אין שקט בלב

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ל' שבט התש"ו, 1 בפבואר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 74-75
נושא:
מחתרות - המנדט הבריטי, תנועת המרי
בכרוז זה בגין טוען שלמרות שבחודש שבט נערכו מבצעים רבים ע"י תנועת המרי,יש להגדיל את כמות הפעולות לאור העצמת מדיניות הדיכוי והאלימות של המנדט הבריטי. הכרוז נכתב בסביבות חודש פברואר 1946.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

אין שקט בלב

חודש שבט היה עשיר במאורעות. ואף-על-פי-כן, אין הוא יכול לשמש דוגמה לקצב המלחמה ולהיקפה. הציבור העברי לא עשה עדיין הרבה דברים, שהוא יכול וחייב לעשותם. הוא מוסיף לקיים יחסי נתינות עם שלטון הדמים הבריטי; הוא מעלה לו מס, ממלא אחרי פקודותיו ונזקק למוסדותיו. ואף הפעולות הצבאיות, היקפן ותכיפותן אינם הולמים את השעה.

כי מהי תקוותם של השליטים הבריטיים? הם יודעים שאין באפשרותם לחסל לחלוטין את ההתנגדות העברית; אך הם מקווים, כי יצליחו להגביל אותה עד למינימום. החשבון איננו חדש. שמענו עליו בזמן האחרון, מפי מי שיודע יפה את מהותם של השיקולים הבריטיים. בבית הלורדים הודה הרברט סמואל, כי הספר הלבן משנת 1939 הוכנס לתוקפו, מפני שהממשלה הבריטית היתה בטוחה שאין לה לצפות בשום תנאים לשום צרות מצד היהודים. וה"טיימס" המפוכח, בנתחו את המצב הנוכחי בארץ, הביע תקווה, כי מה שלא תהא ההחלטה הבריטית, אין לצפות ליותר מ- reasonable amount of rioting (כמות "מתקבלת על הדעת" של מעשי אלימות).

זהו החשבון. וכל מה שהשליטים עושים; וכל מה שהם נמנעים מלעשות - מכוון לקיומן של הנחותיו. ועדת החקירה המעורבת; מכתבו הפרטי של בווין אל סילוורמאן; ההפחדה ההמונית ע"י עוצר וחיפושים. "התלהבותו" המשונה של איש רויטרס - רויטרס ואינטליג'נס חד הוא - להורדת שלוש מאות מעפילים עברים - לכל אלה תכלית אחת: להגביל עד כמה שאפשר את המלחמה העברית.

מכאן ברורה חובתנו. אם אנו חושבים ברצינות על פתרון מיידי, שבלעדיו אין חיים לעם, חייבים אנו, קודם כל, "להעביר קו" מעל החשבון הבריטי, לא "כמות מתקבלת על הדעת של מעשי אלימות", כי אם מלחמה גדולה, מלחמה בכל השטחים, בקצב מכסימאלי, ללא ליאות, מלחמה עד לנצחון המלא.

 

רק כך נזכה להכרעה בתקופה שתכריע, ביחס לעמנו, בין חיים למוות.