איגרת לתש"י

ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ה' אלול התשי"ז, 1 בספטמבר 1957
מתוך:
P20-282
נושאים:
ממשל - אופוזיציה, בחירות. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה. מדיניות חוץ - דיפלומטיה, יחסי ישראל-צרפת, יסודות מדיניות החוץ. בטחון - הגנה עצמית, יסודות בבטחון ישראל, מלחמת סיני, פעולות תגמול. כלכלה - יחסי מפרנס-שליט, קרטלים. מפלגות - מפלגת חירות, רדיפת חרות. השקפות חיים - סוציאליזם. שלום
באיגרת מדרום אפריקה לכבוד ראש השנה תשי"ח בגין מסכם את השנה שחלפה. בגין מדגיש את החשיבות ביציאה למלחמת סיני כהגנה עצמית מבצע כזה יעיל הרבה יותר מפעולות תגמול. בגין מדגיש שעדיף להתמודד עם חזית אחת ולא להקלע למלחמה כוללת. בגין מדגיש את החשיבות של הקשר עם צרפת שהתחזק בשנה האחרונה. כמו כן מתייחס בגין לנסיון של המפלגה השלטת להשתלט על לחמם ופרנסתם של העם על מנת להאריך את שלטונם לפני הבחירות בשנה הבאה. תאריך לא מדוייק
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

אגרת לתשי"ח

השלום והברכה, לרגל ראש השנה, על כל אזרחיות ואזרחי ישראל, על כל חברי תנועת החרות ותומכיה, על תלמידיו הנאמנים של זאב ז'בוטינסקי.

שנת תשי"ז עמדה בסימן מערכת סיני

יסודותיה המוסריים והאיסטרטגיים של מערכה זו היו:

א.      אסור לה לישראל להמתין עד אשר אויביה, המקיפים אותה מכל עבר, יהיו מוכנים להסתער עליה, עדי לנסות להכחידה; להיפך, חובה על ישראל ליטול את היוזמה ההגנתית, כדי להוציא בעוד מועד, מיד אויביה את כלי ההשמדה ואת בסיסי התוקפנות. חובה זו היא היא זכות ההגנה העצמית החוקית של אומה מוקפת אויבים, המצהירים בגלוי, כי עצם קיומה של אומה מוקפת אויבים, המצהירים בגלוי, כי עצם קיומה היא לגבם "תוקפנות" וכי תוכניתם והכוונתם היא למחותה מעל פני האדמה.

ב.      פעולות תגמול, שיסודן הטקטי היא "פגע והיסוג", אין בהן פתרון לבעיות הבטחון הלאומי; מבצעים שיסודם זכותנו ההיסטורית על אדמת אבותינו ומטרתם "לשחרר ולהישאר" – מבצעי שחרור כאלה הם היכולים לקדם את האומה לקראת השלום הנכסף, אם לא להלכה, הרי למעשה.

ג.       חובה על ישראל למנוע, ואסור לה ליזום התמודדות מזוינת בבת אחת בכל החזיתות; התמודדות כל-חזיתית כלולה לסכן את קיומה של המדינה אשר שמירתו היא צוו עליון לאומה חפצרת חיים; יוזמה הגנתית באחת החזיתות, עד לחיסולה ולשחרור הכוחות העיקריים הפועלים בה, היא אפשרית והיא  דרך למניעת התקפה כל-חזיתית ביזמת האוייבים, העלולה לעלות לאומה בנהרי נחלי דם ולסכן את קיומה.

ד.      ישראל יכולה לזכות, בתנאים מסויימים, בסיוע עקיף בעקבות המיבצע.

ה.      יזמה-הגנתית-משחררת תמנע רבוי אבדות ותציל נפשות רבות ישראל.

