ברכת הגאולה לעם

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ט אלול התש"ז, 14 בספטמבר 1947
מתוך:
במחתרת כרך ג' ע"מ 280-282
נושאים:
שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה. מחתרות - המנדט הבריטי. דת ומדינה - שבת ומועד. ריכוז האומה - שיבת ציון. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בכרוז זה מסכם בגין את שנת תש"ז כשנה משמעותית ביותר במלחמה כנגד הכובש הבריטי, בשל הפעולות המוצלחות והפגיעה ביוקרה הבריטית. לקראת השנה החדשה קורא מפקד האצ"ל לעם להתייצב כנגד תכניות החלוקה השונות ולהצטרף למאבק בשלטון הבריטי.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 ברכת הגאולה לעם

שנת תש"ז היוצאת תירשם בתולדותינו כשנת הגאות במלחמת השחרור.

אמנם, מוסדות הכניעה רצו להפוך אותה לשנת "הפוגה", לשנת השלמה. אולם מקרב העם וממעמקי זעמו צמחו ועלו וגברו כחות תת-קרקעיים, שגוללו בדם ובאש את חרפת הכניעה.

בשנת תש"ז הורדנו על ראש האויב הנאצו-בריטי מהלומות, שכמותן לא ידע בשום ארץ מעשרות הארצות הנאנקות תחת מגפו. את שליטיו המתנשאים גרשנו לגיטאות והפכנום לאסירי-פחד, את צבאותיו סגרנו במחנות מבוצרים, את השוט שבידו שברנו, את הפרסטיז'ה שלו הרסנו. הוא לא ידע מנוחה לא ביום ולא בלילה. אף מבצריו לא עמדו לו, כי נפרצו חומותיהם בידי חיילי ישראל אשר הוכיחו לעיני כל, שלא עם טבוחים יושב בציון אלא עם לוחם, ובניו אוהבי חיים וחרות, המוכנים להקריב את חייהם למען החרות.

תוצאותיה הפוליטיות של מערכת גבורה זו לא בוששו לבוא. מאורעות הדמים, שאין השלטון הבריטי מסוגל לדכאם, הוכיחו-לדבריו של נציג ברית המועצות במושב המיוחד של ארגון האומות המאוחדות - כי השלטון הבריטי בארץ-ישראל פשט את הרגל ויש לסלקו. בפשיטת רגל זו היה נאלץ להודות אף הנציב הבריטי, בציינו, בדין וחשבון שלו על פריצת החומות של מבצר עכו בידי חיילינו, כי אין השלטון, עם כל כחותיו המזויינים, יכול להתגבר על צבא המחתרת, אלא אם כן יצא להשמדה טוטאלית של האוכלוסיה כולה. מפשיטת רגל זו הסיקו את מסקנתם חברי הוועדה מטעם ארגון האומות המאוחדות, שהחלטתם האחידה היא: לשים קץ לשלטון הבריטי.

במשך השנה האחרונה צעדנו, איפוא, צעד ענקי קדימה לקראת מטרתנו. הפכנו את יחסי הכחות בארץ-ישראל. הסרנו את הלוט מעל פני בריטניה, ששיחקה במשך חצי יובל שנים את תפקיד "הבורר הנייטרלי"; הוכחנו, כי הסכסוך האמיתי הוא הסכסוך בינה, שגזלה את מולדתנו, לבין עם ישראל השואף לשחררה, כדי להשתחרר מגלות, מעבדות ומכלייה. פתחנו דרך להשגת בני-ברית לעם הלוחם על ארצו וחרותו. הפכנו את בעיית הארץ לבעייה בין-לאומית ראשונית.

בסיומה של מערכת השנה עומד עמנו בפני מבחן חדש: הוצע לבתר את המולדת וצפוייה הסכנה, כי מנהיגי התבוסה שניצלו את מלחמתנו במקח וממכר ואשר נפשם עייפה - עייפה גם מן המלחמה שלא עשו - יחתרו תחת שלמות הארץ ושלמות המטרה וימהרו לסמוך ידם, באורח רשמי, על תכנית-גזל, ההופכת את "העצמאות" לקריקטורה ואת "המדינה" לגיטו, ודנה את העם לפיזור, להתנוונות ולכלייה.

בפרוס השנה החדשה, שאף היא תהא שנת מלחמה, הננו קוראים לעם במולדת ובתפוצות להתייצב נגד מבתרי מולדתו. הלכי רוח של עייפות; עריגה לשלווה חולפת; דאגה "למעמד" המנהיגות הנכנעת - אלה אינם יכולים לקבוע עקרונות היסטוריים מקודשים, שבהם תלוי עתיד העם ועצם קיומו. אל תתנו ל"מנהיגיכם" לסחור בקדשי הקודשים של האומה: אדמת המולדת, הדרושה לו - כולה, כולה - כאויר לנשימה שבלעדיה אין קיום. זכרו, כי כאשר אלה החלו לוותר וותר יוותרו בלי סוף, ובלבד שיבטיחו את "מעמדם" כשליטי הגיטו. תכנית מוריסון עוד לא הורדה מן הפרק. היו ערים.

על סף השנה החדשה הננו קוראים לעם ולנוער לשמור אמונים לצוואת הדורות ולזעקת הדור, שהתנסה במה שלא התנסה עדיין שום עם ושום דור. דורנו, שחושל על סדן היסורים והמלחמה ראוי למלכות ומסוגל להביא פדות לעם וחרות למולדת. אל יבוזבז הכח במקח וממכר אומלל ועקר שסופו שואה ואכזבה ושנאה. אל יישבר חוט-השדרה של אמונתנו ונאמנותנו. אל תיעשה השגיאה הגורלית של נסיגה באמצע הדרך.

קומו להלחם, אחים, הוסיפו להלחם. ועוד תחזינה עיניכם בעלות בניכם להניף את דגל החרות מעל המולדת כולה ובשיבת ציון של מיליוני דורשי ציון.

ברכת הגאולה השלמה, היוצאת מעמקי לב של לוחמים ומאמינים, שלוחה לאחינו באשר הם שם.