אלה תולדות המעל והסילוף

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ח' שבט התשכ"ד, 22 בינואר 1964
מתוך:
עמוד 3
נושאים:
אישים - דוד בן-גוריון, לוי אשכול. מחתרות - אצ"ל, הגנה, תנועת המרי. ממשל - ממשלה. מפלגות - רדיפת חרות
במאמר זה יוצא בגין נגד ספר תולדות ההגנה וטוען כי ספר זה סילף את תרומת האצ"ל למדינה וכי ספר זה איננו אוביקטיבי כלל שכן הוא נכתב ע"י היסטוריוני מפא"י . בגין מציין כי עורך הספר ההיסטוריון דינור הוא חבר מפא"י ותיק. בגין טוען כי הממשלה אחראית לספר וזאת למרות שבן –גוריון הורה על כתיבתו משום שעתה אשכול הוא האחראי.בגין טוען עוד כי יש לדון בספר זה משום שהוא נכתב כספר רשמי של משרד הביטחון על חשבון משלם המיסים הישראלי בגין טוען עוד כי לא אכפת לו כלל אם בספר היה נכתב על ההגנה בלבד אבל עצם סילוף פעולות האצ"ל הוא מעשה שחצנות בעל סממנים טוטליטאריים. בגין מכנה את כותבי הספר והאחראים לו כהיסטוריוזופים מסלפי היסטוריה.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

·         אמר לי, עוד לפני הדיון הפרלמנטרי, יריב נכבד: מה אתם רוצים מ(מר) אשכול? הוא אינו אשם. כוונתו היתה לומר, כי ראש הממשלה הקודם אשם במה שאנחנו רואים שערוריה צבורית חסרת תקדים. שוב טעות, מבחינת הכללים הגדולים של סדר מדינה. ודאי, מר אשכול לא יזם את כתיבת ספר תולדות ההגנה. יש יסוד להניח, כי הוא לא ידע עליו יותר ממני. אולי אפילו פחות ידעץ לקראת הדיון בכנסת קראתי מתוך הכרח את העמודים הצהובים, שתכליתם להשחיר או להלבין, לא על חשבונו של משמיץ פרטי, אלא על על חשבון המדינה וכל אזרחיה וחייליה ומקיימיה. ראש כפי שהודה מעל במת הכנסת, אף אז לא קרא את הספר, בגלל טרדותיו המרובות כמובן. הוא העדיף, במקום הליכה למקור הדלוח לקרוא נאום, שהוכן בשבילו על ידי יועציו מן המערכת או מחוצה לה.

 

אמנם כן, ראש הממשלה דהיום הוא באופן אישי חף מפשע. אבל כל עוד הענין לא הובא בפני בית המשפט, אין אנו דנים באשמים אלא באחראים. ואחראית הממשלה על ראש ועל חבריה. היא צריכה לשים קץ למעל ולמנוע את הישנותו. מי שאינו מבין מהי אחריותה של ממשלה על מעשיה ומחדליה, מה בסופו של דבר, הוא מבין בהילכות מדינה?

 

·         אם פעילי ההגנה כמר אביגור או מר גלילי, ישראל או עזרא, רוצים לכתוב ספר על ארגונם, יכתבו נא כאוות נפשם. כמובן, אל יכתבוהו ואל יפיצוהו על חשבון המדינה. תולדות אצ"ל ולח"י לא נכתבו, ולא יכתבו, בכספי האוצר הממלכתי. הוא הדין בארגון ההגנה. הכמות, או הכוח או השררה, אינם יכולים לשנותו. על האנשים, מהם מורכבת הממשלה, או העומדים בראש משרד הבטחון, לזכור כי תקופת הוועד הלאומי חלפה לבלי שוב. מדינה לנו. כולנו אזרחיה, צבא לנו. כל בנינו משרתים בו. לעולם אל יאמרו, כי ארגון טרום ממלכתי זה הוא ענין למדינה, ואילו ארגון אחר הוא ענינם של הפורשים. ואם כך הם אומרים, או חושבים, הרי אין הם אלא מוכיחים, כי בנפשם עדיין נשארו באותו גיטו-דה-לוקס, אותו ניסו להקים, אף לקיים, תחת שלטון נכרי.