אל העם הבוחר בציון!

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ו תמוז התשי"א, 30 ביולי 1951
מתוך:
עמוד1
נושאים:
אישים - זאב ז'בוטינסקי. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, חבל סיני, עבר הירדן. זכויות אדם - מעצר מנהלי, שב"כ, תקנות לשעת חירום. מפלגות - מפא"י, מפלגת חירות. הסכסוך הישראלי פלסטיני - סוגית הפליטים, ערביי ישראל. תיקון החברה - שחיתות
העיתון מביא את דברי בגין לקראת הבחירות לכנסת השניה . בגין קורא לציבור לבחור בתנועת "חרות". בגין יוצא נגד משטר מפא"י המושחת המלווה בניצול כלכלי ,שחיתות ורודנות , הפליה ופרוטקציה וטרור כלכלי .בגין מדגיש כי "חרות" היא התנועה היחידה המהווה אלטרנטיבה לשלטון מפא"י וכי כל המפלגות במיוחד הציונים הכללים הם שותפותיה של מפא"י ואינם מהוות אלטרנטיבה לה. בגין מדגיש כי תנועת ה"חרות" תכונן משטר חדש של גאולה וצדק חברתי . עוד מזכיר בגין את חלקם של אנשי "חרות" בשיחרור הארץ .
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 אל העם הבוחר בציון!

מאחורינו 25 שנים לשלטון מפ"י ושותפיה – בעם עתה יודע ומודה כל איש ישר, כי אלמלא קם זאב ז'בוטינסקי להחיות ולהעלות להחדיר ולהשריש את רעיון המדינה העברית ואת רעיון הכח הצבאי העברי – מול ההתכחשות של מפא"י ו"השומר הצעיר", של "הציונים הכללים" ושל כל פלגי "החזית הדתית" – היה מקיץ הקץ לא רק על חזון חרות ישראל, אלא על עצם קיומו; עתה יודע ומודה כל איש ישר, כי אלמלא קמנו אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי למרוד "בירושת הקלון"; אלמלא הוצאנו מידי כל המתכחשים למיניהם חסרי האמונה ונטולי החזון, את ההגה לניהול מדיניות החוץ הממשית ואת המכשיר של המדיניות הצבאית בתקופת השואה, השעבוד והמרד – לא היה מסתלק שלטון נכרי מארצנו, לא היתה קמה המדינה. לא היתה באה העליה – עבדים היינו עד עצם היום הזה, ומעל לראשינו חרב הכליה המתהפכת.

מאחורינו 3 שנים של שלטון מפא"י ותומכיה- במדינה עתה יודע ומודה כל איש ישר, כי אילמלא תנועת החרות ופעלה, היתה ירושלים "בינלאומי", מוסגרת כולה לשלטון נכרי; היו מאה אלף ערבים מוחזרים מהווים חומר נפץ בתוך המדינה; היה נרשם, בגויים ובהיסטוריה כי האומה העברית – ולא ממשלה מתכחשת, חולפת – הסכימה לביתור המולדת, "לספוח" חלקיה הכבושים מערבה לירדן, לשטחה הכבוש מזרחה לירדן.

עתה יודע ומודה כל איש ישר כי אלמלא תנועת החרות, עמידתה ופעלה לא היינו זוכים להחלטה לבטל את חוקי החירום הבריטיים הרודנים, הטמאים, אך היינו "זוכים" לחוקי חירום "ישראליים"; לא פחות טמאים, אף יותר שרירותיים, אף יותר רודניים; כי אלמלא תנועת החרות לא היתה קמה ההתנגדות למשטר הטרסטים המונופוליסטיים, למשטר המיוחסים, למשטר החלוקה לסקטורים; כי אלמלא תנועת החרות ומלחמתה הצבורית, שלא ידעה פחד ורתיעה, היה משתולל במדינה שלטון טרור ואימים של משטרה חשאית וכבוד האדם בישראל היה למרמס לרגליהם של מקימי מחנות ריכוז. אכן, אם קמה בשם רוח התנגדות לשליטים, שנפשם קטנה אך התנשאותם אינה יודעת גבול – תנועת החרות היא שיצרתה; אם הוחדר בקרב ההמונים אומץ-לב אזרחי – תנועתנו היא שהחדירתו.

ועוד יודע כל איש ישר:

משטר מפא"י – משטר התכחשות ושחיתות הוא; משטר של ניצול ונישול; משטר של השתוללות ורודנות; משט של הפליה ופרוטקציה משטר של טרור כלכלי - משטר חרפה – שגורלו נחרץ – לירידה.

ועוד יודע ומודה כל איש ישר:

שותפי מפא"י במשך חצי יובל שנים – "הציונים הכלליים" הפלגים של החזית הדתית – לא יבטלו את משטר מפא"י ולא יחסלו את שלטונה; פניהם "לחלוקה", משאת נפשם – "השתלבות" דרכם – "מקח וממכר" תקוותם – "התיק". אך העם – קצה נפשו במשטר מפא"י על כל אשר בו; העם – פניו לנאמנות ולשחרור, משאת נפשו – שרות, יושר וגאולה שלמה, תקוותו – משטר חדש בישראל.

המשטר החדש בישראל קום יקום. למען הקמתו הריני קורא לכל איש ישר בישראל לתת אימונו בתלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, לתת קולו לתנועת החרות.

                                    מנחם בגין