הישיבה השישים-ואחת של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ח טבת תשל"ח 28 דצמבר 1977- הודעת הממשלה על תכנית השלום של ישראל

החלק השני, כלומר, הכללים להסדר היחסים בין מצרים לבין ישראל בקשר עם חוזה שלום, הוא: פירוז — הצבא המצרי לא יעבור את קו הגידי והמיתלה, בין תעלת סואץ וקו זה יוסיף לחייב הסכם דילול הכוחות; הישארותם של הישובים הישראליים במקומותיהם ועל כנם. ישובים אלה יהיו קשורים במינהל ובשיפוט הישראליים. הם יוגנו על-ידי כוח ישראלי — אני חוזר על המשפט הזה בגלל סיבה ידועה לכל חברי הבית: הם יוגנו על-ידי כוח ישראלי; תקופת מעבר של מספר שנים, תוך עמידת כוחות צה״ל, בתקופה זו, על קו הגנה במרכז סיני וקיום שדות-תעופה ומתקני התרעה ישראליים עד להסגת כוחותינו אל הגבול הבין-לאומי; הבטחת חופש השיט במצרי טיראן — שיוכרו על-ידי שתי המדינות, בהצהרה מיוחדת, כנתיב מים בין-לאומי החייב להיות פתוח לכל שיט של כל אניה תחת כל דגל — אם על-ידי כוח או״ם, שהוצאתו לא תהיה אפשרית אלא בהסכמה שתי המדינות ועל-פי החלטה פה אחד של מועצת הביטחון, או על-ידי משמרות צבאיים משותפים מצריים-ישראליים.