתחשבים בכך והביאו לידי כך שארץ-ישראל תופסת עמדה 'מכובדת' בין הארצות השונות שבהן מתקיימות שביתות, וזאת חרף העובדה שהיא ארץ שכלכלתה חלשה, והיא בתהליך של התהוות. בית"ר נאבקת למען שלום חברתי באמצעות בוררות לאומית ולא תיסוג ממנו אפילו צעד – חרף הפוגרומים בחיפה, חדרה, תל-אביב, תל-חי ואלוהים יודע היכן עוד – עד שמשימה קדושה זו תהפוך לעובדת חיים בארץ-ישראל.

שנית, ארגוננו חידש את המסורת המפוארת של הביל"ויים והחלוצים של פעם, בהעמידה בפניה את המשימה לעמוד תמיד לרשות העם. החלוץ היהודי אינו צריך להסתפק בקרקעות שנכבשו. הוא צריך ללכת גם למקומות שכיבושם כרוך בייסורים קשים, כי אחרת הוא אינו חלוץ כלל. ה'חלוצים' מכל המינים כבר שכחו מזמן את המשימות החלוציות הללו והולכים רק למקומות שבהם נוח וקל להרוויח. עושים הון (בהיותם סוציאליסטים) ושוכחים שחייבים ליצור מקום חדש עבור ההגירה ההמונית היהודית העתידית.

בית"ר גם הרימה כאן את דגלם הנפול של הביל"ויים – נס של קורבן ושל מסירות נפש למען העם כולו. בפני כל עולה בית"רי עומדת משימת ה'גיוס' למטרות הלאומיות הנ"ל. למשך שנתיים הוא נכנס אל 'פלוגות העבודה', שוכח לגמרי מן האינטרסים הפרטיים שלו, הולך לעבוד וללחום רק במקומות שאפשר ליצור אתר לאומי חדש. 'פלוגות העבודה', המכשיר החדש בידיה של הציונות הרוממה, כבר הוכיחו במעשים איזו משמעות שלא תיאמן יש להם ותהיה להם עבור בניין המדינה. כן, קשה לוותר על הכנסות גדולות יותר ועל נוחיות. אבל בכל אלה בית"ר לא מתחשבת, משום שמטרת החיים אינה להרוויח כסף, אלא ליצור קיום חופשי למען כל העם היהודי. והיא יודעת שעבור קיום כזה ניתן ללחום רק עם קורבנות. לכן אנו אומרים: 'קשה להיות יהודי, וקשה עוד יותר להיות בית"רי' ו'קשה יותר מכל לשרת בפלוגות העבודה'.

שיטותיה של בית"ר

הציונות הפכה להיות תנועה עממית גדולה. חבריה מונים היום מיליונים, והאינטרס שלה חי בנשמותיהם של עשרות מיליונים, אבל בראש הארגון הציוני עומדת הנהגה שגורמת להכחדת חלומו של הרצל. בשל הפסיביות הנפשעת התמידית שלה הפכה ארץ-ישראל לתחום מושב חדש, שיכולים להתיישב בו רק יחידים בעלי פריבילגיות, ועבור יתר רוב העם המתענה בגלות נעולים שערי ארץ-ישראל בשבעה מנעולים... המנהיגים הללו לוקחים את   היהודים כדי לבטלה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

וכלפי פנים, בשורות הנוער הציוני החליפו את הרצל במרקס. כבר אין מאמינים בעמם ובכוחותיו. רק דבר אחד יודעים הלוחמים למען מהפכה עולמית: 'כסף, כסף מעל לכול!' ה'סיסמה' הזאת דוחפת אותם להסכם מביש עם היטלר, ולמאבק אחר 'כוח' בהסתדרות הציונית בכל האמצעים, אפילו באמצעות הסתה לדם ולרצח. מאבקנו כנגד כל התופעות הוא חסר רחמים, אבל שיטתו היא שיטת מאבק יהודית אתית. איננו יוצרים אווירת פוגרום בשורותינו, חרף העובדה שאנו זוכרים במדויק את 'יום רביעי העקוב מדם' המביש בחיי עמנו – בשילוב עם מעצרו של א' סטבסקי, וחרף הצטברותם של ימי מרירות צודקת בקרב הבית"רים, אחיהם של אחימאיר, רוזנבלט וסטבסקי, אחיהם של מאות בית"רים מוכים ומעונים מדי יום. אנו מתנצלים, אנו נמשיך להיות גאים ולהגן כראוי – זה ברור, אך איננו קוראים לנוער שלנו לשום התנפלות, כפי שעושים זאת באופן פרובוקטיבי המסיתים ומלהיטי הרוחות. כבר הגיע הזמן  שההורים היהודים יבינו גם את דברי הצד שכנגד ויסיקו מהם את המסקנות המתאימות.

