בריטים מטעינים נשקנו

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ב ניסן התש"ח, 21 באפריל 1948
מתוך:
במחתרת כרך ד' ע"מ 300-301
נושא:
מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי
בכרוז זה מיידע האצ"ל על מבצע אשר נערך ליד פרדס חנה ובמהלכו כבש האצ"ל נשק בריטי רב.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

בריטים מטעינים נשקנו

כבוש הרכבת הצבאית ליד פרדס-חנה והחרמת עשרות טונות של חמרי מלחמה חיוניים ביותר - היא פרשת גבורה, שפרטיה המלאים יובאו פעם לידיעת העם. אולם פרטים מסויימים אפשר וכדאי היום לפרסם. אנו מתכוונים בעיקר להתנהגותו של החייל העברי ברגע של נצחון על אויביו. פרשת הרכבת הוכיחה, כי החייל העברי יודע לא רק להלחם היטב. היא מוכיחה, שהחייל העברי יודע גם להתייחס לשבויי מלחמה, כפי שחייל תרבותי צריך להתייחס אליהם. למעלה מארבעים חיילים בריטיים, ובראשם מייג'ור, רב-סמל וסמלים - כולם מזויינים במרגמות, ברנים, רובים וטומים - נכנעו לחיילינו, אחרי קרב קשה. ביחידת האויב היו פצועים. הם נחבשו על ידינו. היו שני פצועים קשה. הם הובאו על ידינו לבית החולים. כך נוהגים חיילים אשר מסיתים מבית ומבחוץ מאשימים אותם ב"מעשי זוועה'' נגד נשים, ילדים ופצועים. חיילי האויב, שעמדו תחת רושם התעמולה הנאצו-בריטית, לא יכלו להאמין למראה עיניהם. הפצועים שנחבשו והפצועים שהובלו לבית החולים חזרו ואמרו: "היתכן הדבר? אתם מאי-זי-אל ואין אתם הורגים אותנו? אין אנו יכולים להאמין, אין אנו יכולים להאמין". וגם המייג'ור הבריטי היה בטוח, שחיילים עברים - "טירוריסטים" בלשון הבריטית הנאצית ­מוציאים להורג שבויי מלחמה. כשנלקחו חייליו לעבודת הטעינה, שאל את מפקדנו בקול רועד: אתה הולך להרגם? והמפקד העברי[1], שהכריע את הקרב והכניע את אויביו, השיב לו בדברים כדורבנות: "אל תהיה כסיל; חיילים עברים אנחנו, אין אנו הורגים שבויים. הם דרושים לי לעבודה".

והוא לקחם לעבודה. כן, בכך אנו מודים. העבדנו את החיילים הבריטיים במשך ארבע שעות. והם עבדו קשה מאד. גם חיילינו עבדו קשה מאד. צריך היה למהר. הטנקים הבריטיים, שנעצרו על-ידי האש בעמדות ההבטחה שלנו, עמדו להקיפנו בטבעת פלדה. ואת הברזל, שרכשנו בדם יקר וקדוש, היה צריך להביא למקום בטוח. על כן עבדו כולם. וזה איננו כל כך רע, אם כי יש בזה סטיה קלה, קלה מאד, מן האות של אמנת ג'ניבה.

מספיק העבידו הבריטים אחרים.

ילמדו גם הם לעבוד קצת.

(שודר בקול ציון הלוחמת)


[1] גדעון המחתרתי, עמיחי פגלין.