ארנסט בווין אחוז האימה

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ה' אלול התש"ו, 1 בספטמבר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 226-228
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי. מדינות - ברית המועצות (רוסיה), צרפת
בכרוז זה בגין מודיע בהסתמכות על הידיעות בעיתונים הבריטים,שארנסט בווין הסתגר בחדרו במלון במשך שלושה שבועות.ככול הנראה בעקבות פחד גדול של המיניסטר הבריטי מהפרסום של העיתונים הבריטים על 14פעילי אצ"ל המתכננים להתנקם בו.לא לשווא פוחד שר החוץ הבריטי מהעם העברי אשר ימשיך לגרום לבריטים אבדות קשות.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

קול ציון הלוחמת

ארנסט בווין אחוז אימה

עוד לפני חדשים מספר אפשר היה לקרוא בעתונות האנגלית תיאורים ארוכים, תיאורים גדושים אירוניה עוקצנית על "יער הטומיגנים" המקיף את מיניסטר החוץ הסוביטי, מר מולוטוב, בימי השתתפותו בוועידות הבין-לאומיות. מר מולוטוב, כתבו העתונים האנגליים, איננו זז אפילו מחדרו, אלא אם כן צועדים מימינו ומשמאלו, מלפניו ומאחוריו, שומרי ראש מזויינים מפני מי ומפני מה חושש המיניסטר הרוסי. שאלו בלגלוג הכתבים הבריטיים? וכי כך מנהגו של נציגה של מדינה דימוקרטית? ראו, כיצד נוהגים המיניסטרים שלנו. הם מסתובבים בראש חוצות בלי משמר, בלי חשש ובלי פחד.

תיאורים דומים על שמירה מכופלת ומשולשת, על מכונית שכמוה כטנק, על חומה חיה של שומרי ראש, נתפרסמו בימים אלה בעתוני אנגליה ובעתונים אחרים. אלא שהפעם לא לגלגו עוד הכתבים הבריטיים; הפעם לא הקשו על התנהגותו המוזרה של מיניסטר דימוקרטי. הפעם כתבו ברצינות ובהתרגשות. הפעם המדובר הוא במיסטר ארנסט בווין.

על האדון הזה או, ביתר דיוק, על הבור הזה, שהיה לאדון - נפל פחד. פחד איום. פחד ביום ופחד בלילה, פחד בלכתו ופחד בשכבו ובשבתו בביתו, או במלונו, המוקף מאות שוטרים ובלשים. הוא, אדון בווין נסע פריזה כדי לייצג את ארצו בוועידת השלום. אך מתברר, כי זה קרוב לשלושה שבועות, שהוא מסתגר בחדרו במלון ג'ורג' ואין הוא מבקר כלל וכלל בישיבות הוועידה. עתון אנגלי אחד כבר שאל: הככה מיוצגת בריטניה באחת הועידות הבין לאומיות החשובות ביותר? אולם "המיניסטר הדימוקרטי" אינו שם לב לבקורת; הוא מפחד, מפחד מאד רחמנא ליצלן, והוא מוסיף לשבת בחדרו" המוקף, "יער של טומיגנים".

במשך שלושת השבועות הללו נפגש אדון בווין גם עם שלושה שתדלנים יהודיים, שבאו לשוחח אתו "בידידות" על המחזה הלונדוני, העומד להיפתח ב-9 לספטמבר. אחד השתדלנים האלה נכנס, כמובן, לתוך התלהבות והתפעלות שתדלנית, על שזכה "לשאת ולתת" עם המיניסטר הבריטי, אם כי הלה הנו הבור הגדול ביותר, שהופיע בזמן מן הזמנים בשמי הדיפלומטיה הבין-לאומית. הרואים אתם, כיצד בווין מחשיב אותנו ואת ענייננו? הרי למעננו ובגללנו ויתר על השתתפותו האישית במליאת ועידת השלום? הזכה מישהו אחר לכבוד כזה? כך שאל בהתרגשות השתדלן. ויהודים אחרים נענעו בראשיהם. אמנם כן, כבוד גדול נפל בחלקם של שתדלנינו החשובים. ומה התברר? התברר, כי ההתלהבות השתדלנית היתה מוקדמת במקצת, כי סיבת היעדרו של המיניסטר בווין מוועידת השלום לא היתה כלל קשורה בשיחותיו הידידותיות עם השליחים-לדבר-עבירה היהודיים; הסיבה היתה פרוזאית מאד: פחד. המיניסטר הדימוקרטי פחד ללכת לארמון לוכסמבורג, שמא יארוב לו בדרך אחד ממפציצי מלון המלך דוד, שבפניהם אינם עומדים, כפי שהוכח בירושלים, שום אמצעי בטחון על כן נשאר המיניסטר סגור בחדרו, ומאחר שהיה לו זמן מספיק, קיבל גם לשיחה כמה מועמדים ליודען-ראט, שבודאי נבדקו לפני כן ע"י משמרות. כי מי יודע? אולי אחד מן "הארבעה-עשר" [1] התחפש וחדר. מצוייד במכונת תופת, לתוך "המשלחת" האומללה? סוף סוף, אם אלה ידעו להתחפש כחלבנים, למה לא ישכיל אחד מהם להתחפש כראביי אמריקאי?

המיניסטר בווין מפחד; מיניסטרים בריטיים אחרים החלו לפחד. לא רק בצרפת; גם בלונדון גופא הקיפו עצמם בשומרי ראש. והשאלה היא, מדוע הם מפחדים? מדוע אינם מפחדים המיניסטרים האמריקאים, הצרפתיים, ההולנדיים וכו'? מה הפחד שנפל עליהם? האין זאת שהם מרגישים בעמקי נשמתם הטמאה, שעשו עוול איום למישהו, ואותו מישהו ירצה אולי להשיב להם כגמולם, להשיב להם על האמהות השכולות ועל התינוקות המיותמים, על המיליונים שנטבחו, ועל הרבבות שגוועו, על חיים לאין ספור שנקטפו ועל חיים שהועמדו בסכנה - וכל זה באשמתם, באשמתם? האין זאת, שהכרת פשעם המחריד כלפי אומה שלמה - אומה מוכה, אך בלתי מנוצחת - היא שמחדירה בלבם את האימה הגדולה, את הפחד הרודף אחריהם כצל ביום ובלילה, בארצם ומחוצה לארצם?

המיניסטרים הבריטיים מפחדים. הם מבקשים עזרה מאת המשטרה הצרפתית, מחר יבקשו עזרה מכל משטרה אחרת. ומי יודע? אולי ייאלצו לבקש אפילו את עזרתו של ה-נ.וו.ק.ד. הסובייטי. כי הרי ה 14 ממפציצי המפקדה הבריטית כבר יצאו ועדיין לא נתפסו; ואולי הם שלשה? ואולי הם מאות? ואולי אלפים? על כל פנים, אל להם למשמידים הבריטיים לצפות שע"י שיטותיהם הבדוקות יצליחו לגלות משהו מתכניותינו, מתכניותיו של צבא השחרור העברי. כי צבא שחרור עברי הוא, ומכותיו בעתיד תהיינה כמכותיו בעבר: תמיד מפתיעות ותמיד מכאיבות מאד מאד.


[1] בימים ההם פרסמו עתוני בריטניה ידיעה, לפיה 14 חברי אצ"ל, ממבצעי ההתקפה על מלון "המלך דוד", יצאו לאירופה כדי להתנקם בארנסט בווין.