מצבה של בית"ר

תנועתנו מונה היום בכל העולם 70 אלף בני נוער מכל שכבות העם. ב-26 ארצות חיה ולוחמת ברית תרומפלדור וממלאת בכל צעד ושעל את תפקידיה הכבירים למען העם. בכל מקום לומדים אחינו ואחיותינו תרבות יהודית, היסטוריה, את השפה העברית ואת אמנות ההגנה-העצמית, מכינים עצמם להתמסרות מלאה לעם ולאידאל החרות שלו.

גם כיום מצבנו עדיין קשה. הלוא אנו עובדים מזה עשר שנים בלי שום תמיכות ותקציבים. קרן הקיימת, שבה השקענו פעם את כל להט נעורינו, כבר מזמן הלכה שבי אחר 'המנצחים' השמאליים, בדיוק כמו קרן היסוד וכל המוסדות הציוניים האחרים. ההמון היהודי גילה עד עתה שיוויון נפש ובשל כך נאלצנו להסתמך רק על כוחותינו שלנו. קשה הוא מאבקנו עם כל הכוחות האנטי-ציוניים שמתפרנסים על חשבונו של האידיאל הציוני. הנה עתה ההנהלה 'הציונית' החליטה לא לקחת אותנו בחשבון עבור הסרטיפיקטים של ה'שדיול' הבא. הכוונה ברורה, לא רוצים לאפשר את החלשתו של ה'דיקטטור הסוציאליסטי' בשווקי העבודה בארץ-ישראל. אפשר שבשל כך ילדיכם שלכם נידונו להישאר בגלות החשוכה – לא חלילה בשל מטרות פוליטיות-לאומיות נעלות, אלא פשוט בשל התחשבנות מפלגתית שפלה.

אבל כפי שאתם יודעים, בית"ר אינה מתחשבת בכל זאת כי היא יודעת שהאמת והניצחון לצדה. לא נרכין ראשנו בגלל כל המבחנים, הסבל והקורבנות. יש לנו הכבוד והעונג להיות מונהגים על-ידי אדם, שהוא היהודי הדגול בדורנו ויורש אמיתי של תיאודור הרצל. תחת הנהגתו נמשיך בדרכנו, עד לניצחון.

חובתכם כלפי בית"ר

כבר הגיע זמן שתצאו מאדישותכם כלפי המגמות השונות הנלחמות על נשמות ילדיכם, ותנקטו כלפיהן בעמדה הלאומית-היהודית הנכונה. הבהרנו לכם במדויק ובכנות מהם עיקרינו, מאבקנו וחלומנו והגיעה העת שתאמרו אם הם עונים לעיקריכם, מאבקכם וחלומכם.

אדם ממוצע, המחונן ב'שכל ישר' היה ודאי שואל: איזה מין שוטים הם הבית"רים?

במקום לחקות את הדוגמא ה'רעה' של השמאליים ולהגיד להורים, שילדיהם ירוויחו היטב בארץ-ישראל, אם רק יתמכו בהם – מבהירים הבית"רים לאותם הורים, שבבית"ר ילדיהם גם יסבלו וגם יקריבו קורבנות למען העם כולו. אבל אנו רחוקים מ'שכל ישר' שכזה, שמתבסס על אגואיזם עיוור של אנשים ושל מעמד. אנו נוער אידיאליסטי, שרואה לנוכח עיניו בשורה הראשונה את המצוקה ואת הסבל של עמו ומחליט קודם כל להציל אותו. לקחנו זאת בחשבון בפנותנו אליכם בדברים ולכן איננו יראים לומר את האמת כולה על תנועתנו.

בנכם או בתכם, שישתייכו לבית"ר, יילחמו למען האינטרסים של העם כולו ואתם תוכלו להביט עליהם בגאווה ובאהבה לא רק בשל היותם ילדיכם, אלא גם בשל היותם משחררים ומושיעים של כל היהודים. הם יעלו כדי ליצור אפשרויות לחיים בטוחים עבור אבותיהם ואחיהם. הם ישחררו את מיליוני היהודים האובדים, ואתם בתוכם, הם יקימו את המדינה היהודית בארץ אבותינו.

אתם חייבים לעזור להם ולתמוך בהם במאבק זה, כי בכך הם ממלאים את רצונכם, החבוי בעמקי נשמתכם. ובבוא העת ייעשה המאמץ האדיר וכתוצאה ממנו תזרח, אפשר שעוד בדורנו, על הרי יהודה והגליל שמש העצמאות היהודית, הביטחון והחרות.

תרגום: אירית סיון

[1] יידיש: 'עיתון העם'. ביטאונה של תנועת ה'בונד', אשר יצא לאור בוורשה בין השנים 1939-1921.

[2] יידיש: 'האמת'. עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.