קווים למדיניות הפנים העברית
טעות גסה היא בידי שליטי הקריה, אם הם חושבים שמאסרים המוניים אלה ושאר תנועות היד של תקיפות הסטרית מרימים את הפרסטיז'ה שלה. קצרי ראות הם חיו וקצרי ראות נשארו. ליום או ליומיים מתקבל הרושם בעולם כי "זוהי ממשלה חזקה" אולם רק ליום או ליומיים. ואילו לאורך ימים התוצאה היא הפוכה מן המבוקשת. מדינה שבה יושביםכלא אנשים ללא דין ומשפט; מדינה שבה קיים חוק המבטל את זכויות היסוד של האדם והאזרח; מדינה שבה בתי דין צבאיים הופקדו לשפוט אזרחים; מדינה כזו מחלה מכרסמת בה. ומדינה חולה, או ממשלה שאינה מסוגלת לרפא את המדינה ממחלתה – מעולם לא יראו כחזקות. ואל יספרו לנו כי שעת מלחמה היא, ועל כן אין כביכול ברירה בידי הממשלה, אלא להפוך את עכו, שהיתה סמל השעבוד הבריטי, לסמל הרודנות העברית. לא אף על פי שישנה מלחמה, אלא דוקא משום כך לא צריך להקים ולא צריך לקיים מחנות רכוז. הצבא העברי עומד בקרב. תחזקנה ידי חייליו ויבורך נשקו הגואל
