אחים בציון

אחים בציון אנו עומדים באחד השלבים המכריעים במלחמתנו לחופש ועצמאות. מארצות הגולה רוויות הדם נוהרים למולדת המוני עמנו, בגל סטיכי שאין לעצרו. צבא השחרור בציון הנצורה הולם באויב האכזרי וחודר אף לאיזורי "הבטחון" המבוצרים; גם בהם לא ימצא עוד מנוחה ובסיס לשלטונו המתפורר. המשעבד הבריטי נאלץ לגלות את פרצופו לעיני כל. "המצב הצבאי" שהטיל עלינו מוכיח, שקצרה ידו להשיג את המחתרת הבלתי- מנוצחת. המצב הצבאי מוכיח, כי אין עוד יסוד לשלטון הדמים הבריטי בארצנו זולת הכידון שעליו קשה לשבת, שעליו אי-אפשר לשבת לאורך ימים. האומה המשתחררת לא תיסוג ולא תירתע. מתוך אהבת אחים ואחדות הלבבות, בסבל בדם ובדמע, נתלכד כולנו איש ואשה, זקן ונער, סביב דגל המלחמה. זכרו מה הוטל על כף המאזנים: בווין זה, תלמידו של היטלר ויורשו, גמר אומר בטמטומו הרצחני, להקניאנו בלא-עם, לכלאנו בגיטו, לנתק את הקשר בינינו לבין מיליוני אחינו, להסגיר לכלייה אותנו, את אחינו, את בנינו. לכך תינתן תשובתה של האומה הנצחית הקמה לתחיה. ארצנו היא. לנו היתה ולנו תהיה. מגר נמגר את שלטון הדמים הבריטי. אל חת ואל רתיעה. צבא השחרור יוסיף להכות באויב, על אף המצב הצבאי, ובתוך המצב הצבאי. צבא השחרור העולמי יכה באויב גם בתפוצות הגולה. העם המפוזר ברחבי תבל יתלכד סביב ציון הנצורה והמתקוממת. העם האמריקאי, עמו של ושינגטון; העם הרוסי, עם סטלינגרד; העם הצרפתי, עם בסטיליה, וכל העמים שוחרי החופש, יעמדו לימינה של אומה הלוחמת בעריצות, בדכוי ובשעבוד. סבלנו לא יהיה לשוא; דמנו לא יישפך חנם. ממנו יצמח עץ החופש לארצנו, עץ החיים לעמנו. אדר תש"ז הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל. - הודעה זו על מיבצעים, שנערכו בעקבות הודעתו של בוין, פורסמה, לא בדפוס, אלא בסטנסיל, תוך המצב הצבאי, שבגללו לא יכלו אנשי המחתרת להגיע לבית הדפוס התת-קרקעי שלנו. למחרת אחרי מיבצעינו אלה, הטילו הבריטים, את תקנות המצור החמורות של מצב צבאי, בו הם איימו במשך חדשיים מספר. אך ללא הועיל. ארגוני המחתרת אצ"ל ולח"י הצליחו להכות במשעבד, בתוך האזורים הנצורים עד אשר הוא נאלץ לבטלם. המיסמכים הנוגעים למערכה מיוחדת זו, יופיעו בכרך הבא. בינתיים התברר, כי מיבצעי ה-1 במרס 1947 הביאו, במישרין, לכינוס המושב המיוחד של ארגון האומות המאוחדות לדיון בשאלת ארץ-ישראל, בניגוד גמור לכוונתה ורצונה של בריטניה ושל שר החוץ שלה, ארנסט בווין. ב-18 בפברואר 1947 מסר בווין את הודעתו, אשר את משמעותה המדינית הסברנו ברשימה "אומה לוחמת ומטרתה ברורה". הספר הלבן הלבן נשאר בתוקפו: "מכסת העליה": 1500 רשיונות לחודש. ובקראו "לכל הצדדים" לשמור על השקט בארץ-ישראל עד להכרעת האו"ם, הכריז בווין כהאי לישנא: "אף שנמסור מיד הודעה על כוונתנו, אנו רואים קשיים גדולים בנוגע לדיון ארגון האומות המאוחדות בענין זה