בדרך למשמר הירדן
בדרך למשמר הירדן
הנקודה משמר-הירדן היא אחת המרוחקות והמבודדות בין נקודות ההתישבות. אדמתה מעובדת ושטחה נשמר על-ידי קבוצה של חיילים משוחררים, רובם יוצאי בית"ר וחבריה. נקודה זו אינה מקבלת כל עזרה, לא בנשק ולא באנשים מאת מפקד הגוש מטעם ארגון ה"הגנה''. משום כך אירעו בה כבר אסונות מספר מכון המים פוצץ והעדר של המושבה נגזל על-ידי פורעים ערביים.
משמר-הירדן פנה, איפוא, אלינו בבקשה שנחיש לו עזרה באנשים ובנשק. מתוך הכרת האחריות לגורלה של נקודה איסטרטגית עברית, המופלית לרעה בגלל שנאה מפלגתית, החשנו את העזרה המבוקשת. לפני ימים מספר שלחנו ל"משמר" יחידה שלנו על נשקה וציודה.
בהגיע חיילינו לטבריה נתקלו באנשי ה"הגנה", החולשים על התחבורה בגליל, שהודיעו כי אי-אפשר להם לחיילינו להמשיך בדרך באוטובוס רגיל. נעמיד לרשותכם משורין מיוחד - אמרו אנשי ה"הגנה" - וחיילינו בתמימותם האמינו, כי אכן רוצים אנשי ה"הגנה" לסייע להם להגיע לנקודה עברית נצורה. הם לא ידעו, כי מאחורי הנדיבות והאדיבות מסתתרת ערמה ושפלות. לאחר שהיחידה שלנו עברה כברת דרך בליווי אנשי ה"הגנה", נעצר האוטובוס וחברינו נצטווו לצאת ממנו. הם הוקפו מיד על ידי מאתיים איש מצויידים בברנים ובסטנים. אנשי ה"הגנה" החלו, בלי אומר ודברים, להמטיר מכות רצח על בחורינו. ההתעללות נמשכה שעות רצופות. חיילינו הוכו עד זוב דם, עד לאיבוד ההכרה. "כאן לכם לא תל-אביב" - צרחו הפורעים, היכו ולא הרפו. וכשכילו מלאכתם, השליחו את חברינו הפצועים על אם הדרך והסתלקו. את הנשק, שהיה מיועד לשמירה ולהגנה למשמר הירדן, גנבו. אחרי תלאות רבות הגיעו חברינו, בעזרת אכר מקומי, לעפולה, ומשם חזרו לבסיסם, כשידיהם מרוסקות, גופם שותת דם ופניהם מושחתות עד לבלי הכר. הפורעים של בן-גוריון השיגו את מטרתם: התגבורת לא הגיעה למשמר-הירדן.
בקשר עם מעשה פשע זה, הרינו מודיעים, כי לא עוד נבקש חקירות. אין זו הפעם הראשונה שהפורעים מבית מדרשו של בן-גוריון והשומר-הצעיר, החולשים על הגליל, מתנכלים לחברינו. לפני שבועות מספר הוכו חברינו בצפת ונשקם נשדד אז לא הגיבונו. חרקנו שן והבלגנו. כי נהלנו משא-ומתן בדבר הסדר ולכוד. פנינו אל חברי הנהלת הסוכנות, שניהלו אתנו את המשא והמתן, ודרשנו להתערב כדי להחזיר את נשקנו ולהעניש את האשמים. הובטח לנו שהענין יסודר. אך שבועות עברו וההבטחה הזאת, כהבטחות אחרות, לא קויימה. האנשים שאתם נהלנו משא-ומתן, יש להם רצון טוב אבל השפעה אין להם. בן-גוריון הוא הדיקטטור, וחבר מרעיו עושים את אשר הם רוצים. לפיכך אין הפעם טעם לבקש חקירה והתערבות. הצדק ייעשה. אם בן-גוריון בטרופו הדיקטטורי ומרעיו הפאשיסטיים רוצים במלחמת אחים, בעצם הימים האלה - והם רוצים בה - הרי יקבלוה. אנחנו נשים קץ להשתוללות הפרועה שלהם. ובאשר לתגבורת למשמר-הירדן, הרי קצרות נאמר: התגבורת תגיע.
(שודר בקול ציון הלוחמת)