כל איש נבון בישראל יודע וכל איש ישר יודה. כי עקרונות מוסריים, צבאיים ומדיניים אלה הועלו ע"י תנועת החרות והיו, במשך זמן רב, נחלתה בלבד. נושאי המשרה דחוה וכינוה בזדונם במילות גנאי, שנרשמו בלשכות תבל. לבסוף, מדיניות מאסו קובעיה היתה לראש דרך. היא אומצה ע"י נושאי המשרה בראשית שנית תשי"ז ונשאה פרי מבורך: נצחון אדיר של חיל הגבורים העברי. אך בעוד אשר הסברתה העקשנית של תנועת החרות הכינה את האומה, על מאות אלפי בניה, לקראת המבחן הגדול, הרי ההאשמה העצמית המוקדמת של יוזמה הגנתית עברית, שחזרה ונשנתה מפי הדוברים הרשמיים, אל אף אזהרותינו ובקשותינו ממש עד ערב מבצע סיני, "הכינה" את אומות העולם לגנויו כ"מעשה תוקפנות".

לעיני כל נתגלה כיצד אופוזיציה נאמנה המוכנה לומר את האמת, אף אם היא קשה ואינה פופולרית, משרתת את האומה שרות בעל חשיבות היסטורית, ואילו הצהרות חסרות אחריות של שליטים נבוכים חוזרות כבומרנג, מתנקמות ופוגעות קשה באומה.

אחרי הנצחון הצבאי בא בזבוזו המדיני. הממשלה, אשר הצהירה על "החזרת יטבת למלכות ישראל השלישית" נטשה אף את עזה ומסרה בידי האויב הפולש כברת אדמת אבות, אשר היא עצמה, אחרי שמונה שנות התכחשות, הכריזה עליה כעל "חלק משוחרר של המולשת".

העם ראה וידע ויזכור.

שנת תשי"ז עמדה בסימן העמקת הידידות בין צרפת ובין ישראל. לברית לבבית זו בין שני העמים. שעמדה לעמנו בעת צרה ומבחן – ועוד תעמוד לנו על אף רוגזה של מוסקבה – תרמנו תרומה בה יגל לבנו ויתגאו בנינו. לא זו בלבד שאנחנו, תלמדיו של זאב ז'בוטינסקי היינו, בקרב עמנו, חלוצי רעיון הידידות והברית עם צרפת, אלא גם עישנו לא מעט כדי להוציאו משדה ההלכה למערכות המציאות. ושוב ניתן לראות, כיצד אופוזיציה נאמנה, שדרכה נכונה יכולה לשרת את אומה שרות טוב.

בשנת תשי"ז גבר פחדה של הקבוצה השלטת מפני היום, בו העם יגיד את דברו על תעלוליה. ההיסטוריה מלמדת, כי כל משטר כושל, החש בירידתו הבלתי נמנעת, מנסה להציל את המשכו ע"י הגברת הלחץ על הצבור הפונה לו עורף. מכאן רבוי המאמצים להשתלט על פת לחמם ומקור פרנסתם של בני האומה. השתלטות זו המאיימת לא רק על עתיד המדינה אלא, במישרין, על חרותם ורמת חייהם של אזרחיה, מונעת השקעות, הורסת אימון, מערערת את המשק ומגבירה את תלותו. אולם, לחצו הגובר של משטר כושל – אף את זאת מלמדת ההיסטוריה – אינו אלה מחיש את ירידתו. העם ראה, ולמד וידע. וחלק גדול של פועלי ישראל פקח עיניו לראות ומגיע למסקנה, כי "סוציאליזם בימינו", המוגשם בדרך העקלקלות המיוחדת של מונופול בולע-כל, פרושו שעבוד והרס בשבילם ובשביל בניהם.

שנת תשי"ח הבאה עלינו לטובה, תהיה השנה האחרונה לפני בחירות כלליות בישראל, ואולי היא תהיה שנת ההתמודדות המכרעת.

תנועתנו הצודקת, מחוזקת האונים וגוברת החילים, תהיה מוכנה. השנוי ההיסטורי הגדול הוא בלתי נמנע. היום, בו ייעשה, על פי הכרעת העם החופשית, מתקרב והולך. למען עמנו ולמען ארצנו נלך לקראתו, אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, בלב בוטח ובתפילה זכה: יהיה האלהים בעזרנו.

שלכם מ. בגין