ביום הצום והאבל – קריאה ליום התייחדות עם בני האומה המושמדים

ביום צום והאבל

זכור:

כי לא רק ל-24 שעות ולפי "צו" עלינו להתיחד עם זכרם הקדוש ונשמותיהם הטהורות של אחינו, הנטבחים, לעיני עולם אדיש ואכזרי, בידי הנאצים; אלא שבכל יום ובכל שעה חייבים אנו לזכור את מותם ולהגשים את צוואתם.

זכור:

כי המיליונים של בני עמנו, אשר נחנקו ונשרפו בגולה, היו חיים כיום בינינו, במולדת חפשית ומאושרת – לולא "המשחק" המחפיר והמדיניות הבוגדת של ממשלת סטרומה.

זכור:

כי על אף אסוננו הגדול – לא חל כל שנוי במדיניות הבוגדת של שלטון-הדכוי. שערי המולדת נעולים; הספר הלבן נשאר בתקפו; "המשחק" האכזרי במכסת סרטיפיקטים עלובה נמשך – על חשבון קיומה של שארית הפליטה, העומדת על סף הכליון.

זכור:

כי עסקני הישוב וקברניטיו עוסקים – בימים אלו - בהתנצחות בין-מפלגתית, ובמלחמת כולם נגד כולם. במקום להתאחד ולרכז את כל מרצו וכוחו של העם למלחמת-גאולה ממשית – מפגינים הגבאים את הדגנרציה העמוקה של החיים הפוליטיים בישוב, את הפיצול ללא דוגמה, אל החולשה ללא תרופה.

זכור: כי לא ב"שביתת צהרים" אפשר לפרוץ את שערי המולדת ולא בתענית אפשר לצאת ידי חובתנו. שימו קץ לשקר הפנימי ולשאננות החיצונית של חיינו. הכריזו שביתה כללית ומתמדת! צאו לרחובות! עלו בהמוניכם על ירושלים! הפסיקו כל עזרה כספית לממשלת הבגידה! הפעילו את כוחכם! הלחמו!

זכור:

כי הנוער העברי במולדת הרים את דגל המלחמה בימי שפלות והתכחשות. הוא נלחם – בדם לבו – את המלחמת העם ואת מלחמתך אתה. עזור תעזו לו.

אדר תש"ד