גירת השבירה ובשורת השינוי

במאמר זה דן בגין בהחלטת ועידת תנועת "חרות" להקים סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית. בגין תקף את אחדות העבודה על כך שהיא מתנגדת להקמת סיעה של "חרות" בהסתדרות העובדים הכללית, כאשר היא לא התנגדה להקמת סיעה כזו של התנועה הליבראלית. עוד יצא בגין נגד דברי מפא"י שקבעו כי "חרות" לא תורשה להתאגד בהסתדרות הכללית כל עוד קיימת הסתדרות העובדים הלאומית. בגין טען, כי הסתדרות העובדים הלאומית היא מוסד אטונומי של התנועה וכי "חרות" לא תכפה על חברי התנועה לאיזו הסתדרות להשתייך. בגין הזהיר מפני פסילה אפשרית של הקמת סיעה שתתמודד לבחירות להסתדרות הכללית. לדבריו "חרות" לא תקבל פסילה שכזו משום חופש ההתאגדות והיה וכן - יידון העניין בבית המשפט. בגין טען עוד, כי עצם הקמת סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית לא באה כדי לשבור את ההסתדרות מבפנים אלא כדי לשכנע. בגין הוסיף, כי המתנגדים חוששים בעצם מפני שכנוע של "חרות" מבפנים. עוד טען, כי בניגוד לטענות כאילו "חרות" השתנתה, האמת היא ש"חרות" לא השתנתה בכלל אלא שאחרים החלו להכיר בכוחה הרב.