לפני המושב מן המנין הבא של האסיפה הכללית בספטמבר. אנו מצטערים על שההסדר הסופי יתקבל בדחוי נוסף זה"... על אף מחאותיהם של ווינסטון צ'רצ'יל, שטען, כי פירוש הדבר השהייה לשנה, ושל ריצ'רד קרוסמן, שאמר, כי על פי הנוהג של או"ם, לא תושג ההכרעה לפני שנתיים, עמד בווין על דעתו: בעיית ארץ-ישראל לא תידון בפני האו"ם אלא במושב הרגיל, בספטמבר 1947. אולם מיבצעינו שינו את המצב מיסודו. מהלך הישיבה של הפרלמנט הבריטי ב-3 במרס 1947, עליה מסר רויטרס, - יוכיח. שר המושבות, קריץ-ג'ונס, מסר דין-וחשבון על ה"התפרצויות" בארץ- ישראל ב-1 במרס, בהן נהרגו 18 אנשים ו25 נפצעו, ועל המצב הצבאי, שבוטל בעקבותיה. ווינסטון צ'רצ'יל שאל: "מדוע סבורים, כי האמצעים שבוצעו עתה יהיו יותר יעילים מאלה שנקטו בהם במשך שנים-עשר החדשים האחרונים לאחר התפרצויות דומות"? שר המושבות השיב, כי מה שנעשה עכשיו הוא הטלת. משטר צבאי. איזורים שלמים הוקפו צבא ונעשים חיפושים נמרצים, לעת עתה הוטל המצב הצבאי. ולהלן: "בצעקו בכעס, ובדפקו בתיק שהיד מונח לפניו, שאל מר צ'רצ'יל, עד מתי יימשך מצב זה של מלחמה מזוהמת בארץ ישראל, על שפיכות הדמים הקשורה בו עד שתושג איזו שהיא החלטה, הדבר עולה ב-30-40 מיליון לירות בשנה וגורם להחזקת מאה אלף אנגלים בכוחות המזויינים". שר המושבות השיב, כי "הממשלה ערה בהחלט למצב הרציני מאד בארץ- ישראל ותנקוט כל צעד דרוש, כדי לשים קץ למצב טרגי זה במהירות האפשרית. צ'רצ'יל הוסיף לשאול: "כמה זמן יימשך הדבר הזה? האין יש אמצעים להחיש את הפנייה לארגון האומות המאוחדות, או שמא נעבור כך מחודש לחודש עם התפרצויות איומות אלו ועם אמצעי מנגד שהם נחוצים, ואף יש כי הם מעוררים מידת התנגדות, נחוצים אבל מדאיגים? כמה זמן נמשיך כך? האם אי אפשר לעשות שום דבר להחיש את הפנייה"? קריץ ג'ונס השיב, כי "כבר ננקטו צעדים מתאימים, כדי לראות אם אפשר להחיש את הענין מבחינת הנוהל של ארגון האומות המאוחדות". צ'רצ'יל: מתי סבור המיניסטר שיהיה לאל ידו להודיע, כי האומות המאותדות יוכלו להקדיש תשומת לב מתאימה לענין דחוף זה? קריץ-ג'ונס. אין אני יכול לתת תשובה ברגע זה. אני יכול להבטיח לו, כי אנו עושים את הצעדים בניו-יורק בכל המהירות האפשרית. אני מקווה, שאפשר יהיה, תוך שבוע, למסור איזו הודעה, איך נתקדם בענין. צ'רצ'יל: ואם אני אשאל את השאלה בעוד שבוע? קריץ-ג'ונס: אעשה במיטב יכולתי, כדי להשיב. ואכן, במשך השבועות הבאים קיימה ממשלת בריטניה הלחוצה בירורים במרכז האו"ם ובבירות המעצמות, והוחלט, על פי בקשתה לכנס מושב מיוחד של האו"ם לדיון בשאלת ארץ-ישראל. מיבצעי ה-1 במרס 1947 הכשילו את תכסיס ההשייה של בווין. לוח הזמנים שלו נמחק. בעיית ארץ-ישראל הועלתה באו"ם לא בסתיו, במושב העצרת הרגיל, הדן בשאלות רבות, אלא במושב שלא מן המנין שכונס באפריל 1947, לדיון נפרד "בענין דחוף זה".