אל העם העברי בציון – הכרזת המרד של האגון הצבאי הלאומי

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ז' שבט התש"ד, 1 בפבואר 1944
מתוך:
במחתרת, כרך א' עמ' 21
נושאים:
מורשת ישראל - אנטישמיות, שואה. מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי. מדינות - בריטניה, גרמניה, צרפת. מדיניות חוץ - יסודות מדיניות החוץ. לאומיות - לאום יהודי. זכויות אדם - שוויון זכויות. ריכוז האומה - שיבת ציון
כרוז זה הכריז על פתיחת המרד של האצ"ל נגד השלטון הבריטי. הדיונים עליו ועל ניסוחיו ארכו כחודשיים מאז שהתמנה בגין כמפקד האצ"ל ב- 1 לדצמבר 1943. יוצאת ממנה הקריאה, שעקב המצב באירופה, והבגידה הבריטית שהמשיכה לנהוג על פי התקנות הדרקוניות של הספר הלבן ממאי 1939 ועל אף הגיוס לצבאה. הצבור נקרא לסרב לשלם מסים ולא לציית לפקודות המשטר, ולרכז את כל הכוחות בעד הדרישה למסור את השלטון על ארץ ישראל לממשלה עברית. הכרוז מציין ש"אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי" לבין שלטון המנדט ושתהיה "מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף". הכרוז עלה על קירות הבתים ועמודי חשמל בלילה שבין 31 בינואר - 1 בפברואר 1944 והודפס בדפוס בן-סניור ברח' מזרחי ב' 13. חומר נוסף: מנחם בגין, "המרד", עמ' 56 ואילך; אפרים אבן, ־׳האידיאולוגיה שביסוד הכרזת המרד של אצ״ל ועימותה עם המציאות׳׳, האומה מם׳ 40, אפריל 1974; יעקב שביט, "דרכו של בגין אל המרד (1944-1938)" בתוך המיתולוגיות של הימין, הוצאת בית ברל, 1986. ככל הידוע, לא היה הד בעיתונות לפרסום אלא עד הפעולות הראשונות בהמשך אותו חודש.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 אל העם העברי בציון!
אנו עומדים בשלב הסופי של מלחמת עולם זו. כיום עושה כל עם ועם את חשבונו הלאומי. מה הם ניצחונותיו ומה הן אבדותיו? באיזו דרך עליו ללכת, כדי להשיג את מטרתו ולמלא את ייעודו? מי הם ידידיו ומי אויביו? מי הוא בעל ברית אמיתי ומי הוא הבוגד? ומי ההולכים לקראת הקרב המכריע? 

 עם ישראל חייב גם הוא לבחון את דרכו לסקור את העבר ולהסיק מסקנות לעתיד, כי הרי השנים שחלפו הן האיומות בקורותינו; והשנים הבאות - המכריעות בדברי ימינו.

1.     
וזו לשון העובדות:
 בשנת 1939 הכריזו כל התנועות בישראל כי עמנו עומד בצדן של אנגליה, צרפת ופולין אשר קדשו מלחמה על גרמניה ההיטלראית המתקיפה.

2.      גרמניה הכריזה, כי מלחמת עולם זו היא "מלחמה יהודית" וכי עם ישראל הוא אויבה מספר א'. אף על פי כן, דחתה ממשלת בריטניה, בעקשנות מתמדת, כל הצעה להקמת כוח צבאי עברי, שיצא לקרב ישיר נגד צבאות גרמניה.

3.      בארץ ישראל הוכרזה שביתת נשק בין היהודים והממשלות. הישוב העברי הציע את עזרתו המלאה לאומות הברית במלחמתן נגד העריצות ההיטלריסטית.

4.      למעלה מ- 25 אלף מצעירי ישראל התגייסו לצבא הבריטי מתוך תקוה, כי אנגליה תקים את הצבא העברי הלאומי.

