בלי בושה
בלי בושה
החלטת הרוב בוועד הפועל הציוני המצומצם קבעה. בין שאר מליצות ההתפארות העצמית, כי שחרור המנהיגים העצורים אינו ענין ל"מיקוח פוליטי" אך אם היה מישהו, שהטיל ספק בדבר, כי שחרור המנהיגים הותנה בגינוי הטירור ובהבטחה להילחם בלוחמים, בא ה"פלסטין פוסט", בטאונה הרשמי של הסוכנות היהודית, ופיזר את הצל האחרון של ספק זה. מספר מאמרים ראשיים הופיעו בעתון לאכספורט ולכולם נימה אחת. שחררו את המנהיגים והם הם "שיתרגמו את הדברים למעשים". אין ספק, כי כאשר דברים אלה יופיעו בדפוס, כבר יהיו מר שרתוק ומר גרינבוים ואחרים בבתיהם. ואף על פי כן, אין אנו פטורים מלשאול אותם: הבאמת הסכימו בתנאים כאלה להשתחרר? מר גרינבוים. הגם בענין זה שינית דעתך, כשם ששינית אותה, כפי שסיפרו ביחס לווייצמן וביחס לחלוקה? מר שרתוק! בשבתך בלטרון אמרת כי אלה, שיצאו משם "יהיו יהודים טובים יותר", וכי כך יש בדעתך להגשים את הבטחתך?
