בלא קורת-גג

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י' כסלו התש"ח, 23 בנובמבר 1947
מתוך:
במחתרת כרך ד' ע"מ 76-77
נושאים:
תיקון החברה - חמשת מ"מים, שחיתות. השקפות חיים - סוציאליזם. מחתרות - סזון. משפט - צדק
בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" מבקר מפקד האצ"ל את ראשי המוסדות והנהלת תל אביב אשר במקום למצוא לפליטי יפו מגורים הם מתעלמים מהבעיה תוך כדי כך שהם משאירים משפחות עבריות ללא בית בימות החורף.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

בלא קורת-גג

קלון הומט על הכרך העברי הגדול. קלון הומט על כל העם בציון עשרות משפחות עבריות, על ילדיהן הפעוטים, הושלכו בימי חורף, אל חוף הים ומוסיפים להתענות בקור ובחוסר כל לעיני אנשים שבעים, שלרשותם דירות חמות ומרווחות.

אל יספרו לנו אבות העיר וראשי המוסדות כי לא היתה ברירה אחרת אלא להוציא את פליטי יפו בחוזק יד מן הבנינים הציבוריים, שלתוכן "פלשו" בימי התגרות בגבולות יפו-תל-אביב. שום תירוצים לא יצדיקו את המעשה האכזרי: פליטי יפו אין להם לאן לחזור.

ואם היה צורך לפנות בנינים ציבוריים חיוניים, היה הכרח לדאוג קודם לכן להכניס את המנושלים לבנינים ציבוריים, או כמו-ציבוריים, שהם בלתי-חיוניים.

ואל יעמידו פנים אלה, המכנים עצמם סוציאליסטים, כי רק "הימין השולט" נושא באחריות עבור השערוריה הציבורית הזאת. גם פרלסון, כגן ראש העיר, "הסוציאליסטי", עמד על כך שיש להוציא את הפליטים בכח מבתי-הספר, מבלי שידאג לשיכונם במקום אחר.

חרפה היא. חרפה לחברה העברית המתפארת ב"קידמתה", חרפה למוסדות, שלכל דבר יש להם כסף - ביחוד להעסקת מאות טפילים לבילוש אחרי לוחמים עברים - ורק לשכון ארעי של כמה עשרות אחים, מחוסרי כל, אין להם "אמצעים מספיקים". משטר חברתי, הסובל מחזות עוני כמו אלה שעינינו רואות בימים ובלילות האחרונים על חופי הים התל-אביבי - משטר כזה הוא רקוב ביסודו ושום מליצות על "קידמה" ו"סוציאליזם" לא תחפנה על הרקבון.

לחרפה זו יש לשים קץ. ללא דחוי. אם אלה, שהופקדו לדאוג לשלום האזרחים ותנאי קיומם לא יעשו את המוטל עליהם, נעשה אנחנו. אל יאמרו לנו כי אין הענין נוגע לנו. הוא נוגע לנו מאד. אחינו הם אלה השוכבים בצינת הלילה על חולות החוף הרטובים. ילדי ישראל הם אלה שהושלכו באכזריות לרחוב, ואנחנו שפכנו את דמנו לא כדי שבמדינה עברית יתהלכו ילדים עברים רועדים מקור, חסרי קורת גג ומוכי-שחין. אנחנו הקדשנו את חיינו למען מדינה, שבה הצדק יהיה השליט העליון. וחרפה כזו, כחרפת החוף התל-אביבי, אין בדעתנו לסבול.

אנו אומרים בפשטות: אם אבות העיר לא ימצאו בימים הקרובים ביותר שכון עבור פליטי יפו האומללים, נעזור להם אנחנו למצוא בית. ונמצאהו.

(שודר בקול ציון הלוחמת)