5.      ערביי עיראק ניצלו בשנת 1941 את מצבה הדחוק של בריטניה ובעזרת הגרמנים התקיפו את צבאותיה; ערביי סוריה תמכו בשליחי היטלר; הגייס החמישי המצרי היה בעל השפעה עצומה; ערביי ארץ ישראל חכו לרומל הגואל; ומנהיגם המופתי הריץ פקודות מברלין.

6.      היהדות נשארה נאמנה בימי המבחן של 1940-41. היישוב שירת במומחים ובתעשייה שפעלה בארץ את כל המזרח התיכון. בני ישראל סיכנו והקריבו את חייהם בסוריה, מצרים ועיראק.

7.      גרמניה התחילה להשמיד את יהדות אירופה. פולין הפכה בית מטבחיים; יהדות גרמניה, אוסטריה, הולנד ובלגיה - חוסלה; יהדות ליטא, לטביה ואסטוניה - מתבוססת בדמיה; שארית הפליטה של יהדות פולין נאבקת על קיומה בגטאות; יהדות רומניה עומדת בפני סכנת חיסול; יהדות בולגריה עומדת בפני גירוש; יהדות הונגריה חרדה לגורלה. חרב ורעב, מגפה ורעל, מכלים את אחינו באירופה. בכל קיבוציה של יהדות התפוצה - דם.

8.      לאחינו אין מקלט. כל הארצות סגורות בפניהם. אף אלה, אשר נמלטו לאסיה הרוסית - מיהדות פולין, רומניה וארצות הבלטיות. גוועים מרעב, מקור וממגפות. וגם להם אין עוזר - באשר יהודים הם.
לאור הטבח האיום בארצות אירופה הצהירו מדינות הברית הצהרה מילולית גרידא, שאין ערכה עולה על ערך הנייר עליו נכתבה.

9.      ממשלת בריטניה הכריזה, כי אין אפשרות לפעולות הצלה, באשר הן "תפרענה להשגת הניצחון". היא לא הסתפקה בהשקפה שטנית וזדונית זו; במו ידיה כתבה את פרקי הדמים בתולדות ההעפלה העברית: פטריה, מאוריציוס, סטרומה.

10. ממשלת הספר הלבן התקיפה את הישוב העברי. שליחיה רצחו בעיר ובכפר ללא דין; שופטיה העלילו עלילות כזב ויצאו להשפיל כבוד ישראל בעולם.

11. הספר הלבן נשאר בתקפו. הוא מתגשם, למרות בגידת הערבים ונאמנות היהודים; למרות הגיוס ההמוני לצבא הבריטי; למרות שביתת הנשק והשקט בארץ ישראל; למרות הטבח של המוני בית ישראל באירופה. ולמרות העובדה, כי גם אחרי מיגור ההיטלריזם אין עתיד ליהודים בין עמי אירופה האכולים שנאת ישראל.

שפת העובדות היא פשוטה ואיומה כאחת. הפסדנו במשך ארבע שנות המלחמה מיליונים של טובי עמנו; מיליונים אחרים עומדים בסכנת ההשמדה. וארץ ישראל סגורה ומסוגרת כי שולט בה שלטון בריטי, המגשים את הספר הלבן, וחותר לחיסול התקווה האחרונה של עמנו. 

 בני ישראל, נוער עברי!
אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה. אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו לדורות.

שביתת הנשק, אשר הוכרזה בראשית המלחמה, הופרה ע"י השלטון הבריטי. שליטי הארץ לא התחשבו לא בלויאליות, לא בוויתורים ולא בקורבנות; הם הגשימו ומגשימים את מגמתם: חיסול הציונות הממלכתית.

חלפו ארבע שנים, וכל התקוות, אשר פעמו בלבותיהם בשנת 1939, נתבדו ללא זכר. מעמד בינלאומי לא ניתן לנו: צבא עברי לא הוקם; שערי ארץ ישראל לא נפתחו, השלטון הבריטי השלים את בגידתו המחפירה באומה העברית, ואין כל יסוד מוסרי לקיומו בארץ ישראל.

נסיק את המסקנות ללא חת. אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי לבין האדמיניסטרציה הבריטית בארץ ישראל, המסגירה את אחינו בידי היטלר. מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף.

