בפרוס השנה החדשה

 בפרוס השנה החדשה[1]

לחיילי המעמד במולדת ובתפוצות הגולה, בבתי הכלא ובמחנות הרכוז שלוחה ברכת אחים לשנה החדשה.

שנת תש"ז היתה שנת הגאות למלחמת השחרור העברית. בשנה זו הפליא המעמד את מכותיו ובצע התקפות, אשר לאחדות מהן קשה למצוא דוגמה בתולדותיהן של מלחמות מחתרת. בשנה זו הקריב גם המעמד את קרבנותיו היקרים וביניהם את טובי בניו, שיצאו לקראת המוות בשירה באומץ ובגאון.

בשנה זו מחינו, בדם ובאש את חרפת הכניעה של מנהיגי התבוסה. הם הכריזו על "הפוגה"; ואנו הגדלנו לעשות. החשנו את קצב המלחמה, הרחבנו את היקפה. אנו לבדנו עשינו בשנת ההפוגה הרשמית יותר משנעשה על-ידי כל הכחות בשנת המרי המאוחד.

בשנה זו דחקנו את האויב לגיטאות והכרחנוהו לחיות חיי פחד עלובים. שום שלטון עוד לא התקיים בתנאים, שבהם נאלץ להתקיים שלטון הכבוש הבריטי. עובדה זו ידועה גם לאויב וגם לעולם הרחב, שאחת דעתו: שלטון כזה אינו מסוגל לשלוט. שלטון כזה הוא פושט רגל ויש לסלקו במהירות האפשרית.

אם נקח בחשבון את התנאים הידועים, בהם היה עלינו להלחם; אם נקח בחשבון, כי את המהפכה הזאת - אכן, את אשר אירע בשנה החולפת אין לכנות בשם אחר זולת מהפכה-ערכנו רק הודות לנאמנות ולמסירות של טובי המשפחה, נוכל לומר, בלב שקט ובמצפון טהור: לא קטן היה המאמץ ולא מבוטל המפעל שעשינו במשך שנים עשר החדשים האחרנים.

אבל המפעל לא הושלם. עוד הדרך רב לפנינו. עוד רבה המלחמה. יתכן, כי בשנת תש"ח נעמוד בפני מבחנים שיהיו קשים יותר וחמורים יותר מאלה שעברו עלינו בשנים עברו. יתכן, כי נעמוד בפני שנויים יסודיים, או שנויים חשובים, במצב המדיני של הארץ. יתכן, כי תרבינה הסכנות מבחוץ ומבפנים; ויתכן כי ירבו הסיכויים ליציאה למרחב.

בכל המבחנים הללו עמוד נעמוד, כתמיד, ללא חת וללא רתיעה. עשינו מהפכה בישראל. כתבנו פרק גבורה בתולדותיו. נוסיף לחרוש במחרשת המהפכה; נוסיף לכתוב פרקי מלחמה והקרבה. תוך שמירה על עקרונות מקודשים, שאין ויתור עליהם, שלמענם מוטב להקריב את החיים מאשר להתכחש להם. ומתוך תבונה אמיתית נקבע את דרכנו בתוך הגלים הקוצפים של תקופתנו הסוערת. ונצא, בעזרת אוצרות הכח הכבירים שנאגרו במשפחתנו הלוחמת, מזו העבדות, שקמנו למגרה, לחרות, שנכבשנה בדם לבנו.

[1] פנימי.