הישיבה המאה-ותשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ט״ו שבט תשל״ט 12 פברואר 1979 שלושים שנה לכנסת, תש״ט-תשל״ט

בדרך-כלל, אדוני היושב-ראש, בכנסת, כמו בכל פארלאמנט, יש ימי קטנות רבים; מעשה חקיקה, תיקון חוק, דיון על תופעה ציבורית, הצעה לסדר-היום ועוד. אבל יש ימים בכנסת, כמו בכל בית נבחרים חפשי, שבהם כל גדולתו של הפארלאמנט, המייצג את דעת-הקהל החפשית בקרב האומה, באה לידי ביטוי. ימי הקטנות הם מרובים, הימים הגדולים הם מעטים; אבל האחרונים הם הגמול לראשונים. לנו בכנסת, במשך שלושים שנה, מלבד ימי הקטנות הרגילים שהם לחם חוקו של כל בית נבחרים, היו גם ימים גדולים, ימים אדירים, ימים של תוגה, וגם של חדווה; של יגון וגם של התרוממות הרוח; של הבעת דאגה וגם של הכרת נצחון; של ויכוחים חריפים וגם של הפגנת אחדות לאומית.