מלחמה זו תדרוש קורבנות רבים וקשים. אך נלך לקראתה מתוך הכרה, כי נאמנים הננו לאחינו אשר נשחטו ונשחטים, כי למענם הרינו נלחמים ולצוואתם במותם שמרנו אמונים.

וזו דרישתנו:
השלטון על ארץ ישראל יימסר מיד בידי ממשלה עברית זמנית.
הממשלה העברית של ארץ ישראל, הנציג החוקי היחיד של העם העברי, תיגש, מיד לאחר הקמתה, לביצוע עיקרים אלה: 

          א.         תקים צבא עברי לאומי;

         ב.         תישא ותיתן עם כל הגורמים המוסמכים בדבר ארגון האבקואציה (=פינוי) ההמונית של יהדות אירופה לארץ ישראל.

          ג.          תישא ותיתן עם ממשלת רוסיה בשאלת האבקואציה של פליטי יהדות פולין וארצות אחרות.

         ד.         תיצור תנאים לקליטתם של בנים שבים למולדתם.

         ה.         תכרות ברית עם אימות הברית להגברת מאמץ המלחמה נגד גרמניה.

          ו.          תציע בשם ארץ ישראל הסוברנית, על בסיס הצ'רטר האטלנטי ומתוך הכרה של אינטרסים משותפים, ברית של עזרה הדדית עם בריטניה הגדולה, ארצות הברית של אמריקה, צרפת המחודשת ועם כל אומה חופשית אחרת, שתכיר בריבונותה וזכויותיה הבין-לאומיות של המדינה העברית. שלום של כבוד ושכנות טובה יוצעו לכל שכניה של ארץ ישראל העצמאית.

          ז.          תשריש את קודשי התורה בחיי האומה המשוחררת במולדת.

         ח.         תבטיח לכל אזרחי המדינה עבודה וצדק סוציאלי.

         ט.         תכריז על אכסטריטוריאליות של המקומות הקדושים לדת הנוצרית והמוסלמית.

          י.          תעניק שווי זכויות מלא לאוכלוסיה הערבית.

 

עברים!
הקמת הממשלה העברית והגשמת תכניתה - זוהי הדרך היחידה להצלת עמנו, להצלת קיומנו וכבודנו. בדרך זו נלך, כי אחרת אין.

נילחם. כל יהודי במולדת ילחם.
אלוהי ישראל, אל צבאות, יהיה בעזרנו. אין נסיגה. חרות או מוות.
חומת ברזל תיצרו סביב הנוער הלוחם שלכם. לא תעזבוהו לנפשו, כי ארור יהא הבוגד ובוז לפחדן.

וגם אתה תיקרא להרים את נס המלחמה האזרחית. תיקרא:

         א.         לסרב לשלם מסים לשלטון הדיכוי.

         ב.         להפגין בכל יום ובכל ערב בחוצות העיר ולדרוש את הקמת השלטון העברי בארץ.

          ג.          לא לציית לשום פקודות הממשלה הזרה; תפר אותן ותכריז: רק לשלטון עברי אשמע.

         ד.         ציבור הפועלים ייקרא להכריז שביתה כללית בכל מקומות עבודה. הפרטיים והציבוריים. תהא מוכן לרעב ולייסורים ולא תפר שביתה זו, כי קודש היא.

         ה.         הנוער הלומד ייקרא להשבית את בתי הספר ולהקדיש את כל זמנו ומרצו למלחמה זו.

 

עברים!
הנוער הלוחם לא יירתע מפני קורבנות וייסורים, דם וסבל. הוא לא ייכנע, לא ינוח, כל עוד לא יחדש את ימינו כקדם, כל עוד לא יבטיח לעמנו מילדת, הרות, כבוד, לחם, צדק ומשפט.
ואם עזור תעזרו לו, הרי תחזינה עיניכם בקרוב בימינו בשיבת ציון ותקומת ישראל.

כה ייתן וכה יוסיף לנו האלוהים!