גל האמת

ספר
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ו טבת התשי"ד, 1 בינואר 1954
מתוך:
סיפורו של מפקד האלטלנה
נושאים:
מחתרות - אלטלנה, אצ"ל, הגנה, סזון, פעולת חבלה, תנועת המרי. אישים - דוד בן-גוריון, משה סנה. מפלגות - מפ"ם, מפא"י, רדיפת חרות. משפט - צדק
הקדמה של בגין לספרו של אליהו לנקין על האלטלנה. בגין טוען כי האמת עוד תנצח ואף מרחיב מעט על יחסיו עם אליהו לנקין. התאריךהרשום אינו מדוייק.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

איש, המאמין בנצחונה של האמת, נחשב בימינו לבעל הזיות; אני חושב, כי איש כזה הוא ריאליסט. האם לא ישטפני, משום כך, גל הלגלנות של ה,,ריאליסטים"? אך הבל הלעג הציני; גם אותו ישטוף, באחד הימים גל האמת.

היראליסט-המאמין יודע, כי האמת דורשת את קרבנותיה, הוא יודה, כי לעתים מתגלית האמת מאוחר מדי מבחינת המאורע המסויים, או היחיד המעונין, או הקבוצה המעורבת. איחור-ההתגלות הוא תמיד מצער; לפעמים, הוא טרגי, אכזרי. אולם אם נזכור, כי מול האמת ניצב תמיד אוייב אדיר-כוח, לא נתמה על ה,,איחור" ועל הקורבנות. הקרב, הנטוש בין האמת ובין אויבה, קרב נצחי הוא; בטרם יסתיים במדע, יתחיל במשפט; לפני שייגמר על במת הצדק, יתחיל בעולם המדיניות. יש תכלית לקרב הזה; קץ אין לו. וכלום יש קרב בלי קרבנות?

איש אחד באיטליה, שנאשם ונידון על לא עוול בכפו, חיכה חמש-עשרה שנים תמימות – "חיכה" בבית הסוהר וסבל מאחורי סורג ובריח – עד אשר האשם האמיתי ,,התוודה", והאמת חגגה, אמנם במאוחר, אך כוד לא מאוחר מדי, את נצחונה.

אשה אחת בפולין חיכתה לשווא להוכחת צידקתה. היא נאשמה ונידונה – ולא נוקתה עד יומה האחרון עלי אדמות. אבל האמת לא ,,חיכתה" לשווא. היא ,,המתינה" למעלה מעשר שנים ל,,וידויו" של האשם; גם הוא ,,התוודה"; ושוב הוכיחה האמת, אף כי ,,מאוחר מדי", כי יש לאל ידה להדביר תחתה את אויבה.

ובארצנו?

שבע שנים תמימות טענו אנשי הסוכנות היהודית, כי לא ידעו דבר על התקפת הארגון הצבאי הלאומי על מפקדת הצבא הבריטי ומרכז ממשלת הכיבוש במלון ,,המלך דוד".

ומה עשתה האמת? היא ,,המתינה" עד שפרץ סכסוך בין מפלגה הקרויה ,,מפלגת הפועלים המאוחדת", לבין אחד ממנהיגיה, הקרוי בפי חבריו לשעבר ה,,דוקטור"; היא גם ,,המתינה", עד שאיש אחד, הקורא לעצבמו ,,סבא של יריב" החל לפרסם מאמרים נגד ,,הקומניסם של השומר הצעיר". אמרו אנשי מפ"מ: ,,הדוקטור" הוא הרפתקן פוליטי; הוא הלך עם וייצמן, ואף עם אצ"ל צעד". כתב סבא של יריב: ,,מה להם לאנשי ,,השומר הצעיר", כי יגלו לפתע את הרפתקנותו הפוליטית של ה,,דוקטור"? כלום לא ידעו, כי הוא (ה,,דוקטור"), בהיותו ראש המפקדה הארצית של ה,,הגנה" אישר את תכנית ההתקפה של אצ"ל על מלון ,,המלך דוד"? השיב ה,,דוקטור": לא אני (או לא אני לבדי) אישרתי את התכנית ההיא; בימים ההם, בימי ,,תנועת המרי העברי"היתה קיימת ,,וועדת-שבעה" ליד הסוכנות היהודית, שהיתה מאשרת את תכניות-הפעולה של ה,,פורשים". הוועדה ההיא אשרה את תכנית ההתקפה על מלון ,,המלך דוד". שלושה מחבריה הם היום - שרים...

