מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לפני שנה, בסיון תש"ה, פנינו לראשי הציבור העברי ועסקניו בתזכיר, בו נאמר בין השאר: "אין אנו מאמינים, כי סוכנות יהודית אחרת, או הנהלה ציונית אחרת תוכל, בתור שכזו, לשנות את המצב. מאוחר מדי אמנם, דרושים לנו, בודאי, גם אנשים חדשים, אולם מה שדרוש לנו בראש ובראשונה, אלה הם מוסדות חדשים, מהפכניים, ודרכים חדשות, מהפכניות. את הקמתם ובחירתם באנו להציע. אנו מציעים, כי האישים הראשיים של הישוב יתכנסו ויחליטו, כצעד מהפכני ראשון, להקים את שני המוסדות הבאים: ממשלה עברית זמנית. 2. מועצה לאומית עליונה. צעדיה הראשונים של הממשלה הזמנית יהיו: א) - להודיע על הקמתה בקריאה גלויה חתומה בידי כל חברי הממשלה. מופנית לישוב, לעם העברי בתפוצותיו, ולאומות העולם. ב) - להכריז, כי מאחר ששלטון המנדט הפך לשלטון כיבוש, המתנכל לזכויות הבלתי ניתנות לערעור של עם ישראל, נחשבת ארץ-ישראל לארץ כבושה; הישוב העברי נדרש להילחם לשחרור הארץ; העם העברי בתפוצות הגולה ועמי התבל החפשיים נדרשים להושיט עזרה למלחמת צדק זו. ג) - לקרוא לישוב העברי לא להכיר בחוקי הממשלה הבריטית בארץ-ישראל ולא לציית לפקודותיה. ד) - להכריז שביתה כללית ולהשבית את תשלום המסים לממשלת הכיבוש הזרה. ה) - להבטיח שווי זכויות מלא וקידמה סוציאלית לאוכלוסיה הערבית.
מתוך כרוזים, י"ט תמוז התש"ו, 18 ביולי 1946

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי