בטול המצב הצבאי
בטול המצב הצבאי[1]
הודעת הסברה
הגורמים שאילצו את המשעבד לבטל את המצב הצבאי הם:
א. - בריטניה חששה להסתבכות בין-לאומית. ברית-המועצות או פולין יכלו לדרוש דיון במועצת הבטחון של האומות המאוחדות בגלל מצב צבאי, השורר בתנאי שלום בארץ, הנתונה להלכה לפיקוח בין-לאומי.
ב. - המהלומות שצבא המחתרת הוריד על ראש האויב על אף המצב הצבאי הפכו אמצעי דכוי זה למגוחך.
ג. - מרירות הגובלת בהתמרדות כבר חדרה לשורותיו של צבא הכיבוש, אשר משמרותיו ומחנותיו הועמדו תחת אש ההתקפות הבלתי פוסקות של צבא השחרור.
האויב נחל כשלון מחפיר.
האויב נאלץ לסגת.
אך אין בפינו כל תרועת נצחון.
אין אנו נלחמים לביטול גזירות. אנו נלחמים לשחרור המולדת, להעלאת אחינו, לתקומת מדינתנו.
למען מטרה זו נוסיף להלחם עד הנצחון. ומאחורינו יעמדו המוני העם, שהוכיחו בימי המצור, כי אכן ראויים למלכות המה.
ברכתנו שלוחה מעמקי המחתרת לדלת-העם, שהתנסתה בנסיונות הקשים ביותר ועמדה בגבורה במבחן.
חזקו ואמצו, אחים. הנצחון יבוא.
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ ישראל
[1] בצהרי יום ה-17 במרץ נאלץ השלטון הבריטי לבטל את המצב הצבאי. לאחר שבועיים של מצור והתקפות בלתי פוסקות יצאה המחתרת ממבחן זה וידה על העליונה.