ועוד דוגמא:

שבע שנים ניסו ראשי הסוכנות היהודית ומפקדי ה,,הגנה" לכחד כי הם שיתפו-פעולה עם הבולשת הבריטית והסגירו בידיה את מפקדי הארגון הצבאי הלאומי וחייליו, שקמו ללחום לחרות האומה. ו,,תמתין" האמת, ולו אף החלקית, עד שאיש ,,שלהם, איש הקבוץ ה,,הגנה" והמכסיזם סיפר בחרפת ה,,סיזון", בחרפת הקוויזלינגים היהודיים הדארנאנים הסוכנותיים...

הכלל הגדול: veritas vincit (,,האמת תנצח") יחול גם על ,,אלטלינה".אויבי האמת ספרו, כי אניית הנשק הובאה לחופי הארץ, כדי לאפשר לאצ"ל לפתוח במלחמת אזרחים בעוד האומה עומדת על נפשה במלחמת קיום. העובדא, כי האצ"ל עבר חלוץ לפני המחנה במלחומת קיום של האומה והצילה ממלחמת אזרחים אפילו כאשר הותקף בידי משתפי-פעולה זידוניים – מה לעובדה זו כי אויב האמת ידאג לה? העובדא, כי מקום עגינתה של אניית הנשק נקבע, על פי הסכם מפורש, על ידי מטה אצ"ל ומשרד הבטחון של הממשלה הזמנית – מה חשיבותה בעיני אלה, שחוש אבחנתם הוקהה על ידי פטישי תעמולת הכזב המכים על הקדקד?

אף על פי כן, בטוחני, כי, כפי שיצאה האמת, לא רק מפינו אלא גם מ,,פיהם", על מלון ,,המלך דוד" ועל ה,,סיזון", כן עוד תצא האמת, לא רק מעמנו אלא גם ,,מהם", על ,,אלטלינה". אינני יודע, אם אחד מחורשי המזימה ,,יתוודה" אם אם סכסוך יפול ביניהם ואחד מהם ,,יספר"; האמת בוחרת לה מכשירים שונים, לעתים אף משונים, לשם התגלות, אך בזאת יש לבטול: אף מתחתית הים, עליה מונחת האנייה המופגזת, עוד יעלה גל האמת האדיר.

בינתיים הבה ונכיר תודה לאליהו לנקין, אישר היושר והטוהר, על שיספר לנו ביציאתה של ,,אלטלינה" ובבואה אל חופי הארץ, אל כף התקווה ואל כף הקלע של אש הבגידה.

יורשה נא לי לומר מלים מספר לא רק על הנושא העיקרי של הספר, המהווה תרומה חשובה להבנת דרכו ההיסטורית של הארגון הצבאי הלאומי אלא גם על המחבר. הקורא בספר זה יעקוב, בוודאי, בנשימה עצורה, אחרי דרך חייו של אליהו לנקין, חייל ומפקד, לוחם ורע, חולם ומאמין. הקורא יתוודע לאיש המצניע לכת ומרבה לעשות הכואב את כאב מצוקת עמו ומוכן לכל קרבן אישי למען שחרורו. עקוב אחריו, הקורא, בנפתוליו ובבריחתו ממחנה ריכוז בארץ גזירה רחוקה; עקוב אחריו ואחרי מעשיו ותלמד, כי שיר-החיים הגדול של קיפליינג  if (אם) היה ,,לתקנון-החיים" של אליהו לנקין, מיהו, איפוא, אליהו לנקין? הוא הטפוס של לוחם חופש עברי, של הבית"רי, של איש הארגון הצבאי הלאומי – יצירת רוחו של זאב ז'בוטינסקי, ללא ספק, הגדולה ביצירותי של אבי המרד העברי.

בין מחבר הספר לבין מחבר האקדמה הואם, מתוך סבל ומלחמה, קשר רעות, אשר רק מי שזכה לשכמותו יכול להבין למהותו. ואם הקורא ימצא בספר הערכות אישיות, מהן ירצה להסתייג בגלל אופיין הסובייקטיבי, יזקוף אותם, כפי שאני זוקפן, על חשבון הרעות הטובה.