בריטניה מביעה נכונות

בריטניה מביעה נכונות
הנציב הנאצו-בריטי התעטף שוב בצביעות וקבל על עצמו את "השליחות" הבריטית המסורתית . לתווך בין שני צדדים יריבים, כדי להדביר את שניהם. צביעות מתועבת היא. הבריטים הם שגרמו לשפיכות הדמים המשתוללת זה ארבעה חדשים בכל רחבי ארצנו: הם שהכניסו את כנופיות קאוקג'י; הם שנתנו נשק חדיש בידי שכיריהם; הם שמקיימים את המצור בים; הם שגמרו אומר להוכיח, בעזרת פרובוקציה ואינטריגה, כי החלטת ארגון האומות המאוחדות צריכה להתבטל. ועתה עומד נציגם של מארגני הרצח ההמוני וקורעי ההחלטה של האו"מ, ומעמיד פני צדיק רודף שלום וחש למלא תפקיד תיווך בין "המנהיגים האזרחיים והצבאיים של שני הצדדים". התשובה שיש לתת לנסיונם זה של מושכי החוטים הבריטיים, אחת היא: לא. לא נקבל את התיווך שלכם. לא אתם, שגרמתם למערבולת הדמים, תשכינו שלום. לא אתכם, השואפים להוסיף לשעבד ולנצל את ארצנו, נשב לשלחן הדיונים. שקר בפיכם ומרמה. אין אתם כלל מעונינים בשלום בארץ זו. אתם מעונינים בריב נצחי בין שני העמים, כדי להפוך את שניהם לעבדיכם.
אבל השאלה של "שביתת הנשק" אינה מצטמצמת לדחייתה המוחלטת והבלתי מותנית של הצעתו של ראש שלטון הכבוש הנאצו-בריטי. השאלה היא רחבה יותר. גם במועצת הבטחון ייעשה לחץ על נציגי הסוכנות היהודית שיחתמו על שביתת נשק ושותפיה האמריקאיים של בריטניה הנאצית ידעו לנצל יפה את המומנט המיוחד הקשור בעצם המושג של שביתת נשק. אכן, כל איש תרבותי חייב לשאוף להפסיק שפיכות דמים, ואיש אינו מוכן להחשיד את עצמו שהוא רוצה בהפרת שלום. לפיכך, היו גם רוסיה ואוקראינה נאלצות להצביע עבור הצעת המלכודת של וורן אוסטין. אבל העובדה שמועצת הבטחון קבלה פה אחד את הצעתו אינה משנה את אופיה וכוונתה. זוהי הצעת מלכודת. וורן אוסטין נתן את הפירוש האוטנטי לרעיונו: שביתת נשק לא רק צבאית, אלא גם פוליטית. וכאן, בשביתת הנשק הפוליטית, או כמו שהנציג האמריקאי התבטא: "בהמנעות מפרובוקציות פוליטיות", צפונה המלכודת. שביתת נשק פוליטית, משמעותה, מבחינה יהודית, התחייבות לא להקים ממשל עברי, כלומר, התחייבות לצפות בחבוק ידים לבטול ההחלטה של האו"מ מיום ה-29 לנובמבר - החלטה שיש בה הכרה ברבונות העברית הממלכתית, ושתומר, בעוד שבועות מספר, בהחלטה אחרת, לפי הצעתה של הממשלה האמריקאית המדריכה את הרוב בארגון האומות המאוחדות, כהדריך מנצח את חברי תזמרתו. ואם האו"מ "לא יספיק" עד ה-15 למאי להקים את "המשטר החדש", כלומר, שלטון כבוש אנגלו-אמריקאי, מוסווה ב"נאמנות'', תתבקש בריטניה הנאצית להמשיך לקיים, בצורה זו או אחרת, את שלטונה בארץ. ואין ספק כי בתנאי של שביתת נשק צבאית ופוליטית - הכוללת את בטולה של הרבונות העברית ואת ההגבלות על העליה - אין ספק, כי בתנאים אידיאליים אלה, תסכים גם תסכים בריטניה לעשות הפעם את רצון האו"מ, להשאיר את שלטונה או צבאותיה בארץ-ישראל.
זוהי האמת כולה על שביתת הנשק, המוצעת על-ידי אוסטין וקאנינגהאם. ועלינו לגלותה לעם כולו.
שום פטריוט עברי לא יסכים, ששביתת הנשק תכלול את ביטולה, מתוך הסכמה יהודית, של העצמאות העברית ואת המשכת שלטון הכבוש, בצורה זו או אחרת. ואם הסוכנות היהודית תשים, תחת לחץ, איומים ופיתויים, את חתימתה על שביתת הנשק הפוליטית, ידע העם שהסוכנות היהודית נכנעה ללא תנאי ובמו ידיה חתמה על גזר הדין על העצמאות העברית. והעם יסיק את מסקנותיו. חתימת ההנהגה הרשמית התבוסנית לא תחייבו.
היא בוודאי לא תחייב אותנו.