גיוס למלחמה

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ד' אלול התש"ז, 20 באוגוסט 1947
מתוך:
במחתרת כרך ג' ע"מ 254-255
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי, תנועת המרי. בטחון - הבלגה. תפוצות - הסוכנות היהודית
בכרוז זה טוען בגין בפני הנוער, שכדי להילחם למען המולדת ולשחרורה מהמנדט הבריטי, התגייסות לאצ"ל הוא המעשה הנכון. מכיוון שארגון ההגנה אשר אליו נקראים לגיוס לא רק שמשתמש בשיטה נכזבת (מדיניות ההבלגה) אלא גם נוקט במאבק בלתי יעיל כנגד פשעיהם של הבריטים.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 גיוס למלחמה

קריאה לנוער

הנך עומד להקרא לגיוס לארגון ההגנה.

מהי דרכה של ההגנה ומה תפקידה?

בימי "המאורעות" כפו המנהיגים של ההגנה את שיטת ה"הבלגה" הנפסדת. יום-יום נרצחו יהודים בידי פורעים, שהוסתו ונעזרו על-ידי סוכנים בריטיים. הגנה ממשית, הגנה יזומה, הגנה של התקפה, השוללת מאת המתקיפים את חופש פעולתם - לא היתה. היתה הסתגרות בתחומים צרים והסגרת מרבית הארץ לשליטת הכנופיות. שיטה זו עלתה לנו לא רק במאות קרבנות בנפש; היא עלתה לנו גם באסונות פוליטיים, שאת תוצאותיהם הננו מרגישים עד היום הזה.

בימים ההם נתן הארגון הצבאי הלאומי את האות להתקפה מונעת. מיד נזעקו כל המנהיגים וצרחו: "מעשי טירוף", "שפיכת דמי נקיים" וכו'.

כיום שולחים אותם המנהיגים את בחורי ההגנה לבית קפה ערבי כדי לפוצץ אותו על יושביו. מעשה זה נקרא, כמובן, מעשה גבורה, שסביבו נרקמות אגדות על "תפיסת אנשי כנופיות", על קרבות וכו'. הצביעות חוגגת את חגה ברחוב העברי.

אבל שודדים ורוצחים ערביים - עדיין לא רבים הם הקרבנות, שהם הפילו בקרבנו. ואחת הסבות לכך היא מלחמתנו נגד המשעבד הנאצו-בריטי. מלחמת השחרור השפיעה בעקיפין על האוכלוסיה הערבית לכבד את הכח העברי. אסור, כמובן, להרשות להם להשתולל בערינו ובמושבותינו, אולם מלבדם ישנם במולדתנו פורעים אחרים, רבים יותר ומסוכנים יותר.

מה מצווים מנהיגי ההגנה המבוהלים לעשות נגד הפורעים הנאצו-בריטיים?

לפני שנתיים בערך הוציאו את ההגנה, תחת הכנוי "תנועת המרי", למלחמה נגד האויב הבריטי. אז כרתו גם אתנו ברית. את אשר גינו וקללו במשך השנים הקודמות - קבלו. מלחמה, מלחמה - זעקו בכרוזיהם ושידוריהם.

והיתה מלחמה. אמנם מוגבלת מאד בהיקפה, איטית מאד בקצב, אבל - מלחמה, שדרשה קרבנות לא מעטים בשרונה, בליל ווינגייט, בגשר אזיב ועוד.

אך מיד עם המכה הראשונה, זו שניתכה עליהם אשתקד ביוני, ניסוגו המנהיגים בבהלה, ו"תנועת המרי" היתה לתנועה למניעת המרי העברי.

האחדות הלוחמת נופצה. המנהיגים שכחו את כל שבועותיהם ואלותיהם. לנגד עיניהם מגרשים מעפילים - והם מחרישים, מצווים לשבות שעתיים, או לשתוק דקותיים, או לשלם פרוטותים. המאבק היה לאבק. ואת חיילי ההגנה הופכים לחיילי מתכת, המצווים לשמוע ולא לשאול. למה התחלנו? למה הפסקנו? אין הסבר. ככה. המנהיגים החליטו ועליכם לשמוע כאוטומאטים.

הארגון הצבאי הלאומי, מתוך עקביות לדרך ונאמנות לעם, מחזיק את דגל המלחמה ברמה. רדיפות לא הרתיעוהו, תליות לא הפחידוהו. הוא מוסיף להלחם ולהכות באויב. הוא סגר את השליטים הבריטיים בגיטאות והורס את בטחונו של הבסיס הצבאי הבריטי. אמנם, המלחמה עולה בקרבנות, אך אין מלחמה בלי סבל ואין נצחון בלי קרבנות. חיילי הארגון הצבאי הלאומי מפלסים בגופותיהם את הדרך לחרות, לחיי כבוד, להצלת אחים, לקיבוץ גלויות.

ולמלחמה זו - ולא לנסיגת הבהלה, שעליה מנסים המנהיגים לחפות במלל רב - למלחמת חרות זו עליך, התלמיד, לתת את ידך.

אל תתכחש למצפונך.

אל תרתע בפני איומים ברדיפות.

זכור את קרבנם של העולים בשירה לגרדום.

היה נאמן להכרתך.

מלא את חובתך לעם ולמולדת. התנדב לארגון הצבאי הלאומי:

הלחם!